אשר לשלמה לו

מ"ש הכתב סופר בשם מוהריק"ו וכו' ואין דעתי נוחא דלא ידעתי למה כתבינהו בשאלה ולפחות הו"ל להעיר ע"ז שלא להניח מקום למעיין לטעות. ובפרט למאי דאסיק אדעתיה שלא יצוייר ובל יראה ובל ימצא דרב יחיד המקובל על הצבור דמהני הקב"ע לפניו

ואני בעניי איני מחליט דעתי בענין הקב"ע וכל מ"ש באותו פס"ד בענין גוף העדות הוא היכא דנעשית במותב תלתא. או למ"ד דמהנייא היכא דנעשית בפני רב יחיד המקובל על הצבור וכבר הצגתי לפניך יקר סהדותא של הגאון החק"ל וגם הרב אורח משפט שכן עשו מעשה גדולי הדור וכו' כמביא למעלה

ואולם בהתירא דהאי איתתא אין אנו צריכין לגוף העדות. ועינא דשפיר חזי תחזינא במ"ש אנא נפשאי בתשו' בד"ה ועוד כאן נמצאו וכו' עד ד"ה וזאת אגיד ומשם באר'ה צדיק יבחן והכר יכירנו לאחרים. דאין מקום לחזור. ולא נסוג אחור כי שם התרתי בלי פקפוק בהצטרף הנהו ספיקי דאיכא בפיסול העדים מצד קורבת האם עם הנהו ספיקי דאיכא בהסכמת הקידושין ומשום עגונא כמהר"י אירגאס ז"ל וכו' וכו' כיעו"ש

באופן כי המעיין בכל תשובתי הנז' שם יראה החוש'ה אל העין עיני כל אדם חזו בו כי שם נאמרו ריעותות וצדדי הקולות הרבה אשר יש מהם תלוים בקב"ע שאם היא כתקנה הרי הם חזקים כראי מוצק ויש עוד צדדים שאינם תלויים בקב"ע ולבדם יספיקו להתיר בלי פקפוק ועליהם סמכתי בהיתירא דהאי אתתא ואולם לא מנעתי עצמי מלבאר גם אותם התלויים בקב"ע ואמרתי אני אל לבי שנעשית כתקנה ומה גם דאם לא יועילו לא יזיקו דהא איכא צדדים אחרים המספיקים להתיר וסמכתי על חזקת חבר. ומטעם זה ג"כ לא עשיתי סמוכות לכוחא דהתירא במה שלא נעשית כתקנה ואין דנין על פיה וזה הוא כוונתי במ"ש לזאת וכו' אפי' וכו' ור"ל מכח חזקת חבר וכו' מנעתי עצמי מלכתוב בתחילת הפס"ד שלא נעשית הקב"ע כתקנה שהיה נמשך מזה שני ענינים הא' הוא למעט בכחא דהתירא שלא לכתוב כל אותם צדדי הקולות שיש בגוף העדו' התלוים בקב"ע ולא הייתי כותב כ"א אותם הריעותות והצדדים שאינם תלוים בקב"ע כגון פיסול דקורבת האם ועגונא וחזקת פנויה והסכמת הקי' כפי התק' וכ' וכמ"ש בתשו' שם. ועוד היה נמשך לאידך גיסא לעשות סמוכות לכחא דהתירא ולומר ובפרט דאין דנין וכו' ולהתיר ביותר בשופי ואין צריך לקבל עדות מחדש כיון שיש בידינו טעמים שהם כדאים לסמוך עליהם. ותיבת אפי' באה להורות שגם מהנמשך האחרון שהוא סמוכות דכחא דהתירא שהוא המבוקש שהוא האמת מנעתי עצמי מכח חזקת חבר. ומ"ש עוד לא ידעתי איך יצוייר וכו' והבחורים שניהם מודים וכו' החזיקו עצמם כן א"כ איך יותר וכו' ע"כ. יוד קרת קא חזינא הכא דמה שהחזיקו עצמם היינו ההיא דמהריק"ו שרש פ"ו וכבר הצגנו לפניך מאי דאיתמר עלה ממהר"א אלפאנדארי ז"ל יע"ש. דבר דבור על אופניו

וכל מ"ש בתשו' בד"א וזאת אגיד וכו' כתבתי בקצר אמיץ יען שאינו נוגע לעיקר הדין כיון שיש לנו על מי להשען ואינו אלא לישב על הרב הי"ו במה שיש להעיר עליו על מה שלא נעשית כתקנה ככל הקב"ע הכתובה בספרי דבי רב

