עצי חיים על מועדים רא

לא קיבלה ואח"כ משמי' דר' יוחנן קיבלה וכלום משא פנים יש בדבר

ונלע"ד דהנה בתרומת הדשן כתב דאם כבתה בערב שבת קודם קבלת שבת אע"ג דעיקר המצוה מצ"ה מ"מ אם כבתה אפילו מבעוד יום אינו זקוק לה והביא ראי' מדהתירו בחנוכה בשמנים האסורים בנר שבת והטעם משום דאסיר להשתמש לאורה ואמאי שרי ליחוש דילמא כבתה אחר קבלת שבת שהוא קודם בה"ש ואכתי ליכא קיום מצוה ואיכא למיגזר בהכי דלא מצי להדליק עכ"ד והטו"ז בסי' תרע"ג חולק עליו עי"ש ולע"ד נראה די"ל דמשו"ה לא קיבלה אביי מר' ירמי' משום שהי' קשה לו כקושי' התה"ד האיך התירו להדליק בשמנים הפסילים בחנוכה בערב שבת הא איכא למיגזר שמא יכבה לאחר קבלת שבת ועדיין לא קיים המצוה עד צאת הכוכבים ולכן ס"ל לאביי בהס"ד דאין מדליקין בשמנים הפסולים בחנוכה בשבת אמנם ר' ירמי' ס"ל דמדליקין משום דאיהו לשיטתי' בברכות דף כ"ז דפליג התם ארב דס"ל דמותר להתפלל של שבת בערב שבת. ור' ירמי' פליג התם דאמרי' שם בגמ' דרב צלי של שבת בע"ש והוי מצלי ר' ירמי' אחורי דרב וכתב במג"א סי' רס"ז דהתפלל תפלה של חול ומשמע דס"ל לר' ירמי' כרבנן דאין להתפלל תפלה של שבת בע"ש וא"כ ר' ירמי' לשיטתי' לא קשה אליבי' קושי' התה"ד דהא קודם ק"ש עדיין חול הוא ואם כבתה הנר יוכל לחזור ולהדליקו ולאחר ק"ש אליבי' דר' ירמי' הוא רק לאחר ציה וא"כ קיים המצוה דנר חנוכה בלילה ואז אם כבתה אין זקוק לה אפי' אם הי' חול, אך כיון דר' ירמי' אמר מ"ט דרב והא רב סבר דמותר לקבל שבת גם בערב שבת וע"כ לא קיבלה אביי דהא לרב קשה כקושי' התה"ד אבל כי אמרי' רבנן משמי' דר' יוחנן ולא משמי' דרב קיבלה אביי דהא לר' יוחנן לא מצינו דס"ל דמותר להתפלל תפלה של שבת בע"ש וא"כ לא קשה קושי' התה"ד ומשו"ה קיבלה

ג) עוד י"ל דמשו"ה משמי' דר"י קיבלה דהנה הר"ן במס' פסחים דף ל' מביא שיטת הפוסקים דחמץ בפסח לא בטיל משום דהוי דבר שיש לו מתירין לאחר הפסח אף דמדרבנן חמץ שעבר עליו הפסח אסור מטעם קנס גם לאחר הפסח משום דלא קנסו אותו להקל עליו לחשבו דבר שאין לו מתירין אלא להחמיר עליו ע"ש ולפ"ז י"ל דה"נ רב דס"ל מדליקין בהן בשבת משום דאסור להשתמש לאורה וליכא למיחוש שמא יטה ולהנ"ל י"ל הא מ"מ כיון דאסור להדליק בשמנים הפסולים בשבת דעלמא ורק בחנוכה דאסרו חכמים להשתמש לאורה יהא מותר א"כ י"ל דה"נ לא אסרו חכמים להשתמש לאורה רק להחמיר עליו ולא להקל וא"כ מדוע מדליקין בהן בשבת ולכן י"ל דמשו"ה מתחלה לא קיבלה אביי והנה באמת ר' יוחנן ס"ל בפסחים שם דחמץ בפסח בנו"ט אע"ג דודאי ס"ל ג"כ דדבר שיש לו מתירין ל"ב והיינו משום דלא ס"ל הך סברא רק כיון דמ"מ לאחר הפסח ג"כ אסור לא הוי דשיל"מ ועי' בר"ן שם והיינו דמתחלה כשאמרה משמי' דר' ירמי' לא קיבלה אביי אבל כשאמרה אח"כ משמי' דר' יוחנן דמצינו דס"ל לר' יוחנן דגזירת חכמים הוא ג"כ להקל עליו וע"כ משמי' דר"י קיבלה דלדידי' שפיר י"ל דמשו"ה מדליקין בשבת משום דאסור להשתמש לאורה

ד) וע"ד דרוש קצת יש לומר דהנה הא דאסור להשתמש לאורה כתב רש"י הטעם כדי שיהא ניכר שהוא נר מצוה והר"ן כתב הטעם משום דהוא דומיא דמנורה ע"ש ולע"ד קשה על הר"ן הא במנורה דהי' אסור להשתמש לאורה הוא משום דהוי הקדש ומועלין בו אבל בנר חנוכה הא לא הוי השמן הקדש וכמו דאמרי' בגמ' אטו נר קדושה אית בי' וגם דזה לא הוא מן הנס מה דהוי אסור בהנאה וא"כ אמאי בעינן בזה שיהא דומיא דמנורה יותר משאר מילי כגון שמן זית דלא בעינן דומיא דמנורה וכדומה רק בזה שהוא אסור להשתמש לאורה אמנם י"ל דכוונת הר"ן כמו דמצינו בגמ' תענית דף כ"ד ע"ב דאסור להנות ממעשה ניסים וא"כ גם מה שנתרבה השמן בהמנורה הי' מעשה ניסים ואפי' לא הי' הקדש הי' אסור להנות ממנה כיון שהי' בא ע"י נס ע"כ גם בנר חנוכה אסור להשתמש לאורה דומי' דמנורה שהי'