עשירית האיפה חלק א נט

שחרית, ופרק אחד ערבית קיים מצות לא ימוש ספר התורה הזאת מפיך והגית בו יומם ולילה עכ"ל וק"ל הלשון פרק אחד כיון דלמדנו מדברי ר' יוסי דבלחם הפנים אפילו סילק את הישנה שחרית ונתן את החדשה ערבית נקרא תמים, א"כ אפילו הלכה אחת די, ועם דברי הבעה"ט א"ש דצריך לעשות כמו יהושע להשכים בבקר וללמוד עם עמוד האש כלומר עוד קצת מן הלילה, ולערב להקדים ללמוד עם עמוד הענן היינו בעוד היום גדול עד בלילה עם עמוד האש והיינו לחבר יום ולילה בתורה כמו שעמוד האש והענן היו משלימים זל"ז א"כ צריך עכ"פ ללמוד פרק אחד גדול ועמוק כדי שיעור שקיעה וזריחה והיינו ע"ב מיניטין בבקר, וע"ב מיניטין בערב, ואז יקיים שפיר לא ימוש, ואיתא עוד בבעה"ט סדר זה אצל מלחמת עמלק ויהי ידיו אמונה עד בא השמש וז"ל אמונה עד בא השמש, שהזכיר זכות אבות אמונה זה אברהם, דכתיב והאמין בד', עד בא זה יצחק דכתיב בא מבוא, השמש זה יעקב דכתיב וילן שם כי בא השמש עכ"ל נ"ל לפרש כיון דהיה צריך משה רבינו להעמיד השמש מזכיר זכות יעקב בשם שמש כמו שעמדה לו חמה ליעקב שנשקע שלא בעונתה והאיר אח"כ שלא בעונתה לכבודו של יעקב, כך התפלל שגם לו תעמוד השמש וא"ש

