עטרת מנחם נט

ואין לו מנהל ומגמת פניו אך לתורה ולתעודה ואם ימצא איש שידריכהו בדרכי ד' ויורה לו דעה ויאיר לו נתיב בנתיבות החכמה אז ימצא נוחם לנפשו. חובשי ביהמ"ד נכמרו רחמיהם עליו. ולמדו עמו סדר השבוע. וכה הלוך וגדול בתורה ועבודה. ממקרא למשנה וגמרא. ולמד בעצמו ששה סדרי משנה בשקידה רבה עד שהגיע לכלל לימוד. ולמד יחד עם בחורי חמד דביהמ"ד בגפ"ת. ועבודתו בתפלה וחסידותו ופרישותו גדלה מדי יום יום. ואת פני הרה"ק מוהרמ"מ ששכן בבית הזה לא זכה לראות כי אם בעת בואו לביהמ"ד בבקר בבקר להתפלל עם הציבור. וישתוקק מאד לזכות לשבת בבית הרה"ק ולראות פני כ"ק ולשמשהו. כי גדול שימושה יותר מלימודה. וילמוד ממעשיו ללכת בדרכיו. ככה התפרצה התשוקה בקרבו עד שלא נח ולא שקט ורוב שרעפיו בקרבו אך בזה. מתי אבוא ואראה הוד קדושת הרה"ק. וישם עצות בנפשו להחל בעבודות פחותות העומדות בסתר המדרגה. וילך אל פרוזדור בית הרה"ק ויתודע אל המשיק התנור ויאמר לו אחרי כי בית העצים רחוק מהבית מסור לי את המפתח ואנכי אביא לך העצים בכל עת. ויאות לו ובחפץ לבבו מלא בקשתו. והבחור צבי הירש העמיס עליו עבודת משא בכתף והביא לו עצים בבקר ובערב בזריזות כמביא למעלה עצים למערכה. וכאשר כלה עבודתו שב אל מקומו לעמוד על משמרתו לתורה ועבודה כמאז. וכאשר חלפו ימים אחדים חילה את פני המשיק כי יתן לו להחם את התנור. ויתן לו את שאלתו גם בזה. לא ארכו הימים אז נשא לבו אותו לבוא חדר משכן הרה"ק ובבקר בעת הלד הרה"ק לנקות גופו ולהכין א"ט לתפלה. אז ראה שעת הכושר לפניו לבקר היכלו וירא את המשרת מכבד את חדר הרה"ק ויחל אותו שיתן לו המטאטא וכיבד הוא את החדר בגילה ברינה כי זכה לכבד את חדר הצדיק. וככלותו את עבודתו בחדר הרה"ק מיהר וישב אל עבודתו עבודת הקודש בתורה ותפלה לא אבד אף רגע.. כה חלפו עליו ירחים וכו' וכו'

קסא) הן למרות היות הבחור היה רצוי לכל משרתי הרה"ק ויניחוהו לעבוד בכל אשר מלא את ידו לכהן שמה בכל זאת להציע משכב הרה"ק ולרפד את יציעו לשינה של צהרים או באישון לילה לא אבו שמוע לקול תחנוניו אשר מאז התקרב אליהם לשרתם חילה את פניהם ויפצור בם לשרתם גם בזה ולא נשאו פניו גם לדבר הזה. כי נפל פחד הרה"ק עליהם אולי לא יעלה בידו לפספס התבן ולרכך מצע התחתון ולתקן משכבו כראוי וכאשר יבוא הרה"ק לנוח מעט ולנום שינתו וימצא ערשו בלתי מתוקן ויקפיד עליהם. ואוי לו לאיש אשר פגעו הקפדת הרה"ק כי אז נטל עליו להקדים לבית מועד לכל חי ולהכין זוודא לאורחא. אולם בחורנו זה לא אמר נואש גם מעבודה זו ובטח לבו כי עוד יבוא עת המקוה. ויהי היום והמשרת נחפז ללכת לדרכו אשר צוה והבחור צ"ה עומד עליו ויאמר לו המשרת עתה נאלץ הנני למסור בידך עבודה זו להציע מטת הרה"ק לשינת צהרים. פני בחורנו צהלו משמן ולבו נמלא רגשות קדושות אין קץ ונגש אל העבודה. פנה את המטה מכל כלי' [הנה מטתו של הרה"ק מוהרמ"מ זצ"ל המדובר בזה היתה עשוי' של עץ מנוקבת מכל הצדדים ומסורגת בחבלים לארכה ולרחבה כמו שהיתה בימי חכמי הש"ס כמו שמובא במס' כלים. ואני ראיתי' אצל