עצי חיים על מועדים ר

לאחר שדלק כשיעור חצי שעה מותר להשתמש לאורה לשיטת הרי"ף ז"ל וא"כ כיון דאחר השיעור מותר להשתמש לאורה הא יש לחוש שמא יטה אחר השיעור וע"כ דמיירי שנותן שמן שיעור מצומצם שידליק חצי שעה ולא יותר וא"כ י"ל דלר"ה נמי מיירי הכי שיש בה שמן רק כשיעור מצומצם וכיון דלר"ה ס"ל כבתה זקוק לה א"כ שני המצות היינו נר חנוכה וגם מצות שריפה דשמן תרו"ט נגמרות ביחד דלאחר חצי שעה שדלק כבר כלה השמן וליכא גם מצוה דשריפת תרו"ט ובכה"ג דנגמרות שני המצות ביחד איכא משום אין עושין מצות ח"ח וא"כ א"ש הטעם לר"ה דאין מדליקין בשמן שריפה אע"ג דנמשך אחר הפתילה יפה משום דלר"ה דס"ל כבתה זקוק לה שייך משום אין עושין מצות ח"ח

ומיושב קושי' הפנ"י שהקשה מנ"ל דרב סבר כבתה אין זקוק לה דילמא ס"ל זקוק לה רק דלא חייש שמא יפשע ולהנ"ל י"ל דהא אם ס"ל לרב כבתה זקוק לה א"כ אמאי ס"ל דמדליקין בשמן שריפה הא אין עושין מצות ח"ח וע"כ משום דאין זקוק לה ואין נגמרות שני המצות יחד ומיושב ג"כ דברי הרי"ף דדייק דאין זקוק לה מדמדליקין בהן בשבת אבל מדמדליקין בהן בחול אין ראי' דאין זקוק לה די"ל דהא דמדליקין בשמנים הפסולים בחנוכה אע"ג דזקוק לה משום דלא חיישינן שמא יפשע וכקושי' הפנ"י באמת אבל מדמדליקין בהן בשבת ע"כ מוכרח דכבתה אין זקוק לה דאל"כ אמאי מדליקין בהן בשבת ואף דס"ל דאסור להשתמש לאורה מ"מ הא יש לחוש שמא יטה לאחר השיעור חצי שעה דאז מותר להשתמש לאורה וא"כ מוכרח לומר דמיירי בנותן שמן שיעור מצומצם וממילא דנגמרות שני המצות ביחד וא"כ קשה אמאי מדליקין בשמן שריפה הא איכא משום אין עושין מצות ח"ח וא"כ מוכח דכבתה אין זקוק לה ונגמר מצות נר חנוכה תיכף בשעת הדלקה ולכן לא שייך משום מצות ח"ח וא"ש דברי הרי"ף דרק מהא דמדליקין בהן בשבת מוכח דכאז"ל דהא מזה מוכח דמיירי בנותן שמן שיעור מצומצם ושייך משום מצות ח"ח וא"כ מוכח מהא דשמן שריפה דכבתה אין זקוק לה אבל מדמדליקין בחול אין ראי' דכאז"ל די"ל דהטעם משום דלא חיישינן שמא יפשע

ב) והנה בתוס' כתבו דמשו"ה אמר רב מדליקין בין בחול בין בשבת דאי הוי אמר מדליקין סתם הו"א דוקא בחול אבל לא בשבת דמסברא אמרי' דמותר להשתמש לאורה והקשה במהרש"א א"כ גם ר"ה אמאי לא אמר אין מדליקין סתם ור"ח ג"כ לימא מדליקין סתם וממילא ידעינן דבחול אבל לא בשבת ע"ש ולע"ד י"ל דהנה למ"ד כבתה זקוק לה דאין מדליקין בחול ופירש"י משום דאם יכבה שמא יפשע ולא ידליקנה לכאורה דהיינו דוקא אם אסור להשתמש לאורה א"כ לצורכו לית לי' שום הנאה והלכך יש לחוש שמא יפשע להדליקה אם כבתה אבל אם מותר להשתמש לאורה ובודאי ישתמש בו אם כן כשיכבה ודאי ידליקנה כדי להשתמש בו לצורכו וה"ז דומה למאי דאמרי' דאם מותר להשתמש לאורה אסור להדליק בו נר חנוכה בשבת שמא יטה אבל אם אסור להשתמש לאורה ליכא למיחוש שמא יטה וכש"כ הוא דכשיש אימת שבת עליו ועכ"ז אם מותר להשתמש בו חיישינן שמא יטה אם יכבה ק"ו בחנוכה בחול דאדרבה דיש חיוב עליו להדליקה א"כ אם מותר להשתמש לאורה ודאי דיחזור וידליקנה ולפ"ז י"ל דרב דאמר מדליקין אי הוי אמר מדליקין סתם הי"א דלעולם סובר רב דכז"ל ועכ"ז לא חיישינן שמא יפשע משום דסובר מותר להשתמש א"כ למה יפשע שלא להדליקה וע"כ כתבו התוס' לרב דמסברא אמרי' דמותר להשתמש לאורה והיינו לרב דיקא אבל לר"ה דס"ל אין מדליקין הי"א להיפוך דטעמא משום דאסור להשתמש לאורה חיישינן שמא יפשע להדליקנה ולכן אשמעינן לר"ה דמותר להשתמש לאורה והנה לרב חסדא דס"ל מדליקין הו"א דאסור להשתמש לאורה והא דמדליקין לדידי' בחול משום דס"ל כאז"ל ולכן אשמעונין דר"ח ס"ל דמותר להשתמש לאורה ומסברה אמרי' דכאז"ל רק לרב הו"א דס"ל כז"ל

אמרוה רבנן קמי דאביי משמי' דר' ירמי' ולא קיבלה כי אתי רבין אמרי' משמי' דר' יוחנן וקיבלה וכבר עמדו המפורשים אמאי מר' ירמי'