עולם הלימוד · Olam HaLimud
Library › עצי חיים על מועדים

עצי חיים על מועדים רמ

Atzei Chaim Moadim 240 · עצי חיים על מועדים · free full Hebrew text

Open in the reader →

דכאשר נשובה ונחקורה אז נראה בעליל בכל תהלוכותנו כי טרחה גדולה הוא לאיש שיהא ניעור כל הלילה ללמוד בתוה"ק או אפי' לומר תהלים או לילך אפי' דרך קצר בשביל איזה מצוה קשה מאוד בעיני המון אמנם בעניני עוה"ז קרוב הדבר מאוד לעשותו ויהא ניעור כמה לילות ולא יעוף ולא יגע ואין עליו לטירחא בשביל פרנסתו והענין שזה שלא צותה התורה אינו שום מלאכה ועשי' אבל בדבר מצוה אחשבי' למלאכה וטירחא ועבודה רבה וזש"ה ברכו ה' מלאכיו גבורי כח היינו המתגברים ביצרם עושי דברו היינו משו"ז הם עושים דברו שנקראו עשייתם עשי' משום לשמוע בקול דברו דבזה שהוא ממצותיו ית"ש הוא עשיי' גדולה וצריך לזה גבורה מאוד ללחום עם היצר שיהא ביכולתו לעשות מצוה זו ויש לפרש בזה במה שאמרו ישראל נעשה ונשמע דהיינו שיהא עשיי' נעשה דייקא משום ונשמע עכד"ק בקצרה ונלע"ד לפרש בזה דברי הגמ' סוכה דף נ"ב לעתיד לבא מביא הקב"ה ליצה"ר ושוחטו בפני הצדיקים ובפני הרשעים צדיקים נדמה להם כהר גבוה ורשעים נדמה להם כחוט השערה הללו בוכים והללו בוכים צדיקים בוכים האיך יכולים לכבוש הר גבוה ורשעים בוכים האיך לא יכולנו את חוט השערה הזאת ואף הקב"ה תמה עמהם שנאמר גם בעיני יפלא ע"ש וי"ל כיון דכל העבודה וטירחא שאדם מיגע עצמו בעבודתו של השי"ת הוא יחשב לעבודה רק משום שהוא מצוה אבל אם הי' זה עבודתו לחולין לא נחשב לו כלום לטירחא וע"כ הרשעים אשר לא עשו כמעשה הצדיקים א"כ לא ידעו כלל אשר מעשה הצדיקים עבודה גדולה וכהר גבוה וע"כ הרשעים יחשבו אף הם שהוא כחוט השערה ובוכים אח"כ האיך לא יכלו לכבוש את יצרם כחוט השערה אבל הצדיקים שעשו כצדקתם וכיון דמצות השי"ת אחשבי' למלאכה ועבודה קשה מאוד ויודעים כמה יעייפו עצמם בעבודת השי"ת ולכן נדמה להם כהר גבוה וגם הקב"ה תמה עמהם כי יוצרם הוא יודע את יצרם

ויתבאר בזה הכתיב בפ' שמות מי אנכי כי אלך אל פרעה וכי אוציא את בנ"י ממצרים וגו' ופירש"י מה זכו ישראל שנעשה להם נס ואוציאם ממצרים ויל"ד הלא הי' להם כמה זכותים וכמ"ש במדרש בזכות ד' דברים נגאלו ממצרים וכו' וגם יל"ד בהוציאך את העם ממצרים תעבדון את הא' על ההר הזה וקשה וכי רק על ההר עשו ישראל ושמרו את דברי התורה הזאת הא עיקר העבודה הוא אח"כ מאז ועד עולם אשר ישמרו בנ"י את התורה וא"כ יותר הול"ל שיעבדו ישראל את הא' תמיד ולהנ"ל י"ל דמרע"ה אמר מתחלה כיון דכל המצות אם הי' מלאכת חולין ובעניני עוה"ז לאו מלאכה ועבודה הוא א"כ אין זה זכות אשר עי"ז יעשה להם נס ואמר לו הקב"ה בהוציאך את העם ממצרים תעבדון את הא' על ההר הזה דייקא היינו שגילו זאת הענין על הר סיני כשאמרו ישראל נעשה ונשמע אצל ההר דעי"ז שנשמע שהוא ממצות השי"ת בזה הוא נעשה דהיינו שהוא עשיי' ומלאכה וא"כ הוא זכות גדול כיון שצריך לכבוש את היצה"ר כהר גבוה משום שאחשבי' למלאכה והיינו שאמר הכתוב תעבדון את הא' שהוא עבודה ומלאכה אל ההר הזה דייקא כשאמרו נעשה ונשמע

ויבואר השתא ושמרתם את העבודה הזאת היינו שיאכלו בנ"י את הפסח בלילי פסח והי' כי יאמרו אליכם בניכם מה העבודה הזאת היינו כיון שאכילת פסחים לכאורה הוא דבר ניקל לאכול כזית בשר על השובע ולאו עבודה הוא לאכול בשר תאוה וחולין אבל כיון דזה הוא בן הרשע וכנ"ל דהרשעים נדמה להם כחוט השערה היינו שלא ידעו ולא יבינו ענין העבודה כיון שהם לא הלכו בדרך הצדיקים שייגעו עצמם בדברי תורה והמצות ויראו כי אחרי כן אחשבי' למלאכה מחמת כי הוא מצות ה' אשר תעשנה ואמר הכתוב ואמרתם זבח פסח הוא לה' משום שהוא לה' ומצוה קעביד בזה על כן יקרא עבודה אע"ג דאכילת חולין לאו מלאכה מ"מ מה שצותה התורה יקרא עבודה ואחשבי' למלאכה וזהו מה שנאמר בהגדה לתשובת שאלת הרשע מה העבודה וגו' בעבור זה עשה ה' לי בצאתי ממצרים אלו הי' שם לא הי' נגאל דהנה להנ"ל בעבור זה נגאלו ממצרים כיון שקיבלו עליהם ישראל באמרם נעשה ונשמע היינו שע"י שנשמע שהוא ממצות ה' בעבור זה נחשב לעשיי'