עוד לפרשת בשלח

איתא בטור א"ח (סימן ח) ומחזיר שני ציצית לפניו, ושני ציצית לאחוריו, משום דאיתא במדרש והמים להם חומה שהכריז גבריאל למים שמאחוריהם הזהרו שעתידים להשליך כנף ציצית לאחוריהם וקשר של תפילין עכ"ל, ופירש בכתנות אור כיון דהציצית מצילין מן העריות כמו שאיתא במנחות באחד שהיה זהיר במצות ציצית וניצול מן הערוה, וכל עצמו של הים שנבקע בזכות יוסף שהיה גדור מן הערוה לכן הזהירם גבריאל למים שלא יגעו בהם בישראל כיון שהם מטילין ציצית א"כ נזהרים מן העריות לכן אין שליטה למים ע"כ בקיצור כונתו, ואני אמרתי להסביר למה הכריז דוקא גבריאל ולא מלאך אחר כי כבר פרשתי בפ' וישב שבשביל זה נמסר לגבריאל לשומר ליוסף הצדיק, שהמלאך הזה שומר לישראל מן הערוה משום שמבואר בקידושין דיצה"ר של עריות אש הוא כדאמרינן שם ברב כהנא תא דאת נורא ואני בשרא, ואיתא בברכות דאש של גבריאל הוא אש דוחה אש א"כ אשו של גבריאל דוחה לאש של עריות, לכן שפיר הכריז גבריאל א"כ תקיימו מצות ציצית תהיו נשמרים על ידי מאש של עריות וענשו של עריות של אשת איש שהוא בחנק נופל אל הנהר דוגמת חנק אבל אין להמים רשות ליגע בכם וא"ש ובבעל הטורים סוף פרשת שלח איתא שם וז"ל ויש בכל אחד מהציצית שמונה חוטין שימנע מלעשות עבירה בשמונה אברים המרגילין את האדם לעבירה ואלו הן אזנים, עינים, פה, חיטם, ידים, רגלים, הערוה, והלב, ואם שמר עצמו מעבירה זוכה לעלות למעלה מז' רקיעים. ואם עבר בהם עבירה נידונין בשמונה עונשים בחיבוט הקבר, ובשבע מדורות של גיהנם, וכן איתא בספר חרדים וכן שמונה ימי מילה מרמזין כנ"ל, ומה שלא. מניח אברהם אבינו לירד להנימול לגיהנם היינו אם לא פגם כלל בהמילה ובזה נבין שפיר ששתי מצות אלו מילה וציצית שהן יסוד כל התורה שניצולו מזה מהמים של ים סוף ובזה נ"ל לרמז כי דהאדם שמת נעשה חפשי מכל המצות, אבל שתי מצות אלו ציצית ומילה מלוין אותו ג"כ בקבר לרמז אם קיים שתי המצות האלי כדאמרן ינצל מכל הדינים כדאמרן ולשני דברים רמז ג"כ המהרש"א בפ' ר"א דמילה, וכן הפייטן בפזמון יום ליבשה, בברית חותמך, ועל כנפי כסותם יעשו גדילים כמו שמרמז בכתנות אור ומה שרמז עוד גבריאל המלאך שעתידין ישראל לקשור קשר של תפילין מאחוריהם נ"ל לפרש ג"כ על דרך זה, דהנה המהרש"א כתב ששלשה כתרים שנתעטרו בהן ישראל הן, כתר מלכות בראשו של דוד, וכתר כהונה ע"י הציץ בראשו של כהן גדול, והתפילין על ראשו מרמזין לכתר תורה דכולן במקום אחד מקומן ע"ש בי (בתורה) מלכים ימלוכו, והציץ ג"כ עיקר שפתי כהן ישמרו דעת היינו קדושת התורה שכה"ג גדול מכל אחיו, אבל כתר תורה עולה על גביהן, והיינו אם יזכו לכתר תורה ע"י התפילים כדאמרן, יזכו לנצח את היצה"ר כדאמרינן בראתי יצה"ר בראתי תבלין התורה, וממילא אין כח בהמים לשלוט על שומרי תורה, וכה שכתוב הלא כה דברי כאש נאם השם, דאש התורה מנצח אש של יצה"ר דעריות כדאמרן, וע"י זה ממונה מלאך של אש וא"ש, ומה שרמז דוקא על קשר של תפילין ולא על התפילין בעצמן נ"ל לפרש דא"א לכל אדם בהיות דבוק בחומר להשיג כל התורה כולה, אלא מרמז מאחורי, צא ולמד ממשה רבינו שקבל כל התורה כולו ולא נמסר לו כי אם מ"ט שעריה אבל השער החמישים נעלם מעין כל חי כמו שאיתא בר"ה דמ"ט שערי בינה נמסרו לו, וזה מרומז דכתיב וראית את אחרי ופני לא ירא וכן פירש המלבי"ם כי זה נמנע השגה, ועוד נ"ל לפרש אימתי התורה מצלת שהוא ענין ותכלית הידיעה שלא נדע כלומר שיבין בעצמו שלא השיג כי אם מעט כדרך אחרי, ואז תציל אותו התורה והמצות אבל אם יתגאה בהן ר"ל יאבד הכל כמו שמפורש בבבא בתרא עונש המתגאין, וכמו שאמר התנא ודאשתמש בתגא חלף, כלומר שמתגאה בכתר תורה. אבל הלימד תורה לשמה כתוב עליו בהתהלכך תנחה אותך בעוה"ז ובשכבך תשמור עליך בקבר, והקיצות היא תשיחך לעולם הבא

לפרשת יתרו

פירוש על מדרש יתרו

איתא במדרש סדר זה וז"ל שלח לחמך ע"פ המים כי ברוב ימים תמצאני (קהלת י"א) וכי בני אדם שוטים הם שנותנין לחמם על פני המים, ועל מי אמר על יתרו שנתן לחמו למשה שנאמר קראן לו ויאכל לחם הוי שלח לחמך על פני המים זה משה כי מן המים משיתיהו, למה כי ברוב ימים תמצאנו ויבוא אהרן וכל זקני ישראל לאכול לחם עם חותן משה לפני אלקים ע"כ במדרש, ותמוה וכי לא היה לשלמה וליתרו לקרא למשה אלא בשם מים,