אשר לשלמה ל

מדרבנן. אלא אפי' לכת הסוברים דחומר הספיקות אסור מן התורה. בספק קידושין אין כאן איסור תורה דאוקמינן לה אחזקת פנויה וכמ"ש רבינו מהרימ"ט בתשו' הנז' לעיל. והמדקדק בדברינו אלה ימצא צדדים וצדי צדדים אלא שאין צורך לכפול הדברים דבאלו הספיקות המוצגים לפניך בהצמדם יחד די להקל

והילך מ"ש ה' שע"א עינא דשפיר חזי בספרן ש"ץ חאה"ע סי' כ"ט וז"ל אמנם בכה"ג דנש' דאית לן תלתא ספיקי ובכל חד מנייהו רוב דעות הפוס' להקל ומיעוטם להחמיר וגם דאית לה חזקה דהתירא דאוקמי' לה בחזקת פנויה. פשיטא ודאי דליכא מאן דפליג בהאי מילתא שאין כאן לא משום חומרא דר"ב ולא משום חומרא דשום פלוגתא דרבוותא חד הוא. וכמש"ר בתשו' מהריב"ל ז"ל ח"ב סי' ז' שכתב דהיכא דאחד מן הספיקות רוב הפוס' להקל או אפי' שהם שקולים אך הספיקות חלין בקידושין דאית לה חזקה דפנויה עבדינן ס"ס אליבא דכ"ע וליכא למיחש לדעת ר"ב כמו שיע"ש וכ"כ מהרח"ש אה"ע סי' ל"א וכן ראיתי לכמה מן הפוס' הלא בספרתם כ"ש הכא בנ"ד דאית לן בכל אחד מהשלשה ספיקות רוב דעות הפוס' להקל דפשיטא ודאי דאית לה שריותא בשופי מבלי שום פקפוק כלל. ע"כ

ולענין אם חוששין מחמת כתב יד ומחמת הכתובה או מחמת החופה. כבר כתב הרב הפוסק בפשוט דבנד"ד אין חוששין ואין צורך לטרוח ולהביא הראיות ע"ז

גם לענין חששת הבעילה כתב הרב הפוסק דאין חוששין יעו"ש בדבריו. והילך דברי הרדב"ז בחדשות סי' שנ"א דאם נתייחד עם אשתו בנדתה אחר שגירשה דממה נפשך א"ץ גט אם הוא זהיר בנדה הרי לא בעל. ואם אינו זהיר בנדה כיון דלא חייש באיסור כרת לא חייש לבעילת זנות ולא בעל לשם קידושין. ע"כ. הבי"ד ה' ישרי לב חאה"ע אות א'. ומר"ן בתשו' סי' ה' כתב דאפי' הגאונים לא אמרו אלא במי שהוא מוחזק בכשרות דחזקה שאינו עושה בעילתו בעילת זנות. ועי' ה' קהלת יעקב בעדות חכמים אות א' סעיף ה' שהאריך במדה זו ואי נאמרה באיש ולא באשה. ובאיזה אדם נאמרה. עי"ש שאסף וקבץ חבל נביאים דתנו רבנן במדה זו ואנו אין לנו להאריך בפרטים אלו דאין כאן בית מיחוש כלל וכמ"ש ידידינו הרב הפוסק הי"ו

אלא דאכתי בעי חיקור דין. אי בנד"ד חיישינן לקלא כמ"ש בסי' מ"ו. וגם במאי דהחזיקה עצמה בא"א מההיא דמהריק"ו שרש פ"ו. וכאשר ראיתי למעלת הרב הפוסק הי"ו וז"ל איכו השתא אתאן לענין הספק הששי דאף אם נניח דקידושין הללו אין בהם שום מיחוש כלל עכ"פ למיחש מיהא מבעי להצריכה גט משום קלא דקי' עי' באה"ע סי' מ"ו. ואע"ג דהכא לא איתחזק קלא בב"ד כאשר הוגד לי אחר החקירה עכ"פ מה שהחזיקה עצמה זה כמה שנים כא"א לא גרע מדאיתחזק בב"ד וכמ"ש הפוס' ז"ל ואפשר לומר דנדון זה לא חשיב החזיקה עצמה כי בעת שהיו הקידושין וכו' גם הנישואין היה הכל בסוד גמור והוגד לי מאיזה רשומים כי לא נודע הדבר ולא נתפרסם בפומבי עד אשר ברח ואז החילה לפרסם בפומבי ואז נשמע הקול ג"כ מי היו העדים. וצ"ע בכללות נדו"ד אי חשיב קול ואי חשיב שוברו עמו ואי חשיב כהוחזקה דלא בעינן איתחזק בב"ד ע"כ

