עצי חיים על מועדים קסט

נועלין תנן ולא סמכינן אניסא עכ"ד הגמ' והנה בפרי חדש הקשה על תי' הב"י שתי' שחלקו השמן שבפך לח' חלקים מהא דאמרי' בפ' ב"מ ובפ"ק דיומא מערב עד בקר תן לה מדתה שתהא דולקת והולכת כל הלילה מערב עד בקר וא"כ מה ראו לחלקה על ח' חלקים ע"ש והנה לפי דברי אביי הנ"ל דסמכינן אניסא הנה לא קשה קושי' הפ"ח כיון דסמכינן אניסא א"כ אף שלא נתנו במנורה רק חלק שמינית סמכינן דבודאי יעשה נס שיאור כל הלילה וא"כ אף בחלק שמינית נמי יצאו ידי נתינה כמדתה שתהא דולקות כל הלילה כיון דסמכינן אניסא והנה למ"ד דלא סמכינן אניסא מוכרח ע"כ לתרץ כתי' השני של הב"י שנתמלאה הפך כבתחלה דאלו לתי' הראשון של הב"י שחלקו השמן שבפך קשה קושי' הפ"ח הא צריך לתת כמדתה ואלו על נס ס"ל דלא סמכינן וא"כ הב' תירוצים של הב"י מחולקים בפלוגתא דאביי ורבא הנ"ל והנה למ"ד דסמכינן אניסא מיושב היטב מה שהקשה בזוה"ק בהא דאמרי' והבור רק אין בו מים מים אין בו אבל נחשים ועקרבים יש בו והקשה אי נחשין ועקרבים הוי בי' אמאי כתיב בראובן למען הציל אותו מידם וגו' וכי לא חייש ראובן להאי נחשין ועקרבין וכו' ע"ש מה שתי' לפי דרכו ולהנ"ל מיושב כיון דסמכינן אניסא א"כ במאי דנוכל למיסמך על נס ליכא למיחש אף לנחשין ועקרבין וסמכינן דקב"ה יעביד ניסא להציל מן נחשין ועקרבין ומותר לסמוך על נס כנ"ל והשתא יבואר סמיכות הני תרי מימרות דאמרי' נר חנוכה שהניחה למעלה מעשרים אמה פסולה ולא קתני תקנתא דימעט וע"כ משום דלא רצה להאריך בלשונו יכבנה וימעטנה ויחזור וידליקנה דמכיון דהדלקה עושה מצוה אי אפשר למעטה ולהניחה כשהוא דולקת והנה הא דהדלקה עושה מצוה כבר כתבתי דהוא מטעם תי' הב"י דחלקה את השמן שבפך לח' חלקים דלא חשו רק אהדלקה ועל תי' זה קשה הא אמרי' תן לה כמדתה שיהא ראוי לדלוק כל הלילה ומוכרח לתרץ כמ"ד דסמכינן אניסא וע"כ הביא הגמ' ראי' לזה דסמכינן אניסא מהא דהציל ראובן את יוסף והשליכו אותו אל הבור שאין בו מים והי' בו נחשים ועקרבים וקשה אמאי לא חייש ראובן להא דנחשים ועקרבים וע"כ משום דסמכינן אנס וע"כ ג"כ תני פסולה ולא תני תקנתא משום דקי"ל הדלקה עושה מצוה דסמכינן אניסא והבן

ה) בש"ע או"ח סי' תרפ"ב כתב הרמ"א אם שכח לומר בברכת המזון על הניסים יאמר הרחמן הוא יעשה לנו ניסים ונפלאות כשם שעשה לאבותינו בימים ההם וכו' והתבו"ש חולק על זה מהא דאמר בברכות היתה אשתו מעוברת ואמר יה"ר שתלד אשתי זכר ה"ז תפלת שוא ופריך ולא מהני רחמי והא כתיב ואחר ילדה בת שדנה דין בעצמה מיד נהפכה לבת ומשני אין מזכירין מעשה ניסים ומוכח מזה שאין להתפלל על נס עכ"ד עיי"ש ולפעד"נ לתרץ בהקדם לומר במה שמבואר בפע"ח בענין על הניסים דהיינו נס ים עיי"ש הכוונה לדרכו ועפ"י פשוט אפשר י"ל עפ"ד הרמב"ם במה שאמרו חז"ל וישב הים לאיתנו תנאי התנה הקב"ה עם הים שיקרע בפני ישראל דהנה השי"ת אחר בריאת העולם לא רצה שיהי' שינוי טבע לכך התנה עם הים בשעת בריאה שיקרע הים ולא הוי שינוי טבע עכ"ד ובזה יש להבין מה שאמרו חז"ל בשבת דף נ"ג מעשה באחד וכו' ונעשה לו נס ואמר אביי כמה גרוע אדם זה שנשתנו לו סדרי בראשית והיינו כיון שהוא היפוך רצונו שישתנה סדרי מעשה בראשית וע"כ כמה גרוע זה והנה יש לומר ג"כ בנס חנוכה שנעשה נס והדליקו ממנו שמונה ימים בודאי לא הי' הנס לכלל ישראל באופן שיהי' היפוך רצונו ובפרט במקום מצוה להדליק המנורה אם הוא באופן שהוא נגד רצונו מה מצוה איכא בהדלקה ויצא שכרו בהפסידו וע"כ ג"כ הי' עד"ז שהתנה הקב"ה במעשה בראשית אשר מהפך הזה ידליקו בו שמונה ימים וע"כ לא הי' היפוך הטבע שמתחלה נברא כן אשר מן פך הזה ידליקו בו שמונה ימים ולא הוי שינוי טבע וכמו שהי' בים שהתנה הקב"ה כדי שלא יהי' שינוי טבע כן בנס חנוכה ג"כ הי' עד"ז וז"ש שעשה נסים נס ים וכמו שהי' בנס ים שהתנה הקב"ה עם הים כן במנורה הי' כן שהתנה הקב"ה שידליק שמונה ימים ועיי' ביש"מ פ' תזריע