עצי חיים על מועדים קע

על אמרם ז"ל תורה קדמה לעולם היינו דחקי הטבע לא שלטה בהמתנהגים ע"פ התורה כיון שהוא קודם הבריאה ולא הוי שינוי טבע ובזה יתורץ קושי' התבו"ש דמותר שפיר לומר הרחמן הוא יעשה לנו נסים כשם שעשית בימים ההם ואף דאין להתפלל שיעשה לו נס מ"מ עד"ז שהתנה הקב"ה מקודם הבריאה לא הוי כלל בדרך נס כיון שהתנה הקב"ה מתחלה קודם הבריאה ולא הוי שינוי טבע וע"כ מתפללים שיעשה לנו נסים ע"י התורה שהוא קודם לעולם ולא הוי שינוי טבע ובדרך נס

ו) מאי חנוכה וכו' עד לשנה אחרת קבעום ועשאום יו"ט להבין אמאי לשנה אחרת ולא עשאום יו"ט תיכף גם להבין בנוסח ההודאה להשכיחם תורתיך ולהעבירם מעל חקי רצוניך וכו' ולעמך ישראל עשית תשועה גדולה ופורקן כהיום הזה להבין הלשון גדולה וגם כהיום הזה אין לו ביאור, ונראה עפי"ש הבל"ע דרוש י"ז כי מה בין שמחה של מצוה והנאה רוחנית בפקודי ד' ישרים לבין שמחה גופנית בתענוגי בשרים הנותנים מעדנים בחומרית וגשמיות לנפשם כי בתענוגי גשמיות ההנאה הוא רק באותו שעה בעודו שבתו על סיר הבשר וכיוצא בו וכאשר זז ממנו מה יועילנו ומה הנאה הוא לו אח"כ אבל לא כן בשמחה ותענוג מדבר מצוה אשר עשה, מתענג עצמו בכל עת ועידן זכרו כי טוב עשה לד' ויתמיד שמחתו עליו על כל הטוב אשר גמלהו השם לקיים דבריו ולשמור מצותיו ית', והנה בלבוש כתב הטעם דלא קבעו בחנוכה משתה ושמחה כמו בפורים כי בפורים הי' הצלת גופים ובחנוכה לא הי' הצלת גופים כ"א הצלת נפשות כי היונים לא בקשו להרוג ולאבד ח"ו כאשר כן הי' בימי מרדכי ואסתר כאשר עמד עליהם המן הרשע כ"א כוונתם הי' רק הכנעה והעברת הדת והט"ז ריש ה' חנוכה דחה דבריו עפי"מ שפירש"י בפ' כי תצא דגדול המחטיאו יותר מן ההרגו עיי"ש, וז"ש להשכיחם תורתיך וכו' הרי דהי' הנס בהצלת נפשות ולא בהצלת גופים וע"כ ולעמך ישראל עשית תשועה גדולה ר"ל הנס והישועה הוא נקרא גדולה מהנס דפורים כיון שהיא הצלת נפשות וגדול המחטיאו יותר מן ההרגו ופורקן כהיום הזה כיון דהיונים רצו להעבירם מעל דעת קונם ואח"כ כשחזרו לעבודתם עבודה תמה וא"כ הישועה והשמחה גם אח"כ עד היום הזה כיון דהשמחה של מצוה ליהנות נתנה גם אחר עשייתן כנ"ל, ע"כ קבעו ועשאום יו"ט לשנה אחרת דייקא להורות נתן דבחנוכה הי' הנס להצלת נפשות ויותר שייך בשמחה אח"כ כאשר כן ראו ושמחו בשמחת התורה בכל שנה באין מפריע ופגע רע והבן

ז) אר"כ וכו' א"ר תנחום נר חנוכה שהניחה למעלה מעשרים אמה פסולה ופירש"י משום דלא שלטה בי' עינא, ואר"כ וכו' א"ר תנחום מאי דכתיב והבור ריק אין בו מים מים אין בו אבל נחשים ועקרבים יש בו להבין הסמיכות דהני תרי מימרא אשר כבר נאמרו ונשנו בזה דברים רבים ונראה עפי"ד הגמ' ברכות י"ט מ"ש קמאי דאתרחיש להו ניסא ומ"ש אנן דלא מתרחיש לן ניסא וכו' קמאי דמסרו נפשי' על קדושת השם אנן לא מסרינן נפשן על קדושת השם עיי"ש ובזה יש לפרש דברי הגמ' סוטה יו"ד א"ר שמעון חסידא יוסף שקידש שם שמים בסתר זכה והוסיפו לו אות אחת משמו של הקב"ה דכתיב עדות ביהוסף שמו, יהודא שקידש ש"ש בפרהסיא זכה ונקרא כולו על שמו של הקב"ה ולכאורה מאי זה מדתו ושכרו עבור שקידש ש"ש להקרא משמו של הקב"ה ויובן עפי"מ הידוע מאמר הראב"ע ריש פ' וארא כי שם שדי מורה לשידוד המערכה מ"מ נסים שלו נסתרים בדרך המערכה ר"ל כפי דרך הטבע וניסי שם הוי' ב"ה באתגליא שלא כדרך הטבע כי השם הזה הי' קודם עיי"ש בשינוי לשון, וז"ש בגמ' על שקידשו ש"ש ושכרם להתנהג עמהם בדרך נס שלא כדרך הטבע כדברי הגמ' ברכות הנ"ל ע"כ זכו להקרא משמו של הקב"ה הוי' ב"ה שהוא מורה על נסים נגלים ושלא כדרך הטבע, ובזה יש ליתן טעם דנר חנוכה עיקר מצותו בראי' והרואה נר חנוכה צריך לברך כיון דנס חנוכה הי' על ידי קדושים שמסרו נפשם למען שמו הגדול ובא הנס מכח קדושת שמו הוי' ב"ה ונסים שלו נגלים שלא כדרך הטבע לעין הרואה את ישועת ד' וע"כ זכר עשה לנפלאותיו