עטרת מנחם מד

הבא רבי מרומנוב. ונתן לו שלום באופן נעלה וכיבד אותו בישיבה ובכיבוד הראוי למנהיג הדור. והיה הדבר אצליהם לפלא. וכן קיימו וקבלו עליהם. הגם שראיתי אח"כ בס"א תולדות הר"ר הירש זצ"ל. שאחר רבו הררמ"מ זצ"ל נסע הרר"ה לראפשיטץ יו"ד או י"ב שנים. אך הנני יודע בכ' דודי הנ"ל שהוא אינו מספר מעשיות רק מה שנודע לו ממקור נאמן, ואפשר שניהם אמת. כי אפשר נסע לראפשיטץ אחר רבו. והי' אז ג"כ בביתו רבן של ישראל זי"ע

קלט) שמעתי מאיש מהימן. בזמן הרבי ר' אלימלך זי"ע מליזענסק היה איש סוחר גביר עצום ובעל צדקה גדול. אך זולת זה היה עושה מה שעשה ומנהגו היה לבוא על ראש השנה צליזענסק. והניח לפני הרר"א את צרור כספו וחישב לפניו כל מה שעשה בשנה ההיא. ואח"כ אמר להרר"א זי"ע קחו עבו"ז כסף כמה שתרצו. והרר"א נטל כך הגון לפי חשבונו. ויהי בהגיע קודם ראש השנה. בהשנה לאחר הסתלקות הרר"א שאל הלז מי הוא המנהיג הדור בגלילותיו ונודע לו שהציס"ע הרבי ר' מענדלי זי"ע מרומנוב הוא רבן של ישראל. ונסע אליו. ועשה שם כמנהגו. ומתחילה אמר הררמ"מ זי"ע שאין רצונו במסחר הלז. אך יען שהודיעו שכן מנהגו עוד מליזענסק. פעל אצלו כנ"ל. אך בשנה זו שבק לן חיים. זה הגביר. ובבשפטו לפני הב"ד של מעלה. היה בא הרר"א זי"ע למשפטו לפי טענתו. הי' להרר"א זי"ע חידוש. שבא לעולם העליון קודם. וסיפר לו מה שהי' ברומנוב. ואמר הרר"א חידוש הלוא הי' להרמ"מ מרומנוב לדעת אשר מלך יש לו ברייטע פלייצעם: עיין בזה בס' אהל אלימלך אות רפ"ד

קמ) הה"ק הררמ"מ מרומנוב זי"ע אמר: אם א' אומר לחתנו היושב ולומד תורה בהתמדה. שיתחיל לעסוק במו"מ עבור כי איתא [אבות פ"ב מ"ב] יפה ת"ת עם דרך ארץ וכו'. זה הוא מערב רב חו"ש עכ"ל: (והנני להביא בזה מש"כ בס' משכיל אל דל ח"ג כלל ב': ודכירנא עובדא מה שסיפר לי אאמו"ר זלה"ה בשם אבי זקיני הגאון הצדיק מו"ה הילל אבד"ק אייבשיץ שבא לפניו ראובן עם שמעון חתנו שישפוט בדיני דברים שביניהם ושאל אותם מי הוא התובע. ואמר החתן אני תובע את חמי שהבטיח לי בעת הנשואין להחזיקני על שולחנו ואני אהי' פנוי מטרדות העולם שאוכל להשלים את נפשי בחכמות התורה. ועתה חזר מדיבורו ואח"כ אמר לראובן שישיב על תביעתו ואמר רצוני לעשות רצון השם והלא תנן באבות טוב תורה עם ד"א. ופסק הדין ואמר בלשונו הזהב: אמת הוא כדבריך שדבר זה טוב תורה עם ד"א משנה מפורשת היא ואין להשיב עליה. אבל עם כל זה יותר נכוחים ומצודקים הן המה דברי חתנך שמעון מדבריך. משום דמילתא דמסתבר הוא שטוב יותר שיהי' חתנך בקי וגמיר וסביר בכל הש"ס. ומשנה האחת הזאת תהי' לו בקושי'. ממה שיגמר ויבין המשנה האחת הזאת ועי"כ לא יהי' בקי וגמיר בכל הש"ס ע"ש: ועיין מש"כ בס' ילקוט הגרשוני פ' חיי ויקם אברהם וישתחו לעם הארץ לבני חת שמעתי פי' ע"ד צחות עפ"י מעשה שהי' אצל מרן הח"ס ז"ל שבעה"ב א' בא בקובלנא על בחור א' ואמר עליו שהוא בחור בלא חי"ת והשיב לו הח"ס ז"ל הנה אם הבחור הוא בלא ח' אין זה היזק כ"כ, רק נשאר בור