עצי חיים על מועדים שיב

למיתה באשר תמות אמות וגו' והכל עבור מצותיו ית"ש וזה שאמר לה בועז ישלם ה' פעלך ותהא משכורתך שלימה אף בעוה"ז דאף דאין שכירות משתלמת אלא לבסוף אבל אצלה כמאן דאתפטר מהאי עלמא דמי ונחשב אצלה אף בחיי' כאלו לבסוף והיינו אשר באת לחסות תחת כנפיו בצילו של הקב"ה ולדבקה בו אהבה שאינו מתחלקת היינו בכל החיות ובזה האופן מגיע שכר בעוה"ז כאשר הוא בזכות האמונה שמסרו נפשיי' אקדושת השם ע"כ מגיע בשביל זאת שכר גם בהאי עלמא לשלם לאיש כפרי מעלליו

כ) ומשה עלה אל הא' ויקרא אליו ה' מן ההר וגו' ומדקדק באוה"ח לאחר שעלה למה נקרא אליו ה' ובמדרש מן ההר בזכות ההר אלו האבות וצריך ביאור ונראה עפמ"ש אאמו"ר זצללה"ה בדרוש לר"ה סי' א' לבאר מהו הנסיון הגדול של אברהם אבינו אשר רצה לשחוט את בנו יחידו הלא כבר ביטל א"א כל הגופניות והחמריות ממנו וכל העוה"ז כאפס ואין לו נגד עבודת ה' ומהו החידוש בנסיון העקידה אבל יען כי רצה השי"ת לזכותו ואת זרעו אחריו לדורות עולם בנסיון גדול חדש אשר עוד לא נהי' כזאת ע"כ עשה הקב"ה ולקח ממנו כל מדרגותיו אשר הי' לו מקודם למען ישאר כמו איש פשוט אשר יתחיל רק עתה לעבוד את הבוב"ה ולאיש כזה בודאי הנסיון גדול מאוד לשחוט את בנו יחידו אשר אהבהו בכל לבבו ונפשו וזאת תורת המסורה וירא את המקום מרחוק דין ואידך מרחוק ה נראה לי הענין שהעיד הכתוב וישא אברהם את עיניו וירא את המקום מרחוק ר"ל את הקב"ה שנקרא מקומו של עולם כידוע מרחוק שהרגיש בעצמו כי אבד מדרגותו בהתעצמותו בדביקת הבוב"ה כי עד אז הי' תמיד קרוב ודבוק בה' ויגיד עליו רעו במסורה מרחוק ה' נראה לי ר"ל דאין הכוונה על מקום העקידה רק על השי"ת שנראה לו מרחוק ואין קרוב לו באהבה ותשוקה כמו בתחלה וזהו סיבה מאת ה' למען הגדיל כח הנסיון עכ"ד הקדושים ז"ל וזה שאמר ומשה עלה אל הא' דהנה כשעמדו רגלי אבותינו על הר סיני שפסקו מזוהמתן ולא הי' בהם שום נטוי' לרע כי אם כולו ממתקים ומחמדים ומכש"כ משה רבינו ע"ה שהי' שקול נגד כל ישראל והי' אדון כל הנביאים וא"כ לא הי' חידוש ונסיון גדול במה שקבלו ברצון עליהם עול מלכות שמים ועול תורה כיון שלא הי' בהם שום דבר חומרי ותאוות בשר אשר ימנע טוב מהם שיהי' צריכים להתגבר על יצרם א"כ צדיק מה פעל מהו רבותא שקבלו עליהם התורה וזש"ה ומשה עלה אל הא' שהי' קרוב ולא רחוק כביכול לה' בחשוקה וחבוקה בו תמיד וא"כ מהו הרבותא של קבלת התירה ולכן ויקרא אליו ה' מן ההר בזכות ההר אלו האבות היינו בזכות אברהם שעמד בנסיון אחר שלקח הקב"ה ממנו כל מדרגותיו

והנה הקשו בתוס' למה כפה עליהן הר כגיגית הא כבר הקדימו נעשה לנשמע ולהנ"ל אפשר לומר דג"כ עשה ה' ככה לנו להגדיל הנסיון מה שקבלנו התורה הזאת על כן בעת ההוא בעמדנו תחת ההר לקח ממנו כל המדריגות אשר השגנו בקרבנו לפני הר סיני ועל עת ההוא כפה עלינו הר כגיגית ואעפ"י שכבר אמרו נעשה ונשמע כאשר פסקה זוהמתן לא כל העתים הי' שוות

כא) במגילת רות אשר באת לחסות תחת כנפיו ובמדרש א"ר חסא אשר באת ותמהו מה חידש ר"ח ונראה ע"פ המבואר בתוס' רפ"ק דברכות דזריחת השמש נקרא יציאה דכתיב השמש יצא על הארץ ושקיעתה נקרא ביאה דכתיב וזרח השמש ובא השמש ויש להבין טעם הדבר ופי' אא"ז זלה"ה ביש"מ פ' בהעלתך ע"פ מאמרם ז"ל למה חמה יוצאת במזרח ושוקעת במערב כדי ליתן שלו' לקונה ע"כ שקיעת השמש נקרא ביאה לפי שמקרב עצמה אל השכינה והיא עיקר חשקה והזריחה מפני שמרחקת עצמה על כן נקרא יציאה עיי"ש ובזה נלע"ד לפרש מאמר הגמ' סנהדרין דף צ"ז ששת אלפים שנה הוי עלמא שני אלפים תוהו שני אלפים תורה שני אלפים ימות המשיח ובעונותינו שרבו יצאו מה שיצאו ועדיין לא בא עיי"ש וידוע מה שפירשו