עצי חיים על מועדים רסא

ובתוס' שם פי' בקונטרס משום דלא ליתי בה לידי תקלה לפי טעם זה נראה דלאו דוקא שריפה אלא ה"ה שאר ביעור וחלקו התוס' על רש"י דשריפה דוקא משום דדמיא לקודש עי"ש ומבואר דשיטת התוס' דתרומה טמאה דוקא בשריפה א"כ ה"ה כשצריך לשרוף תרומה משום חמץ ג"כ הוא דוקא בשריפה ולא בשאר ביעור כיון דתרומה איקרי קודש וכ"כ במקו"ח סי' תמ"ד ע"ש וא"כ קשה שוב האיך יאכילנו לכלבים בשבת הא לפ"מ שכתב הצל"ח לקמן דף כ"ז דאם אמרי' בחמץ דהשבתתו בכל דבר א"כ הה"ד ביטול ג"כ השבתה הוא אבל לר"י שאינו מועיל ביעור רק שריפה ה"נ אינו מועיל ביטול ע"ש ולפ"ז האיך יאכילנו לכלבים הא בתרומה שהוא חמץ דצריך שריפה דוקא כיון שהוא תרומה וכיון שצריך שריפה אינו מקיים מלות השבתה בביטול בלב וכיון דלא מהני השבתה בלב רק שיאכילנו לכלבים שו"ב י"ל דאי אפשר להאכילו לכלבים דאחשבי' למלאכה וא"כ הא דאמרו לו טהורות לא ישרפו שמא ימצא להם אוכלין הא יש לחוש שמא לא ימצא אוכלים ואי אפשר לא לבטלו וגם אסור להאכילו לכלבים, והנה הא דביטלו מצות שריפה של התרומה בשבת י"ל דמ"מ משו"ז אין לשורפו בע"ש דהא שמא ימצא לו אוכלים ואי אתה רשאי להפסיד תרומה בידים אבל מ"מ הא יש לחוש שמא לא ימצא אוכלים והאיך יבערנו בשבת וא"כ שפיר קאמר ר"א דיבערנו אפי' טהורות מלפני השבת אמנם יש לתרץ דרבנן ס"ל דתרומה טמאה מותר לבער בכל דבר ולאו דוקא בשריפה וכשיטת רש"י שבת שם דה"ה שאר ביעור וא"כ ממילא דמהני ג"כ ביטול בלב ויכול להאכילו בשבת לכלבו ולא אמרי' אחשבי'

וא"כ י"ל דזהו טעם פלוגתתן דר"א ס"ל דתרומה טהורה שהוא חמץ השבתתו דוקא בשריפה ולא בשאר ביעור וכמבואר הלשון בדברי ר"א שורפין תרועות וכו' משו"ה ס"ל. דיעבירנו קודם השבת משום שיש לחוש שמא לא ימצא אוכלים ואי אפשר אח"כ לבערו דהא לא מהני להו ביטול בלב וא"כ גם להאכילו לכלבים אי אפשר משום אחשבי' ורבנן ס"ל דתרומה שנפסלה השבתתו בכל דבר וא"כ יכול להאכילו לכלבים ולא אמרי' אחשבי' כיון דאפשר ע"י ביטול בלב ולא הוי מלאכה, ומיושב קושי' התוס' אמאי טהורות ישרפו הא אסור לשרוף טהורות דמדאו' בביטול בעלמא סגי ולהנ"ל י"ל דבתרומה שנפסל דצריך שריפה דוקא לר"א הא לא מהני ביטול וא"כ משו"ה מותר לשרוף גם בע"ש דהא בשבת אי אפשר לשורפו וגם להאכילה לכלבים אי אפשר מטעם אחשבי' והא דאמרו לי' רבנן טהורות לא ישרפו שמא ימצא להם אוכלים היינו לרבנן לטעמי' דביעור תרומה שנפסלה הוא בכל דבר וא"כ ליכא למיחוש שמא לא ימצא להם אוכלים דהא אי השבתתו בכל דבר מהני ביטול בלב וגם יכול לבערו בכל דבר ולא אמרי' כה"ג אחשבי' למלאכה

והנה בישועות יעקב סי' תמ"ד כתב לתרץ קושי' הפנ"י הנ"ל משום דביעור חמץ אינו רק שלא יעבור על בל יראה וגם אינו חל רק על בעל החמץ לא שייך לומר אחשבי' לביעור אבל שריפת תרומה טמאה הכל מצוין לבערה וגם בנובי"ק סי' ט"ו כתב כן אך הקשה בישוע"י בהא דאמר להם אף תלויות לא ישרפו שמא יבא אלי' ויטהרם וקשה דילמא בתלויות משו"ה א"א להמתין עד למחר שמא יבא אלי' ויטמאם ואיך יעשה אם יפררם ויזרה לרוח הרי רחמנא אחשבי' לביעור תרומה טמאה ויעבור על איסור ביעור בשבת ועל כרחך הוא מבער אותם בע"ש עכ"ד ע"ש ולע"ד י"ל עפ"מ שנודע סברת הריטב"א במכות דר' שמעון ס"ל כ"ש למלקות משום דאחשבי' לכל שהוא אבל לקרבן צריך כזית משום דקרבן בא על שוגג ולא שייך בשוגג אחשבי' ובזה כתבו האחרונים דח"ש ע"י תערובות נמי לא שייך אחשבי' כיון די"ל דהא דאכלו לאו משום דאחשבי' להאיסור אלא שאכלו משום ההיתר שנתערב בו האיסור ועי' פסחים דף מ"ד במהרש"א ולפ"ז י"ל דה"נ בתרומה טמאה שהוא חמץ ומבערו בשבת וכיון שהוא צריך ביעור משום שני דברים האחד משום חמץ והשני משום שהוא תרומה טמאה וכיון דעל ביעור חמץ לא שייך אחשבי' כנ"ל משום שאינו חל רק על בעל החמץ לכן לא שייך אחשבי' ג"כ על ביעור תרומה טמאה דהא י"ל דביעורו לאו לקיים עצות ביעור של ת"ט אלא כדי לבער החמץ והוי כמו איסור