עצי חיים על מועדים קלה

נמוך מכל ההרים ומזה ראי' שהשי"ת בוחר בנמוכים והיינו רק עתה קודם שיתגלה מלכותו על כל העולם אבל לע"ל יתגדל ויתקדש שמי' רבא ויהי' בית ה' בראש ההרים הגבוהים ולא על הר סיני שהוא נמוך מכל ההרים

והנה בחגיגה דף י"ג ב"ש אומרים שמים נבראו תחלה ואח"כ ארץ וב"ה אומרים ארץ נבראת תחלה ואח"כ שמים וכתב בעיון יעקב לפי שהעליונים הם גדולים במעלה שעיקר הבריאה בשבילם ובה"א ארץ נבראת תחלה כי הקב"ה בוחר בשפלים עד לארץ וזה מדתם שנוחין ועלובים הי' עכ"ד וי"ל ע"פ הנ"ל דבמחשבה דעיקר הבריאה הי' תכלית מעשה בראשית כמו שיהי' בעת שיתגלה מלכותו על כל העולם וע"כ במחשבה שמים נבראו תחלה והיינו בראשית ר"ל במחשבה ברא א' תחלה את השמים ואח"כ את הארץ אבל ביום עשות ה' א' היינו בעת העשי' שהוא עתה קידם ביאת המשיח נבראת קודם הארץ ואח"כ שמים ויתבאר הכתובים בתהלים אשא עיני אל ההרים היינו ההרים הגבוהים אשר עליהם יבנה ביהמ"ק וקשה הא ה' בוחר בנימוכים והיינו שאמר הכ' בדרך שאלה מאין יבא עזרי ר"ל ממי שהוא כאין וכאפס בעינם בבחי' מה עי"ז ישלח ה' עזרו ואמר עזרי מעם ה' עושה שמים וארץ היינו כמו שהי' במחשבה לברוא שמים קודם לארץ מפני דלע"ל ה' מלך גאות לבש כן הכי נמי משו"ז יהי' הר בית ה' לע"ל בראש בית ההרים

לג) אז ימלא שחוק פינו ולשונינו רנה וגו' הגדיל ה' לעשות עם אלה עפ"ד הגמ' סיכה דף נ"ב לעתיד לבוא מביא הקב"ה ליצה"ר ושוחטו בפני הצדיקים ובפני הרשעים צדיקים נדמה להם כהר וכו' הללו בוכים והללו בוכים צדיקים בוכים ואומרים האיך יכולנו לכבוש את ההר וכו' ואף הקב"ה תמה עמהם שנאמר גם בעיני יפלא ופי' הרי"ף שם דכוונת הצדיקים ע"פ מ"ש חז"ל לולא הקב"ה עוזרו לא הי' יכול לו שנאמר צופה רשע לצדיק וגו' ה' לא יעזבנו בידו ויאמרו א"כ איפוא מה נעשה ביום מחר על שכרנו שלא יהא נהמא דכיסופא כיון שלא נעשה דבר מצדנו ויושיבם הקב"ה גם בעיני יפלא נצחונם עכ"ד ובזה יש לפרש מ"ש ישמח משה במתנת חלקו כי עבד נאמן קראת לו דהנה משה רבינו ע"ה נקרא איש אלקים וי"ל דהיינו כיון דהצדיקים מצד עצמם לא הי' יכולים לעמוד בפני היצה"ר רק בעזר ה' א"כ כל שכרם הוא רק מצד החסד ולא בדין אבל משה רבינו כיון שהי' משולל הגשם ולא הי' לו שום נטיי' לרע ולא הי' צריך לשום התגברות ועזר לעמוד נגד היצה"ר א"כ בדין הוא שיטול שכרו ולא רק בחסד ולכן נקרא איש אלקים ר"ל דשכרו הוא מדין דא' משמע בדין וא"כ להנ"ל דהצדיקים בוכים מה נעשה ביום מחר על שכרם שלא יהא נהמא דכיסופא אבל משה רבינו אין לו על מה לבכות על שכרו שהוא נהמא דכסיפא וז"ש ישמח משה במתנת חלקו היינו כיון דמתנת חלקו הוא בדין לכן שמח לבו ואינו בוכה כמו שאר הצדיקים כי עבד נאמן קראת לו דלשון נאמן משמע שהוא לעולם וכמ"ש הרמב"ן על הכתוב נאמן ממלכתך דדבר שהוא אינו לעולם לא יקרא נאמן וכמו הלשון לא יכזבו מימיו ור"ל דאם צריך ללחום בעצמו נגד יצה"ר אינו נקרא נאמן דהן בקדושיו לא יאמין דבכל פעם יש לדאוג שמא לא יעמוד בפני היצר אבל במרע"ה שהוא איש א' משום שלא הי' לו יצה"ר היא האיש הנקרא עבד נאמן שהוא לעולם

וזש"ה אז היינו לעתיד לבוא ימלא שחוק פינו נהלל לה' ולשונינו רנה כי הלשון רנה הוא שם משותף לבכי ולשמחה וכמ"ש המפורשים קומי רוני בלילה וגו' נכח פני ה' היינו שתהי' הבכי' בשמחה עיי' בייט"פ לר"ה אות י"א ואמר הכתוב דלעתיד יהי' הצדיקים בוכים בשמחה האיך יכולים לכבוש את ההר הגבוה הזה והיינו ולשונינו רנה בכיי' של שמחה ואז יאמרו בגוים הגדיל ה' לעשות עם אלה אשר הקב"ה יגדיל אותנו ויתלה הנצחון בהם כאלו הצדיקים מעצמם כבשו ליצה"ר כדי שלא יהי' להם לנהמא דכסיפא.