עצי חיים על מועדים קכז

מאהבה אזי אנחנו במדה זו לעשות את כל דברי התורה הזאת בלי הרף וביטול מפני הטרדות ומניעות הזמן כיון שכל המצות חביבים הם לנו ולכן הסוכה נקרא צילא דמהמניתא כיון שהזמן גרמא לעבוד את השי"ת בלי שום מסך המבדיל בין אדם לקונו כביכול ואין שום דבר ממקרי הזמן יפריע אותנו מעבודתינו דבר והנה מדה זו הי' לו לאברהם אבינו ע"ה אשר ישב פתח האהל כחום היום בעת השמש יצא בגבורתו וכל איש הי' נחבא בביתו לבל יכהו שמש ושרב והוא ישיש כגבור לרוץ נגד אורחים הבאים וזהו מפני שהי' עובד את השי"ת מאהבה בחיבה יתירה וע"כ אין שום טרדה ומניעה הי' מבטלו מעבודת השי"ת ויתבאר דברי המדרש אתה אמרת והשענו תחת העץ היינו שישב פתח האהל שמא מיקלעי אורחים אף שהי' לו מניעה גדולה בעת ההוא לבטלו ממצות הכנסת אורחים והיינו מפני שעבד את השי"ת באהבה רבה וע"כ חייך שאני פורע לבניך בסוכות תשבו שבעת ימים שהוא מורה על עבודת השי"ת בצילא דמהמנותא באהבה גמורה בלי שום דבר המונע ומבטל

יט) וירא אליו ה' באלוני ממרא והוא יושב פתח האהל כחם היום במדרש פתח טוב פתחת לעוברים ושבים פתח טוב פתחת לגרים יתבאר עפימ"ש בזוה"ק עה"פ ואברהם זקן בא בימים לא אתקרב אברהם ביומא חדא אלא עובדוי קריבו לי' בכל יומא מדרגא לדרגא וכו' נמצא שהלך בכל יום למדרגה חדשה שלמעלה ממנו מה שלא הי' במדרגה זו ביום אתמול כי עבר והנה מצינו בכמה מקומות דאהל נקרא אהלי של תורה כמשה"כ מה טובו אהליך יעקב וגו' ועיי' פירש"י שם וכן מבואר בגמ' עה"פ כגנות עלי נהר כאהלים נטע ה' ודרשו חז"ל ברכות דף נ"ז כאהלים אלו בתי מדרשות עיי"ש וזש"ה והוא יושב פתח האהל היינו שבכל יום ישב על פתח האהל שפתח במדרגה חדשה לעבודת השי"ת שנקרא אוהל מה טובו אהלך יעקב והיינו כחם היום ר"ל בכל יום כשהאיר היום הוא ישב על הפתח שהתחיל ופתח במדרגה חדשה וזשה"מ פתח טוב פתחת ר"ל דממנו ללמד יצא לכל עוברים ושבים וכן פתח טוב הוא לגרים ללמד מן אברהם כמו שהוא פתח בכל יום במדרגה חדשה כן כל אדם וכן הגרים יכולים לעבוד ה' אף שלא עשו עד עתה כלום כמו שאברהם אבינו ע"ה פתח בכל יום בעבודה חדשה כן כל איש יכול לפתוח בעבודה חדשה והנה בימים האלה חג הסכות זמן שמחתינו שעושים תשובה מאהבה וזדונות נעשית לנו כזכיות אם כן אותן המצות שנעשית מהעבירות הוא עבודה חדשה כי עד הנה הי' הם עבירות ועתה נעשו מצות וע"כ בלילה ראשונה חובה לאכול בסוכה כי בלילה זו דיתבו עמנו אושפוזי עילאי ועל גביהן אברהם אבינו ע"ה אשר מדתו האיר לנו עתה וכמו שהוא הלך מדרגא לדרגא כן בזכותו אנחנו זוכים ע"י מצות סיכה שהוא זמן תשובה מאהבה לעלות למדרגה חדשה לעשות מהעבירות מצות אשר לא הי' אתנו מדרגה זו ע"ע

ליל ב' דסכות

כ) בסוכה דף נ"א במשנה במוצאי יו"ט הראשון של חג ירדו לעזרת נשים ומתקנין שה תיקון גדול וכו' לא הי' חצר שאינה מאירה מאור בית השואבה וכו' ובגמ' שם דף נ"ג תנא אשה היתה בוררת חטים לאור של בית השואבה ובירושלמי פריך האיך בוררת הא איכא מעילה דשמן ופתילה הי' של הקדש וכו' ובתוס' שם תירצו דבוררת לאו דוקא אלא היתה יכולה לברר מרוב אורה עיי"ש ונראה לומר על קושי' הירושלמי עפימ"ש בספר הקנה על מה שאמרו חז"ל מאן דאפשר לי' למיכל פת שעורים ואוכל פת חטים הרי זה עובר בבל תשחית דהנה כל מה שגס ועב יותר בנאכלים, הניצוצות שבו נתעבו יותר כעב טיט החומרות וקשה להעלותם וכל מה שהוא מאכל דק ביותר הניצוצות שבו מגולים יותר והוא בניקל להוציאם ועפי"ז יתבאר מאן דאפשר לי' למיכל פת דשערי והיינו שהוא בקי בסודות ואומן באופן שיוכל להוציא ניצוצות קדושות מן פת שעורים אזי עובר בבל תשחית אם אוכל פת חטים כי זה