עולם הלימוד · Olam HaLimud
Library › עצי חיים על מועדים

עצי חיים על מועדים קמז

Atzei Chaim Moadim 147 · עצי חיים על מועדים · free full Hebrew text

Open in the reader →

אחד בחבלי משוח ח"ו ולא ינצלו רק הראוי להנצל והם הבני עלי' ב' שיקיום תפול עליהם אימתה ופחד וכו' ואז לא יהי' חבלי משיח והנה מפורש בפסוק יפה נוף משוש כל הארץ וגו' נבהלו נחפזו וגו' א"כ יהי' מציון פחד על מלכי אוה"ע והייני מי יתן מציון ר"ל כמו שמציון נופל פחד על אוה"ע כי ככה יהי' ישועות ישראל ואז יגל יעקב ישמח ישראל הן הפחותי ערך הן הבני עלי' עכ"ד עיי"ש וזש"ה בשוב ה' את שיבת ציון אם ה' יתן את שבותינו כמו שיבת ציון שיפול אימתה ופחד על אוה"ע בזה ימלא שחוק פינו משום שינצלו כולנו אפי' הפחותי ערך אז יאמרו בגוים שנפל עליהם אימתה ופחד הגדיל ה' לעשות עם אלה ר"ל החסדים הם גדולים כי הלא אפי' מי שאינו ראוי להנצל גם כן יצילם ה'

נז) שם ק"ל ממעמקים קראתיך ה' וגו' יתבאר עפימ"ש השל"ה דבא"י שהוא תחת יד הקב"ה בעצמו אין לירא מפני שרים החיצונים שיפסקהו תפלתו אבל בחו"ל הניתן תחת שרי מעלה יש לחוש אולי יפסקהו עוברי דרכים וזה שאמר יעקב לרחל התחת א' אנכי פי' וכי אני בא"י שהוא תחת יד הקב"ה בעצמו עכ"ד עיי"ש והנה כתב המהרש"א על הגמ' ברכות דף ח' איכא סבי בבבל תמה למען ירבו ימיכם על האדמה כיון דחזי דמקדמי ומחשכי לבי כנישתא אמר היינו דאהני להו ופי' שם עפ"ד הגמ' עתידין בתי כנסיות ובתי מדרשות שתעקרו לא"י וע"כ גם מקודם שתעקרו הם כא"י וע"כ איכא סבי בבבל עכ"ד ולפי"ז יש לומר דג"כ לענין דין תפלה שלא יפסיקהו המסטינים ומקטריגים למעלה ג"כ מהני לזה בבתי כנסיות ובבתי מדרשות שיהי' כמו א"י ואין שטן ופגע רע יכול להפסיק התפלה למעלה ראש וזש"ה ממעמקים קראתיך ה' ע"ד שדרשו חז"ל מגילה דף ג' וילן יהושע בתוך העמק שלן בעומקה של הלכה וע"כ שם במקום דגרסו בעמק הלכה שהוא כא"י קראתיך ה' ואין לירא מפני המסטינים שיעכבו התפלה ולכן א' שמעה בקולי וגו' כי עמך הסליחה ר"ל הסליחה עמו ביד הקב"ה לבדו ואין המלאכים יכולים לעכב התפלה והתחנונים וע"כ נקוה כי שם יענה התפלה לרצון באין מפריע

מגלת קהלת

א) ידעתי כי כל אשר יעשה ה"א הוא יהי' לעולם ועליו אין להוסיף וממנו אין לגרוע, ונראה עפי"מ שאמרו לאיזה צורך בקיום המצוה ואזהרת עבירות אם הוא צורך גבוה ובטעם מכוון או רק גזירות המלך בלי שום טעם כדי לקבל שכר או להיפך וכתבו עפ"י המדרש וכי מה איכפת להקב"ה בין שהוא שוחט מן העורף או שוחט מן הצואר הוי אומר לא ניתנה המצות אלא לצרף בהן הבריות באופן שכל הפגמין שאנו פוגמין ח"ו בעונותינו וכל התיקונים שאנו מתקנים במעשינו הטובים אין שום פגם ולא שום תיקון שייך לגבי הא"ס חס מלהזכיר בזה כי הוא ית"ש השלם בכל מדותיו ואין צריך לזולתו עכ"ד, ובזה אמרתי לפרש מה שאמר דוד המע"ה [תהלים י"ח] הא' תמים דרכו אמרת ד' צרופה וגו' כי מי א' מבלעדי ה' ומי צור זולתו א' פי' מה שעשה ה' הוא תמים בלי שום חסרון ופגם ואין צריך עזר וסיוע מזולתו אמרת ד' צרופה ר"ל תורת ד' הוא רק לצרף בהן הבריות ומגן לכל החוסים בו כי מי א' מבלעדי ה' ר"ל היתכן לומר שח"ו יהא הי"ת צריך עזר מזולתו ומי צור זולתו א' ר"ל שיהא חסר תיקון ופגם שיהא נצרך להשלמה ביצורתו מזולתו ית"ש וזש"ה כל אשר יעשה ה"א עליו אין להוסיף פי' שמעשה ד' המה בתכלית השלימות ואין צריך עזר מזולתו להוסיף על מעשהו וממנו אין לגרוע ר"ל ח"ו בחטא ופגם אינו נגרעת עי"ז בפעולתו ית"ש וא' עשה שיראו מלפניו כל המצות והתיקונים הוא רק כדי ליראות מלפניו כמלך שצוה על עבדיו שיקיימו מצותיו כדי ליתן להם שכר טוב בעמלם ולצרף בהן הבריות והבן. ב) טוב מלא כף נחת ממלא חפנים עמל ורעות רוח במדרש טוב מלא כף נחת זה