עצי חיים על מועדים רצה

מוכח שהוציאו כל הניצוצות משם וכהמשל שהביא בזוה"ק למלכא דאתקין סעודתא לבני ביתו דאכלו סעודתא עם מלכא כנ"ל והיינו לאחר התיקון כל הניצוצות הנשברות להעלותן מעומק הקליפות למקומן בעזהי"ת וזש"ה ויהפך לבב פרעה והוא כלשון הזוה"ק שאתהפך בגוונא אחרינא שהבין פרעה ומזלי' חזי אשר עד כעת שהי' ישראל בגלות הוא נוטל חלק היפה וישראל חלק גרמין אבל כשישראל הם על מקומן העכו"ם נוטלין חלק תמצית וזש"ה מה זאת עשינו כי שלחנו את ישראל מעבדנו ופירש"י בשביל ממונם שהשאילום ולא נשאר אצלם כלום, הבינו מזה כי ישראל הלכו להם מהם חירות עולם וע"כ נטלו את ממונם כיון שאין נשאר למצרים רק חלק תמצתי

יד) הים ראה וינוס וגו' ובמדרש מה ראה ישראל באים ורכוש מצרים בידם והוא פלאי ויש לומר עפי"מ שיש לפרש הכתוב בפ' שמות בהוציאך את העם ממצרים תעבדון את הא' על ההר הזה ויש לדקדק מאי נפ"מ אם יקבלו התורה על ההר דהעיקר רק שיקבלו התורה ונראה עפימ"ש בב"ש אחרון הובא ביש"מ פ' תשא דמה דכפה הקב"ה על ישראל ההר כגיגית אף דכבר אמרו נעשה ונשמע וקבלו התורה ברצון דרצה הקב"ה להגדיל שכרן דאעפ"י שהי' ע"י כפיי' והי' בידם לקבל התורת מיראה שלא יהרגם ואעפ"כ לא קבלו רק מאהבה ושכרם יותר גדול עכ"ד עיי"ש וז"ש וששאלת מה זכות יש לישראל שיצאו ממצרים בהוציאך את העם ממצרים תעבדון את הא' על ההר הזה דייקא היינו שכפה עליהם את ההר כגיגית ואעפי"כ לא קבלו מיראה רק מאהבה ובזכות זה שכרם גדול וכדאים שיצאו ממצרים עבור שכר גדול שמגיע להם בשביל ההר הזה והנה יש לומר במה שנאמר לאברהם ואחרי כן יצאו ברכוש גדול והקשו המפורשים דמה לו לאברהם בזה שיצאו ברכוש גדול ויתבאר לפי הנ"ל דישראל יצאו ממצרים כדי שיקבלו עליהם התורה וע"כ רצה אברהם שיצאו ברכוש גדול כדי להגדיל שכרן דאעפ"י דיצאו ברכוש גדול אעפי"כ לא מטעם הרכוש רצו ללכת ממצרים רק כדי לקבל התורה ויתבאר דברי המדרש ראה ישראל באים ורכוש מצרים היינו שראה הים את זכות גדול שבידם שיצאו ממצרים כדי לקבל עליהם התורה אעפ"י שהי' בידם רכוש מצרים ובזכות שכר גדול נקרע הים מפניהם

טו) ה' איש מלחמה ה' שמו והקשו המפורשים הא כבר כתיב ה' איש מלחמה ולמה אמר עוד הפעם ה' שמו ונראה עפי"מ שכתב במדרש רבה שמות פ"ג א"ל הקב"ה למשה שמי אתה מבקש לידע וכו' כשאני דן את הבריות אני נקרא א' וכשאני עושה מלחמה ברשעים אני נקרא צבאות וכשאני מרחם על עולמי אני נקרא ה' עיי"ש והנה קשה לפי"ז מאי דכתיב ה' איש מלחמה הא כשהקב"ה עושה מלחמה ברשעים אינו נקרא ה' אך צבאות שמו כדאיתא במדרש הנ"ל ויש לומר לפענ"ד עפי"מ שהבאתי לעיל דברי הקדושת לוי דכל המכות שהביא הקב"ה על המצריים הוא טובה מכופלת להם שעי"ז נתגדל ונתקדש שמו ית' בעולם וזהו תשוקת של הצדיקים שעל ידם יהי' קידוש ש"ש אפי' ע"י הכאת ויסורין אך האומות אטומים להבין התועלת בזה עיי"ש ולפ"ז יש לומר דבמצריים כיון שנתקדש ש"ש על ידם ע"כ אינו נקרא בזה המלחמה צבאות כיון דזה הי' במדת טובו של הקב"ה לרחם עליהם שיתקדש שמו ית' בעולם ע"י המצריים וזש"ה ה' איש מלחמה במצריים ואעפי"כ נקרא ה' שמו במדת הרחמים כי טובה גדולה הי' להם שנתקדש ש"ש על ידם

טז) מה תצעק אלי במד' הה"ד ותגזר אומר ויקם לך אר"ל כשם שהקב"ה מצוה למשה כך הי' משה מצוה כביכול לפני הקב"ה יתבאר עפימ"ש להלן ויראו העם את ה' ויאמינו בה' ובמשה עבדו ויל"ד האיך מדמה יציר ליוצרו ואף משה רבן של כל הנביאים מ"מ את מי תערכו לו ונראה עפי"מ דאיתא במ"ק דף ט"ז צדיק מושל ביראת א' אני מושל באדם ומי מושל בי צדיק שאני גוזר גזירה ומבטלה ופירשו המפורשים דמשו"ה צדיק מושל ומבטל גזירה בשביל שיש לו יראת א'