עצי חיים על מועדים שטז

שבת ומיושב קושי' התוס' הא הקערות נתקדשו ולהנ"ל כל עיקר קושי' הגמ' הוא רק משתי הלחם אבל מלחה"פ בלא"ה לא קשה משום דמשכחת לה שיגמור אפייתן בשבת וא"כ לא שייך בגמ' להקשות משום שהקערות נתקדשו ונפסלו בלינה די"ל דנתנו על הקערות ביום השבת דהא לחה"פ לא נתנו על הקערות אלא לאחר גמר אפייתן והשתי לחם לא ניתנו על הקערות כלל וע"כ קאמר בגמ' דרק למ"ד תנור מקדש דחי' שבת ולא משום הקערות

והנה בפליתי הקשה למה שתי הלחם אינו דוחה יו"ט יאפו פת אחר עמו ופת נאפה יפה בשעה שהתנור מלא ולע"ד לק"מ דהא כיון דאפייתן בפנים בעזרה א"כ אסור שם להכניס פת אחר דהוי חולין בעזרה (ועיין במ"ל פ"ב מהל' שחיטה דאסור לרש"י בכל דבר) אבל י"ל למאי שהקשו התוס' לעיל דף נ"א היכי מוכח דאי אפו לה מאתמול איפסלה בלינה הא כלי שרת אין מקדשין אלא בזמנן ותי' כיון דלא דחו שבת א"כ מאתמול נמי הוי זמנן ע"ש ולמ"ש לא שייך לומר כדברי התוס' אלא בלחה"פ דאינו דוחה שבת בשום פעם והוי זמנן בע"ש אבל בשהל"ח דיכול לאפות ביו"ט ע"י פת אחר שנאפת יפה רק משום דהוי חולין בעזרה ואסור להכניס פת אחר א"כ למאן דס"ל חולין בעזרה לאו דאו' א"כ יכול מדאו' להכניס פת אחר לאפות עם השתי לחם וא"כ לא הוי זמנו בעיו"ט ולא נפסל בלינה כשנאפה בעיו"ט דהא אינו מקדש שלא בזמנו

ובזה יש ליישב קושי' התוס' בפסחים דף מ"ו שהקשו למה שהל"ח אינו דוחה יו"ט הא איכא למימר הואיל ואי בעי פריק לה שאין התנור מקדשן שאם הי' מקדשן א"כ נפסלו בלינה כיון דאופין אותן קודם יו"ט ע"ש ולהנ"ל י"ל דאמרי' דתנור מקדש ולא שייך אי בעי פריק לה והיינו אם אופין ביו"ט אבל כיון דאופין אותו קודם יו"ט אינו מקדש משום דהוי שלא בזמנו דהא מדאו' יוכל לאפות ביו"ט ע"י פת אחר שנאפה יפה דחולין בעזרה לאו דאו' והא דאין אופין ביו"ט ע"י פת אחר מדרבנן הוא ומשום דהוי חולין בעזרה

אבל לפ"ז קשה מאי מקשה בגמ' ואין דוחות את השבת איפסלה בלינה הא להנ"ל כל עיקר קושי' הגמ' הוא רק על שתהל"ח דלא בעינן שיהא נקרם כל הפנים אבל בלחה"פ לא מקשה וכדברי הישעו"י וא"כ לפ"ז י"ל דהא דקתני במשנה בשתהל"ח ואינן דוחות את השבת מיירי בשבת שהוא עיו"ט והי' יכול לאפותה ביו"ט מדאו' ע"י פת אחר וא"כ לא נפסל בלינה אם יאפו בערב שבת דהוי שלא בזמנו דאין כלי שרת מקדש ויש ליישב דהקושי' בגמ' קאי אי ס"ל חולין בעזרה דאו' וא"כ לא מהני משום שהפת נאפה יפה גם מדאו' והוי עיו"ט זמנן ואיפסלה בלינה ושפיר מקשה ואמאי אינה דוחות שבת, ומיושב דברי הרמב"ם דאיהו ס"ל חולין בעזרה לאו דאו' א"כ לא קשה משתהל"ח אמאי אינה דוחה שבת כנ"ל דלא נפסל בלינה משום דאין מקדש שלא בזמנו וגם מלחה"פ לא קשה דלא דחי שבת משום דלא קדוש עד שיקרם כל פניו והא דס"ל לרמב"ם דשתהל"ח אינן דוחות שבת אפי' כשחל שבת ביו"ט עצמו ושוב י"ל דבע"ש הוי זמנן ונפסל בלינה ואמאי דוחות את השבת י"ל דרק אם בכל פעם אינן יכול לאפות ביו"ט אפי' כשחל יו"ט בחול היינו לא בשבת אז מיקרי עיו"ט זמנו אבל משום פעם אחד שחל יו"ט בשבת משו"ז אין לומר דהוי זמנו דהא רק אידחי מזמנו באקראי ועי' בשבועות דף י"א לענין קטרת

יען שנשאר נייר חלוק הצגנו כאן חידוש א' ורמז ע"ו בספרו עצ"ח עה"ת בחלק דרוש פ' ויגש

סוגי' דהמוציא תפילין

מסכת עירובין דף צ"ה ע"א במשנה המוציא תפילין מכניסן זוג זוג רבן גמליאל אומר שנים שנים ובגמ' אמרי' דבשבת זמן תפילין קמיפלגי דת"ק סבר שבת ז"ת הוא ור"ג סבר שבת לז"ת ופירש"י ת"ק סבר שבת ז"ת ומשום הצלה לא מישרי בי' טפי מן המצוה דלאו תכשיט הוא וכ"ש דכיון דזמן תפילין הואי ואיכא בל תוסיף אתי איסור ב"ת ומשוי להו עלי' כמשאוי ר"ג סבר שבת לז"ת והיינו טעמא דשרי לי' רבנן להצלה משום דתכשיט הוא הלכך כל כמה דהוי תכשיט