עולם הלימוד · Olam HaLimud
Library › עצי חיים על מועדים

עצי חיים על מועדים רנא

Atzei Chaim Moadim 251 · עצי חיים על מועדים · free full Hebrew text

Open in the reader →

והתשובה בעבור זה עשה ה' לי מה חטא הרשע בזה שאמר לכם הלא גם בן החכם אמר מה העדות והחקים אשר צוה ה"א אתכם דמשמע ג"כ אתכם כמו לכם

ונראה עפ"ד התוס' שבת דף כ"ד וביצה דף כ"ז בהא דנדרים ונדבות אין קריבין ביו"ט דכתיב לכם ולא לגבוה אע"ג דשלמים יש בהן אכילת אדם מ"מ כיון דעיקרן לצורך גבוה בטיל חלק הדיוט לגבי גבוה ולא הוי לכם ע"ש ובזה יש לומר הטעם דאמרי' במשנה אבות אל תהי' כעבדים המשמשים את הרב ע"מ לק"פ וכתב בתוי"ט דמדינא שרי ע"מ לק"פ רק מידות חסידות שלא לעבוד עמל"פ ויש להבין הא עיקר העבודה תלוי' בלב לשעבד גופו ומחשבתו לעבודת הבוב"ה ואם כן עבודה זו הרי אינו עבודת ה' כי אם עובד את עצמו כאשר מקצת המפורשים כתבו כן באמת ועי' במשנה פרה פ"ב עשה להסנדל בשביל שלא תחלוק פרס טליתו עלי' מפני הזבובים כשרה זה הכלל כל שהיא לצרכה אינה עבודה ומזה ראי' כל שהוא לצורך עצמו אינו מיקרי עבודה לש"ש אך לפ"ד תוס' הנ"ל י"ל כיון דבעיקר עבודתו הוא מקיים בזה מצות השי"ת אע"ג דמחשבתו אינה רצוי' לגמרי ויעלה בדעתו מחשבת חולין והדיוט בשביל שכר או עונש בטיל חלק הדיוט לגבי גבוה כיון דעיקר המעשה מ"מ הוא רק במצות הבוב"ה

ובזה יש להבין מאמר הגמ' ראש השנה דף ד' בהא דכורש החמיץ בשביל שעשה עמל"פ ופריך מהא דהאומר סלע זו לצדקה בשביל שיחי' בני ובשביל שאזכה לחיי העוה"ב ה"ז צדיק גמור ומשני כאן בישראל כאן בעוכו"מ ע"ש וי"ל דהא דבטיל חלק הדיוט לגבי גבוה היינו אם העיקר במחשבתו לעבודת הבוב"ה וברצונו שיהא בטל חלק הדיוט לגבוה וכמו דאמרו באיסור שנפל להיתר דתליא הביטול אם נודע מנפילת האיסור להיתר ועי' ביו"ד סי' ק"ט ובש"ך דמה"ת צריך שיהא נודע אבל אי לא נודע לא בטיל והיינו מטעם הנ"ל דאם לא נודע א"כ לא הי' ברצונו שיהא בטל האיסור בהיתר דהא לא ידע כלל מנפילת האיסור וע"כ גם הכא כן הוא דאם ברצונו שיהא בטל חלק הדיוט לגבוה אז הוא בטיל וא"כ זהו החילוק בין ישראל לעכו"ם דבישראל העיקר להם לעבודת השי"ת אבל צורכי עצמו הוא רק מסיבת החומר והיצה"ר והיא המונע וכמ"ש הרמב"ם סופ"ב מה' גירושין ועי' ביש"מ ריש כ' במדבר אבל בעכו"ם אינו כן דהעיקר הוא להם לצורכי עצמם וכל מה דעבדין לגרמי' הוא דעבדין וע"כ לא בטל להם חלק הדיוט אדרבא חלק המצוה מה שעושין בטיל לגביי' למה שעושים בשביל צרכי הגוף שלהם, וי"ל מ"ש פרעה יה' כן ה' עמכם כאשר אשלח אתכם ואת טפכם וגו' לא כן לכו נא הגברים ועבדו את ה' כי אותה אתם מבקשים דהנה אמרי' בגמ' חגיגה טף למה היינו למה צריכון להביאם למקדש כדי ליתן שכר למביאיהם וע"כ אמר פרעה כיון דמקבל עליהם שכר ועל זה הכוונה הם מובאים בית ה' א"כ הוא עבודה עמל"פ ואין זה עבודה לה' ע"כ אמר פרעה טפכם למה אלא לכו הגברים אשר יש בהם תבונה לעבוד את ה' בלי קבלת שכר ועי' ברמב"ם פ"י מה' תשובה אל יאמר אדם הרינו עושה המצות בשביל שאקבל הברכות או כדי שאנצל מהקללות והעונש ואין עובדים עד"ז רק עמי הארץ והקטנים שמחנכין אותן עד שתרבה דעתן עכ"ל וע"כ טפכם למה כי אותה אתם מבקשם אתם לעצמיכם כי עבודה מה שהקטנים עושים הוא עמל"פ וא"כ הוא כעובד את עצמו ואין זה עבודה תמה שיהא מותר להשתמש בהן כזה אמר פרעה אבל לפי האמת אינו כן דגם עמל"פ גם כן מיקרי עבודה כיון דחלק הדיוט היינו מה שכוונתו לצורך עצמו בטיל לגבי גבוה כמו דאמרי' לענין נו"נ דאין קריבין ביו"ט משום שבטל חלק הדיוט לגבי גבוה וז"ש משרע"ה גם אתה תתן בידינו זבחים ועולת היינו כיון דחג ה' לנו ואין להקריב נו"נ שאין בהם צורך הדיוט והיכא שיש בהם איזה צורך הדיוט מותר גם נו"נ וע"כ אמר משה שהוא יתן בידם זבחים ועולות לצורך נו"נ אבל עולות שיקריבו ישראל אין ראי' כלל דהא הם חובת היום ומותרים להקריב ביו"ט אך מזבחים של פרעה שיתן לישראל לצורך נו"נ דמותרים משום שיש בהם חלק הדיוט ול"א דבטל חלק הדיוט לגבי גבוה ומזה יהא מוכח דאם מיתר להקריב זבחים