עצי חיים על מועדים קלו

לד) אשא עיני אל ההרים מאין יבא עזרי עזרי מעם ה' עושה שמים וארץ ויל"ד על אמרו מאין יבא עזרי וגמר אומר עזרי מעם ה' וגו' וכי מעיקרא לא ידע דמעם ה' עזרו גם הלשון עושה שמים וארץ ל"ל ונראה עפ"מ שפירש"י בראשית ברא א' מתחלה עלה במחשבה לברוא במדה"ד וכו' עמד ושיתף מדה"ר והקדים מדה"ר למדה"ד דכתיב ביום עשות ה"א ארץ ושמים ופי' בשל"ה כי צדיקים גדולים נידונים לפי המחשבה דכתיב וסביביו נשערה וגו' וזה בתחלה אותן ששורשן מראשית המחשבה עלה במחשבה לברוא במדה"ד אבל שאר הנבראים הם מתנהגים בשותף מדה"ר למדה"ד טע"ד ובזה פי' מוזללה"ה בייט"ל פ' ואתחנן דלכן משה שנקרא ראשית שנאצל ממחשבה עליונה נוהג עמו במדה"ד ע"כ נקרא איש א' ע"ש ובזה נ"ל לפרש ישמח משה במתנת חלקו כי עבד נאמן קראת לו ר"ל אע"ג דנוהג עמו במדה"ד מ"מ ישמח במתנת חלקו ואמר הטעם כי עבד נאמן קראת לו ר"ל דנאמן הוא משמע לעולם כמו שפי' הרמב"ן עה"פ נאמן ממלכתך וכמשה"כ אל תכזב בשפחתך והיינו דדבר המתקיים לעד ההוא יקרא נאמן וא"כ משה שנקרא איש א' שנוהג עמו במדה"ד ע"כ הוא עבד נאמן ע"ד שפי' האלשי"ך א' יחננו היינו במדה"ד יחנינו אז יאר פניו אתנו סלה היינו נצחיות, והנה בר"ה הוא יומא דדינא כיון שהוא בזמן תחלת בריאת העולם במחשבה וכמו שאמרו בשם האר"י ז"ל היום הרת עולם לשון הריון שנברא העולם במחשבה ולכן הוא יומא דדינא אבל בסכות זמן שמחתינו מדת אהבה שבא משם הוי' ב"ה וב"ש ולכן סוכה הוא השתתפות מדה"ר למדה"ד כמו שאיתא שסוכה הוא גימט' של שם הוי' ואד' וע"כ נשפע בזמן הזה מדת אהבה ורחמים ויתבאר מאין יבא עזרי היינו מאיזה מקים דמי יכול לעמוד נגד מדה"ד ורמז בזה מאין היינו המחשבה שהוא קודם המעשה שהוא אין דלית בה תפיסה כלל ועי' בעיקרים מ"ג פ"ג כי דבר שהוא ממוצע בין המציאות והעדר נקרא אין כלומר שמציאותו אינו רק כוחנות בלבד ע"ש ואמר הכ' עזרי מעם ה' היינו מדת הרחמים עושה שמים וארץ שהי' בשעת הבריאה שנעשה שמים וארץ במעשה השתתפות מדה"ר ובזה יבא עזרינו ולה' הישועה

לה) שמחתי באומרים לי בית ה' נלך וגו' ששם עלו שבטים וגו' להודות לשם ה' כי שמה ישבי כסאות למשפט וגו' יתבאר עפמ"ש אא"זזלה"ה ביש"מ פ' אמור איך אנו משבחין ומפארין בפיוטים בהרבה שבחים וקילוסין וקשה ע"ז דבגמ' ברכות דף ל"א איתא ההוא דנחית קמי' דר"ח אמר הא' הגדול וכו' והאדיר והעזוז וכו' כי סיים אמר לי' סיימתינהו לכולא שבחא דמאריך משל למלך בו"ד שהי' לו אלף אלפים דינרי זהב והי' מקלסין אותי בשל כסף והלא גנאי הוא לו והתי' ע"פ המדרש פ' לך ואף שבחו של הקב"ה אומרים מקצת שבחו בפניו דלא כדעת ר"ח דאמר סיימתינהו וע"כ מותר לשבח להשי"ת כיון דשכינתו בתוכינו ומלא כל הארץ כבודו והוי בפניו ואומרים רק מקצת שבחו עכ"ד ז"ל והנה פי' בחן טוב הפסוק מגיד דבריו ליעקב חקיו ומשפטיו לישראל לא עשה כן לכל גוי דהנה עומק הדין אינו מושג אלא בהיות ד' עם השופט ומלמדו לכוין כהלכה לא עשה כן לכל גוי ומשפטים בל ידעום כי אין השכינה שירה על אוה"ע כמשחז"ל עכ"ד [הובא ביש"מ פ' משפטים] ונראה לי לפרש סיפא דקרא ומשפטים בל ידעום הללוי' ר"ל כיון דהודיע ה' אותנו ולמדינו חוקים ומשפטים משום ששכינת עוזו ית"ש הוא בתוכינו וע"כ מותר להלל לשם לה' כיון דהוי בפנינו ואומרים רק מקצת שבחו והיינו שאמר הכתוב הללוי' שמותר להלל ולשבח לה' כיון דהוי בפניו

ובזה יתבאר הגמ' שם לעולם יסדר אדם שבחו של מקים ואח"כ יתפלל וי"ל כיון דאין להתפלל להשי"ת דרך ממוצע ואפי' ע"י מלאך או שליח ועי' בשל"ה ה' ראש השנה במה שאומרים בסליחות מכניסי רחמים ע"ש ולכן יסדר אדם שבחו של מקום וכיון שניתן לו רשות לסדר שבחו של מקום הוא מעורר על עצמי אשר השכינה עם בנ"י עם קרובו דאל"כ קשה האיך מותר כלל לשבח וכו' סיימתינהו אלא ע"כ דהוא בפניו ואומרים רק