ומ"ש משמע מרהטת לשונו וכו' כי אז היה מוסיף זה על ההיתר שהוליד מהעדות עצמה וכו' ומי יתן ידעתי וכו'. עוד כ' גם בעיני יפלא איך הרב הפוסק וכו' קורא ופושט להתיר וכו' וכל סמוכין דיליה וכו' ע"כ

אהמ"ר אין אלו אלא דברי נביאות דכל סמוכין דילי הוא על פיסול העדים מצד קורבת האם ובהצטרף הסכמת הקידושין ובפרט לדידן בני מערבא דאנו נגררין אחר תק' אבותינו ורבותינו זיע"א ולחומרא בעלמא הוא דחששו בתק' להצריכה גט. וכבר צדדנו כמה ספיקי ג"כ בהסכמה זו ועיגונא דאתתא מההיא דמהר"י אירגאס וכו' וכו' וכמ"ש בתשובתי שם דכל היכא דאיכא ריעותות אחריני עם פיסול דקורבת האם שרי אפי' למר"ן ועל צדדים אלו רמזתי במ"ש אפי' לצרף לצדדי ההיתר ומה שהעליתי ארוכה בגוף העדות הוא כפי ההשערה שהיתה כתקנה כאשר היה צריך לעשות או למ"ד דמהני וכמש"ל אין צורך לכפול הדברים ומ"ש דבאמרך וכו' סותר הקודם כל צדדי ההיתר הקודמים ע"כ. עין רואה דתיבת כל אין לה שחר

ובעיני יפלא איך הרב הי"ו נטה ללו'ן כמלונ'ה במקש'ה וסתם קני'ן לכתיבה עומד ידו הנפלא'ה. ובראש אמי'ר יעיר קנ'ו אינו מופנה טרדי'ן על'י אדמה דין גרמ'א דעצירא'ה ולא פנה הדק הטיב במאי דאנא נפשאי כתבית אך בדרך העברה כאשר יראה הרואה בדב"ק ולפום ריהטא היד כותבת לעושה נפלאו'ת ואיני יודע הפלאה זו למה דרמי לה מירמא והוא פלא

איך שיהיה במקומי אני עומד דאתתא דא שריא לאתנסובי בלא גיטא ולא אמרתי דבר וחזרתי וצור ישראל יצילנו משגיאות. ויראנו בתורתו נפלאות. הכ"ד הח"פ פאס יע"א שלשה לחו' אייר שנה הנז'

ע"ה שלמה אבן דנאן הי"ו

סימן ה'

נוסח ש' צוואה

ראה ראינו בפנקס זכירת של השטרות של כהה"ר יצחק ן' מלכא נר"ו בכה"ר חיים נ"ע נוסח צוואה שציוה כהה"ר שמואל חיים ן' הרוס נר"ו בר החכם כמהר"ש זלה"ה וז"ן אב"א תב"ת. היום יום ששי בשבת בי"א שעות כ"ח לחדש אב רחמן שנת תרנ"ו נכנסנו אחו"מ לבקר את החולה כההרש"ח ן' הרוס ומצאנוהו מוטל ע"ע דוי ומיושב בדעתו כא' הבריאים משיב על הן וכו' ורצה לצוות בפנינו מ"מ. ותחילה ציוה שכל שטרי מתנות שעשה בחורף שעבר משנתינו לאשתו ולבניו וכיוצא שהם ב"ה כ"ד שטרות שחתום בהם כההר"ש ן' שטרית נר"ו וה' דוד ן' יבגי בר שלמה וחתום ג"כ עליהם כההרש"ח הנז' שכולם חזקים וקיימים. לית מלכות דתזעזעינהו אלא הרי הם חזקים וקיימים וכו' ומסרם כעת לפנינו ביד החה"ש כההר"ש ן' שטרית הנז' להיות שליח למוסרם ביד מקבלי המתנה. עוד ציוה שכההר"ש בן שטרית הנז' וכהה"ר אליהו דוד וואקראט וכה"ר אליהו נסים נחמני חתנו שלשתן יחד יהיו אפוט' גמור' על נכסיו מהיום וע"ס תשע שנים ונאמנים עכ"ע האפוט' בל"ל שו"א מיורשי שו"ש קו"ח זולתי חר"ס שצריכים לקבלו שכך