עצי חיים על מועדים כו

ועכשיו אתה אומר לי והעלהו שם לעולה אלא כשם שהי' לי מה להשיבך וכבשתי את יצרי ולא השיבותיך כך כשיהי' בניו של יצחק באים לידי עבירות תהא מזכיר להם עקידת יצחק אביהם ותעמוד מכסא הדין וכו' ותהפוך להם מדה"ד למדה"ר אימתי בחדש השביעי ויש להבין מאי שייכות זל"ז בשביל שלא השיב אאע"ה משו"ז מזכיר להם עקידת יצחק הא העיקר מה שכבש א"א לעשות רצונו אבל הטענה מה שהי' להשיב לענין זכות אין לו ביאור עוד במד"ר וירא פרשה נ"ו א"ט א"ר אחא התחיל אברהם אין הדברים הללו אלא דברים של תימה אתמול אמרת כי ביצחק יקרא לך זרע חזרת ואמרת קח נא את בנך ועכשיו אתה אומר לי אל תשלח ידך אל הנער א"ל הקב"ה לא אחלל בריתי וגו' לא אמרתי שחטהו אלא העלהו וצריך להבין דמשמע דעיקר התימה בסופו כשנאמר לו אל תשלח ידך הא אין זה תימה ואדרבה כי בזה יקוים כי ביצחק יקרא לך זרע והעיקר התימה הוא מקודם כשנאמר לו קח נא את בנך ובתנחומא פ' וירא ויקרא אליו מלאך ה' וגו' א"ל מי אתה א"ל מלאך א"ל כשאמר לו קח נא את בנך הקב"ה בעצמו אמר לי ועכשיו אם הוא מבקש הוא יאמר לי מיד ויקרא מלאך ה' אל אברהם שנית שלא רצה לקבל מן הראשון עכ"ל והוא תימה למה לא האמין רק אם יאמר לו ה' כביכול בעצמו גם יש לדקדק ויאמר בי נשבעתי נאם ה' למה נאמר כאן נאם ה'

ונראה ע"פ האמור בס' ייט"פ לא"א זללה"ה לר"ה אות כ"ג במה שאיתא במדרש אמר אחנקנו א"ל אל תשלח ידך אל הנער אוציא ממנו טפת דם א"ל אל תעש לו מאומה דקשה למה התאמץ אברהם כ"כ לשפוך דם נקי ופי' בנזה"ק שחשב א"א שקרבנו הי' ראוי להיות לטובתו לעשות רצון קונו לפיכך אחר זה נצטער על מה שנתבטל הדבר ורצה עכ"פ לעשות בו איזה מעשה הקרבה כ"ד טיפת דם ומקצת נפש ככל הנפש עיי"ש ובייט"פ שם הוסיף לבאר דבריו כי מרוב אהבתו של אברהם להשי"ת הי' אברהם חושבה לו ית' לצדקה וחסד שזיכהו לעשות מצוה כזה לעבדו בכל לבבו ונפשו ונפש בנו החביב עליו מנפשו ואפר שנאמר לו אל תשלח ידך הי' ירא כי סבר שנתבטל הדבר מחמת עונוהיו שגרמו קטרוג של מדה"ד למנוע מלזכות עשות מצוה רבה ועצומה כזה ולזה ביקש רחמים על הדבר אולי יעתר לו שנית במצוה רבה ואמר אחנקנו או עכ"פ אוציא ממנו טפת דם עד שאמר לו אל תעש לו מאומה עכ"ד ז"ל עיי"ש והנה י"ל לכאורה להיפך פן משו"ז צוה לו הקב"ה לשחטו מחמת איזה קטרוג שהי' עליו וכמבואר במדרש ובגמ' וא"כ אמאי חשב אאע"ה שהוא לטובתו לזכות במצוה רבה כזה אך כיון דקי"ל כל דיבור שיצא מפי הקב"ה לטובה אפי' על תנאי אינו חוזר א"כ האיך נאמר לו והעלהו לעולה כיון שכבר הובטח לו כי ביצחק יקרא לך זרע ועל כן חשב א"א כי אדרבא זהו לטובתו שיקרבהו לעולה ולא חשוב חזרה לרעה והנה בעיון יעקב ברכות דף ז' בהא דאפי' על תנאי אינו חוזר כי גבי הקב"ה א"צ תנאי כפול כי אפי' מחשבת הקב"ה אינה בטילה אך קשה דהא בש"ס דקידושין דף ס"א לומד מהא דאם בחקתי תמאסו משמע דאפי' הקב"ה בעי תנאי כפל וי"ל כיון שנאמר ע"י משה שאני ובעי ת"כ כשאר בשר ודם עכ"ל ועיי' בפנ"י בקידושין שם ויתבאר שאמר א"א כשאמר לו קח נא את בנך הקב"ה בעצמו אמר לי וכיון דמה שאומר הקב"ה בעצמו לא ע"י שליח אם הוא לטובה אינו חוזר ועל כן לא האמין למלאך שחזר הקב"ה מה שהוא לטובתו לזכות במצוה רבה כזה עד שאמר לו המלאך שנית לא עלתה על לבי לא אמרתי שחטהו אלא העלהו ומתחלה לא הי' לטובה, וזש"ה ויאמר בי נשבעתי נאם ה' כי ברך אברכך ר"ל כיון שכ"כ האמין בה' אשר נפש בנו יחידו יקריב לעולה וחשב לו שהוא לטובתו והצר לו כשנאמר אל תשלח ידך בחשבו כי לטובה אינו חוזר וע"כ בשכר זאת הבטיחו לו הקב"ה ברכה באופן כזה שאין חזרה הייני אם נאמר בשם הו' ב"ה ע"י הקב"ה בעצמו ולא ע"י שליח וזה שאמר נאם ה' כביכול בעצמו ולא ע"י שליח ואמר כי ברך אברכך והרבה ארבה את זרעך ר"ל כמ"ש שם במשה ואע"ג דבטלי נתקיים בזרעו וע"כ אמר ג"כ הכתיב וה' ברך את אברהם ברכה שאין בה חזרה ותתקיים ג"כ בזרעו לדורות עולם ויתבאר דברי המדרש שאמר אאע"ה כשנאמר לו אל