עטרת מנחם ס

בנו הרה"צ רנ"ל. ודעת קדוש כיו"ב מי ימצא על מה עשה ככה ונעלה מעל כל ספק כי כוונה היתה בזה] והחל בידים חרוצות לפספס ולנענע את הקש וירכך את מצע התחתון למען תנעם שנתו. והכל עשה יפה בזריזות יתירה. ודמעות גיל התגלגלו על לחיו מרוב עליצות נפשו ובתודות והלל לד' שזכהו לזה. כבוא הרה"ק לנוח מעט על מטתו ולישן שינת עראי בצהרים מיד בעלותו על ערש יציעו הריח כי ההצעה איננה כתמול שלשום. וברוח קרשו הרגיש כי לא ידי משמשיו חלו בה. ותדד שנה מעיניו ויקרא את משרתיו ונתן עלימו בקולו מי הוא זה אשר הציע מטתי היום ?. נענה לו הגבאי: בטח מי שמציע תמיד! הרה"ק: שקר אתה דובר אם כן מה היום מיומים. כי נאחזו שמורות עיני מבלי תת שינה למו ולעפעפי תנומה. הגידו לי אפוא ואל תכחדו ממני. ויאמר המשרת כנים הדברים כי לא אנכי הצעתי את מטתו היום. אבל לא בפשע חלילה אך כי ירט הדרך לנגדי בפקודת הרבנית והבחור צבי מטארנא דורש ומבקש אותי יום יום להניח לו להציע את המטה. והוא היה המציע. ועתה יסלח לי אדמו"ר כי אנוס הייתי. ויאמר הרה"ק אכן נודע הדבר ועתה אם הבחור צבי יוכל להציע כך את המטה. בכן מהיום והלאה לא יהין שום אחד מכם להציע את מטתי כי אם הוא. ומאז נקרא לבוא פנימה והי' נער משרת את פני הרה"ק מוהרמ"מ. שם מצא הבחור צבי משאלותו שם מצא מים חיים היוצאים מן המקדש ושתה מימי הדעת. ונפש שואפת רוח חכמה כנפשו המושכלת מצאה די והותר מזון רוחני בבית הה"ק מוהר"מ זצ"ל להשתלם בקניני מדות ודעות משובחות ומן הוא והלאה שגבה חסידותו וחכמתו הוסיפה שורש בלבו ותעש פרי למעלה למעלה

קסב) ויהי בנסוע הארון הק' הרה"ק מהרמ"מ והעתיק אהלו מק' פריסטיק ותקע אהלו ואוה למושב לו בק' רימניב. לקח גם משרתו הבחור הקדוש ר' צבי עמו לשרתו. ולעמוד לפניו. ושקד על תקנתו ועשה עמו שידוך. ואחר הנשואין נשאו רבו הקדוש ושמהו לאדון לכל ביתו וכל אשר בבית הפקיד על ידו. ושמעתי מאדם גדול שהרה"ק ר"ר אליעזר מדזיקוב ז"ל נסע פ"א ביחד עם הרה"ק מו"ה ר' צבי הירש מרומנוב זצ"ל ובהיותם בדרך משחחים יחד ולפי הענין המדובר שהי' אז ביניהם סיפר הה"ק מהרצ"ה כי ביום חופתו נקראו לשבת עמדו הבחורים כבנוהג שבעולם וכשבתו יחד עמהם פתאום הופיע הה"ק מהררמ"מ בתוך החדר שהם יושבין ונגש אליו אל השלחן ויקראהו קום צבי ואשכילך ואורך מה הוא נשואין ויסבהו מאצלם אל מול אחר ויורהו מפיו דעת ותבונה וסתום חכמה הודיעהו הלא המה כמוסים עמדו וחרותים על לוח לבבו והדברים האלו הביאוהו הלום להיות רבן של ישראל

קסג) הלאה יסופר שם כי היה לו להה"ק רצ"ה צער גידול בנים. כי מארבע עשרה בנים ובנות הנולדים לו לא נשאר לו בחיים כ"א בת אחת וכו' וכו' והוא שתה ומצה כוס התרעלה ר"ל בכל זאת לא חטא בנפש ולא הרהר אחרי מדותיו ית"ש ואף כי בשפתיו. נשא הכל באהבה ובשמחה אין קץ. אך אשתו היא לא יכלה לתת מעצור לרוחה הנדכא ותבא לפני רבו הקדוש מוהרמ"מ ותבך ותתחנן לו להעביר רוע הגזירה מעליהם. אז קרא לו רבו הק' ויאמר לו עד מתי תהי' ממשיך נשמות