עצי חיים על מועדים קנח
Atzei Chaim Moadim 158 · עצי חיים על מועדים · free full Hebrew text
Open in the reader →עזר כנגדו שדרשו חז"ל יבמות ס"ג ובמדר' בראשית פרשה י"ז כנגדו להלחם ר"ל דמי יאמר זכיתי לבי וגו' האנוש מאלוקי יצדק וגו' וא"כ עיני כל נגדו ח"ו וגם הלא רב חסד גדול על השמים חסדך כמי שאמרו חז"ל פסחים דף נ' ע"ב כתיב מעל השמים חסדך וכתיב עד השמים חסדך כאן בעושים לשמה כאן בעושים שלא לשמה והיינו שאמר על השמים חסדך והוא לשון משולל שהי' צריך להיות על השמים חסדו דאם עושין לשמה אזי על השמים חסדו ולהכי נקט לשין שלילה כיון שהוא בדרך עונש אם אינו רק עד השמים חסדו ולא על השמים וא"כ על מה יש לשמוח ולשיר בקול רינה לפני ה' הלא כל איש יודע נגעי לבו במה שעשה נגדו ית"ש וגם את הטוב אשר עשה הי' שלא לשמה ורק עד השמים חסדו ועל כן אמרי' בבקשה לפניו ית"ש א' אברהם זכור לעבדיך בזכות אברהם שהאמין בה' מראש עד שלא עשה הקב"ה הניסים וע"כ בשכר זאת חסדי ה' אזכיר תהלות ה' אשירה לה' ואזכיר תהלותיו מקודם על מה שיהי' אח"כ במה שזכינו וקבלנו על עצמינו מעתה לעשות הכל לנחת רוח לפני יוצרינו ובזה נגילה ונשמחה יחד בעת ההוא ובזמן הזה על לעתיד לבא על הקבלה להבא וכמו שעתידין ישראל לומר שירה על מה שעתיד לבא הישועה והיינו בזכות אברהם
כ) א"י בדברי הזוה"ק הנ"ל עפימ"ש חז"ל בגיטין דף כ"ב הכל כשרין לכתוב את הגט אפי' חרש שוטה וקטן ופריך בגמ' והא לאו בני דעה נינהו ופירש"י ולא ידעי לכתוב לשמה אמר רב הונא והוא שהי' גדול עומד על גבו ומשמע מזה דמאן דלא ידע לכיון לשמה עכ"ז בגדול עומד על גביו הוי כאולי כוונו בה לשמה ולכן הקב"ה אעקר לן מג"ע ואייתי לון עמי' משום דבדור אחרון ובניהם אשר יקומו מאחריהם אילי לא ידעו ולא יבינו לכוין כדיאות משו"ה אייתו להון למהוי עמנא עומד על גבינו ובזה יהי' כאלו אנחנו כוונו בה בכל הכוונות הראוים לתקן בזה את שורשה במקום עליון
כא) בזמר ידיד נפש, נפשי חולת אהבתך אנא א' נא רפא נא לה בהראות לה נועם זיוך וגו' וקשה הלשון חולת אהבתך מדוע יקרא בלשון חולה דהא אדרבה זה הוא מטרת כל איש ישראל שיוכל לבוא למדריגה הלזו אשר ישתוקק נפשו ויתענג באהבתו חבוקה ודבוקה בו ית"ש באין הרף כל הימים וכמאמר החכם אם דאגתך בעבודת השם ירבה דאגתך וגם מהו התפלה רפא נא לה דהא כן הוא שלימות איש לאהבה את ה"א לדבקה בו באופן המעולה בכל פעם יותר למעלה למעלה ונראה עפימ"ש בס' עבודת ישראל פ' בחקותי לפרש מאמרם ז"ל הוי מתפלל בשלומה של מלכות הכוונה שאנחנו מחויבים להתפלל שתהא אימת מלכות על עמו לא לעבדו מאהבה בלבד כ"א בשלימות של מרת מלכות היינו יראה עם אהבה שאלמלא מוראו, איש זה הקב"ה כביכול את רעהו הוא העובד אותו חיים בלעו מרוב תשוקה ואהבה עד כלות הנפש כדכתיב בבני אהרן בקרבתם לפני ה' עכ"ד הקדושים ועיי' בייטב פנים לחג הסכות אות י"ג והנה מבואר ברמ"א או"ח סי' א' סעיף א' שויתי ה' לנגדי תמיד הוא כלל גדול בתירה ובמעלות הצדיקים וכו' כשישים האדם על לבו שהמלך מה"מ עומד עליו ורואה במעשיו מיד יגיע אליו היראה והכנעה בפחד השי"ת עיי"ש וא"כ הרי מדברי הרמ"א דאם תמיד ה' לנגד עיניו מזה יגיע אליו היראה בפחד השי"ת וז"ש נפשי חולת אהבתך ר"ל הנפש הוא חולת מאהבה לחוד בלי יראה ועי"ז הא יוכל לבא עד כלות הנפש כמ"ש הרמב"ם סוף ה' תשובה ולפי קשוט הנפש במעש"ט תגדל האהבה עד שמגודל התענוג יוכל האדם לבא לידי כלות הנפש ותשוקתה להפרד מן הגוף כדי להתדבק במקור החיים בחי החיים עיי"ש לכן אנו מתפללים אנא א' רפא נא לה בהראות לה נועם זיוך ר"ל במה אשר תראינו נא נועם זיוך היינו שהשי"ת יהי' בעזרינו שנזכה בכל פעם להיות במדרגה זו אשר יראו עינינו ה' לנגדינו תמיד ובזה יבא אלינו היראה והפחד בזה תתחזק הנפש בגוף ותתרפא מחילת הבא מאהבה והיתה לה עי"ז שמחת עולם ועד שלא תתפרד הנפש מהגוף ועד
כב) י"ק זכית אבות יגן עלינו נצח ישראל מצרתינו גאלנו ומבור גלות דלנו והעלנו