עצי חיים על מועדים שא

ותיקון הראוי ממילא המצוה נעשה כתיקונה, וז"ש המדרש מה ראה להתקרב להם יותר מן הכל שהבינו דהקב"ה נתן התורה לישראל לטוב להם ובאופן שיוכלו לקיימה כראוי וכנכון וסתם הקב"ה פיהם הביאו לי ספר היוחסין שלכם ר"ל דהם יסמכו עצמן על שלחן שהעריך להם אביהם ויוכלו לקיים התורה והמצוה אף אם עוד אינם יוכלו לכוין כראוי, וזש"ה ויקרא אליו ה' מן ההר בזכות אבות דכל קבלת התורה לישראל הי' מצד שקבלו וקיימו האבות בכל התיקונים והכוונות כה תאמר לבית יעקב בלשון וסדר הזה ר"ל אל תגלה להם סודות ונסתרות התורה רק בלשון וסדר הזה וזה שסיים הפרשה אלה הדברים לא פחות ולא יותר רק מה שכתב בתורה עפ"י פשוט ובאופן זה קבלו ישראל את התורה והמבין יבין אח"כ מדעתו אם יזכה

ג) כה תאמר לבית יעקב ותגיד לבני ישראל ויש להבין דתחלה אמר לבית יעקב ומסיים לבני ישראל וברש"י נראה שכיון על זה לומר לאמר לנשים בלשון רכה ולזכרים דברים קשים כגידין דבני יעקב הוא מדרגה פחותה מבני ישראל והנה זה קשה מהראשונה דמהיכי תיתי ישתנה דינם וכי בשביל שהוא זכר יפסיד ויהא מותרה לחמור מינה

ונראה עפימ"ש אאמו"ר זלה"ה בספרו קדושת יו"ט פנחס בן אלעזר בן אהרן הכהן ופירש"י ז"ל לפי שהי' השבטים מבזין אותו וכו' לפיכך בא הכתוב ויחסו אחר אהרן דהנה כתב הרמ"א סי' קנ"ז דבשאר המצות שבתורה חוץ מג' דברים דהדין בהן יהרג ואל יעבור אם הוא אדם גדול חסיד וירא שמים רשאי למסור עצמו על קידוש השם אפי' על מצוה קלה עיי"ש והנה פנחס שמסר נפשו על קדושת השם לפי דעת השבטים שפיר בזוהו שעשה הדבר במס"נ והי' מתחייב בנפשו ואינו רשאי למסור נפשו כ"א על ג' דברים וע"כ בא הכתוב ויחסו אחר אהרן שהי' בבחי' אדם גדול וי"ש ותי' רשאי למסור נפשו על זה עכ"ד הקדושים ובישמח משה פ' תשא כתב לפרש דברי הרמ"א הנ"ל דלכאורה יש להפליא וכי בשביל שהוא חסיד וי"ש ישתנה דינו הלא כתיב וחי בהם ונראה דהאי וחי בהם יש לפרש בשני פנים א' כפי' רז"ל ולא שימות בהם כנ"ל ב' שכל חיותו יהא בהם שיהי' כל עשיותיו ועסקיו רק בתורה ומצות וזולתן לא יהא לו חיות בעולם וכ"כ יהא דבוק ונתעצם עם התורה והעבודה עד אם ירצו להעבירהו על אחת ממצות ה' יפסק חיותו וא"כ לפי"ז הוא להיפך דרשאי למסור עצמו והנה ידוע דהתורה ניתנה לפי מדרגה של כאו"א וא"כ אצל ההמונים אשר כל עסקם בעניני עוה"ז פי' הפסוק הנ"ל כפשוטו ולא שימות כפי' הגמרא אמנם אצל הצדיקים הדבקים תמיד בו ית"ש ועיקר חיותם הוא רק בתוה"ק באלו יתכן הפי' הפסוק וחי בהם כפי' הב' הנ"ל ומחויבים למסור נפשם על כל דבר פשע כי הם חיותם ממש כנ"ל עכ"ד, ובזה נ"ל פי' דברי הגמרא שבת פ"ח מלמד שכפה הקב"ה עליהם את ההר כגיגית ואמר להם אם אתם מקבלים התורה מוטב ואם לאו שם תהא קבורתכם והקשה התוס' למה הי' הכפי' הא כבר קבלו ברצון ואמרו נעשה ונשמע ולהנ"ל י"ל דהפירוש בגמרא הוא כך דהקב"ה למדם האיך יקבלו התורה עליהם עד"ז שיהי' כל עשייתם ותנועתם בהשתוקקת לתכלית האמיתי באהבה עזה ונפלאה עד שעיקר חיותם הוא רק בתוה"ק, וז"ש אם אתם מקבלים התורה מוטב ר"ל אז יהי' טוב וניחא להם בהחיות אשר המה חיים על האדמה ואם לאו שם תהא קבורתכם ר"ל כך יחשבו בדעתם כי למה להם חיים אם אינם מקבלים התורה דממילא יופסק חיותם בתורה, וז"ש המדרש דאוה"ע שאלו מה ראה להתקרב להם יותר מן הכל וסתם הקב"ה פיהם הביאו לי ספר יוחסין שלכם כשם שמביאין בני ור"ל דאוה"ע שאלו מה ראה להתקרב להם יותר מן הכל להכריח בקבלת התורה ולכפות עליהם ההר כגיגית והשיב להם הקב"ה כנ"ל שהכפי' לא הי' על עיקר קבלת התורה דכבר קבלו עליהם באמרם נעשה ונשמע רק דהכפי' הי' להורות להם הדרך ילכו בה דכל החיות והשתוקקת לא יהא להם זולת בהתורה וכ"כ יהי' דבוק ונתעצם בתורה עד אם ירצו להעבירם על הדת יהי' בעיניהם כאלו פסקו לחיותם וזהו שבאו לידי מדה זו אף שלא כל הרוצה ליטול את השם חסיד וי"ש יבא ויטול עכ"ז כיון שבכללות ישראל הם בני אברהם