שוב כתב גם יש לעיין בספק השביעי אם בנד"ד שלא יש ב' עדים כשרים שיעידו שמעשה הקידושין כך היו כמ"ש בשאלה הנז' המוצגת למעלה רק על פיו ועל פיה וע"פ השני עדים הקרובים כי לכאורה נראה דאין כח להוציאה מחזקתה אלא בפני עדים כשרים וכמו שמבואר הדבר בתשו'. כתב סופר ז"ל בסי' ל"ט דנ"ו. ע"ד בד"ה וזאת לדעת ע"ש דמטי בהם בשם הריק"ו שרש פ"ו ואין הספר הקדוש הנז' מצוי פה לעיין בדבריו ובנדונו איך היה ולראות באחרונים ז"ל כי אפשר דנדון דידן שכתב בכתב ידו והיא יודעת לקרות וכתב שכך היה מעשה הקידושין מאז והנו תפוס בידה והיא והוא מודים גם העדים מעידים כן גם אמה והיא העידו בפני הערכאות ובפני ג"כ כי הם מתאוננים כי לא היו יודעי' מפיסול קרוביהם כי אלו ידעו היו מזמינים עדים כשרים אפשר בזה כ"ע יודו דסגי בהכי גם כי בנד"ד לא איתחזק בב"ד גם אפשר דלא מקרי מוחזקת שהוחזקה והחזיקה כנז' ואפשר דחשיב קול ושוברו עמו וכנז"ל בהכי כ"ע יודו ע"כ

והילך לשון מהריק"ו בקצרה ועל אודות האשה שנתקדשה לאיש אחד ודר עמה וגם אמה אשר היתה אחותו של המקדש החזיקה בחזקה שזו היא ארוסתו י"ב שנים ויותר ואח"כ הימר והיו מבקשים ממנו גט ולא יכלו להשיג כי היא מקשה לשאול ושוב נטרפה השעה ועמדה בעיגון תמיד בחזקת מקודשת כמו שנתים ימים עד שבאתה לפני המשוגע הזה והתירה בלא גט ע"פ עדות קרוביה שאמרו שלא נתקדשה אלא בפניהם שהיו פסולים לה לעדות גם בזה נשתבש דהא פשיטא דכיון דיצא הקול זמן ארוך כ"כ בלי הפסק שהיתה ארוסתו וכן הוחזקה בעירה וחוץ לעירה כמבואר בשאלה שיש להחזיקה בחזקת מקודשת ואפי' לענין מלקות היינו מלקים בכה"ג כדאמ' בפ"ב דקידושין ד' פ' אמר רבי יוחנן מלקין על החזקות הלא דבר פשוט הוא שאין לך דבר שאנו מחזיקין שהוא כן גדול מזה שהיא הוחזקה כ"כ זמן שהיא ארוסתו וגם לאחר שנתפרדה החבילה היינו לאחר שהמיר אכתי היא אגידה ביה ונתעגנה יותר משנתים ימים וכו' משמע בהדייא דלא בעינן רק שנהיה מוחזקים בו שכך הוא כיוצא בנדון הזה שהיו מוחזקים כ"כ זמן שזו האשה נתאנסה לאיש ההוא ואפי' לאחר שהמיר הוחזק בה להיותה מקודשת כמו שתי שנים ופשיטא דהויא חזקה אלימתא לאוסרה וכו' וא"כ פשיטא שאין הקרובים נאמנים להוציאה מחזקתה וכו' וכ"ש בעדו' כזה שנראית כעדות מוכחשת מעצמה דאם איתא שלא היו שם כ"א קרוביה בשעת הקידושין היאך עמד הקול זמן ארוך כ"כ והלא יודע אדם שעדות הקרובים אינה מועיל וכו' ועוד דמאחר שרצתה ליתן לו מעות כדי שיפטרנה בגט מסתמא בדקה טובא מקמי הכי וחקרה ודרשה אם תוכל למצוא צד היתר להפטר ממנו בלא גט וראוי לחשוב כי כמה פעמים שאלו לה חכמיה וקרוביה להגיד להם גופא דעובדא ואם איתא דלא נתקדשה אלא בפני קרוביה כבר הגידו לה חכמיה וקרוביה דאין ממש בקידושין דהא מילתא דפשיטא היא ולא היתה מתעגנת שנתים אח"כ דודאי לא שדי איניש זוזי בכדי ולא היתה ממהרת לפזר מעותיה בשביל הגט אי לא דנתברר לה שהיו הקידושין קידושין וכו' ועוד בר מן דין פשיטא דלא