עטרת מנחם פח

אקומה נא ואסובבה בעיר וכו' ואם תבקש שיהי' לך הרחבת הדעת שתסובב בשוקים וברחובות גם זה לא מהראוי. וגם פה לא יענה לך הקב"ה כמעט שעברתי מהם שתעבור ותעזוב כל הדרכים הללו. עד שמצאת את שאהבה נפשי. שכל מציאות שלך תהי' רק את השי"ת אזי תוכל לבוא למדריגה הגדולה ודפח"ח עכ"ל

ריט) כ' בס' אמרי נועם פ' פקודתי בשם קדשו טעם שאומרים הפטורה וערבה בע"פ שחל בשבת ומסיימין הנה אנכי שולח לכם את אליהו הנביא. כי אנחנו בני ישראל קויי ה' מחכים ומצפים לתשועת ה' על גאולתנו ועל פדות נפשנו בעת הזאת אשר היתה מאז ומקדם עת גאולה וישועה כמאחז"ל בניסן עתידין ליגאל. ולפ"ז ע"כ הגאולה צריכה להיות בט"ו בניסן כאשר הי' בימי קדם עת רצון. והקבלה בידינו שאליהו יבוא לבשר את ישראל יום א' טרם הגלות נגלות אלינו המורה צדק ואם כן שיבוא אליהו בער"פ וכבר מובטח להם לישראל שאין אליהו בא לא בע"ש ולא בעיו"ט אך כ"ז בשאר עיו"ט וטעמא דמלתא משום שישראל טרודין בהלכות שבת וי"ט. משא"כ בע"פ שחל להיות בשבת שכבר מוכן הכל מע"ש יוכל לבוא בע"פ לכך קורין היום הפטורה זו ומזכירין בה ביאת אליהו בא יבוא ברנה ע"ש והובא בספר מנחם ציון בדרוש לפסח. ועיין מה שפלפל בד"ק בשו"ת מנחת אלעזר סי' ל"ה. ומביא שם שיחה נאה מפ"ק הגה"ק מהר"ש מבעלזא ז"ל שאמרו לו לפני אור לארבעה עשר בעת שאיבת מים שלנו למצות מצוה בע"פ שנזכה לשנה הבאה בירושלים וכדרך המברכים. וע"ז השיב למה דוקא בשנה הבאה הלא אנחנו מאמינים ומחכים שגם במים הללו שנקח עתה נזכה לאפותי עוד ביום מחר ע"פ בירושלים ולאוכלו שם כשיבא משיח צדקינו לגאלנו. ואי משום שאמרינן בש"ס (פסחים דף י"ג ע"א) שאין אליהו בא לא בע"ש ולא בעיו"ט עכ"ז נוכל לחכות גם עתה בע"פ שיבא. ואם יוקשה לנו מהגמ' הזאת הנה כשנזכה שיבא יתרץ לנו גם הקושי' מהגמ' הלז והלא כמה פליאות וקושיות ואיבעיות שיש לנו בגלות החל הלז ואין פותר אותם עד שיתרץ לנו תשב"י ומשיח צדקינו ע"כ גם זה יתרצו ע"ש ובס' דובר שלום אות פ"ב

רכ) כ' בשו"ת השיב משה חיו"ד סי' מ"חבעובדא שאבי החתן התנה בתנאי קודם למעשה שיסלק אבי הכלה בזמן מוגבל ואולם אבי הכלה העביר המועד מסילוק הנדוניא בזמן המוגבל בתנאים. וכ' שם דאעפ"י שלא היה לאל ידו לסלק מ"מ נהי דאונס רחמנא פטרי' אבל לא יוכל לחייב הצד הב' להחזיק השידוך כיון שהי' המדובר בפירוש כן קודם כתיבת התנאים. וע"ד כן הכניס א"ע בשידוך ובהתבטל התנאי בטל המעשה. ומביא בשם נחלה ליהושע שכתב דלהכי נקרא תנאים שיקוים ככל התנאים. ובאם הגבילו זמן הזמן אין לו תמורה ואיכא קפידא בזמן דוקא ואם עבר הזמן בטל ענינו ולא אמרינן דהזמן נעשה לזירוז ע"ש. והשואל שם דבדידי' הוה עובדא הרב מוהר"ד ר"פ ז"ל מליסקא היה מופלג בתורה ובחסידות ומביא שם שהה"ק מוהר"מ פרוסטיקיר זצ"ל הסכים עמו כי הוא רשאי ומותר לעשות שידוך אחר ע"ש ובשו"ת אוריין תליתאי סי' קנ"ד בזה

רכא) כ' בס' מנחם ציון פ' נצבים: טובה צפרנן של ראשונים הטור והב"י אשר מימיהם אנו שותין ומפיהן אנו חיין שהיו בעלי רוה"ק