אשר לשלמה רסה

שיש לו בנים ע"כ ושרשן של דברים מהרב שלטי הגבורים בפ' ד' אחין ושמה דמרה עלה ריא"ז וז"ל ונראה בעיני שאם היו ג' אחין נשואין ג' נשים נכריות ומת אחד מהן והרי אשתו זקוקה לב' אחיו והיו בנים לאחד מהן ומת הרי זו אסורה להתיבם לאותו האח הנשאר הואל והיתה זקוקה לאחיו שיש לו בנים הרי היא כאשת אחיו שיש לו בנים ואסורה ע"כ והכנה"ג אה"ע סי' קנ"ו בהגה"ט אות ג' כ' וז"ל ראיתי לריא"ז הוב"ד בשלטי הגבורים פרק ד' אחים דברים זרים בעיני שכ' וז"ל ונראה בעיני שאם היו ג' אחים נשואים ג' נכריות ומת א' מהם והרי אשתו זקוקה לב' אחים והרי בנים לא' מהם ומת ה"ז אסורה להתיבם לאותו האח הנשאר הואיל והיא זקוקה לאחיו שיש לו בנים ה"ה כאשת אחיו שיש לו בנים ואסור ע"כ והוא דבר חדש ונפלא בעיני ולא עוד אלא שדבריו מוכיחין שהיא מאותן שלא חולצות ולא מתיבמות שכ"כ הרי היא כאשת אחיו שיש לו בנים ואשת אחיו שיש לו בנים לא חולצת ולא מתייבמת ואם כך הוא דעתו הוא דבר תמוה מאד ומעיד אני עלי שמים וארץ שהח' הש' כהר' שמואל ן' ויליסיד נפלה לו יבמה לו ולב' אחיו אחרים ולא' מהב' אחים בנים ובנות ומת אותו האח שהיה לו בנים וגם ה' הנז' נלב"ע הצדק והאח הנשאר חלץ ליבמה אמנם אם דעת ריא"ז שלא תתייבם אבל חליצה מיהא בעי אף כי לא ראיתי מעשה כזה מ"מ נ"ל פשוט שלא כדברי הר' ז"ל ועולה ג"כ ליבם וכמדומה לי שבמעשה שזכרתי למעלה אם היה רוצה ליבמה היבם היה מיבמה וצ"ע ע"כ ולא זכר הרב את דברי מור"ם הנז' והרב מוהר"ר ר"ב ז"ל בס' משפטים ישרים הנד"מ הבי"ד מור"ם וחלק עליו מסברא דנפשיה יעו"ש ואנו אין לנו אלא דברי מור"ם דקי"ל כוותיה היכא דלא פליג על מר"ן וכ"ש דריא"ז ושה"ג וגם ה' מוצל מאש למוהרנ"ח אלפאנדרי ז"ל הביא תשו' ממר אביו שקיים סברת ריא"ז כמ"ש שער המים ושכן פסק גם הוא. ומדבריהם דרבנן ריא"ז ומור"ם ז"ל משמע דלאו דוקא מת גדול אלא כל א' מן האחים שמת ויש לו בנים בין גדול בין קטן אינו יכול האחר ליבם מדילף ליה להאי דינא מההיא דזיקת צרת אחות אשתו דלא שאני לן בין גדול בין קטן וכן הוא להדיא במוצל מאש

ודע דאף לסברת ריא"ז מיחלץ מיהא חלצה וכ"כ להדייא ה' שער המים והשיג על הכנה"ג שכ' על הריא"ז שדבריו מוכיחין שאינה חולצת אלא דברי הריא"ז ברורים שחולצת ע"ש. גם ה' משד"ר אה"ע סי' קע"ה וז"ל מה שהק' הרב כנה"ג על ריא"ז שכ' הרי היא כאשת אח שיש לו בנים דא"כ אף חליצה אינה חולצת אחר המחי' מכבודו אינה קו' דכה"ג איתא בגמ' דף כ"ז עב' גבי ב' אחיות יבמות כל יבמה שאין אני קורא בה בשעת נפילה יבמה יבא עליה ה"ז כאשת אח שיש לו בנים ואסורה והיינו ליבום דוקא אבל לחליצה חולצת ע"ש ע"כ וע"ש סי' קס"ג גם מדברי מור"ם שכ' האי דינא דריא"ז בלשון וה"ה אדברי מר"ן דמיירי בזיקת צרת אחות אשתו דקי"ל מיחלץ חלצה מיבם לא מיבמה יש במשמע כן

ע"ה שלמה אבן דנאן סי"ט

סימן ס"ט

שאלה ראובן קנה חצר מעכו"ם שקנה משמעון שנשארה החזקה לשמעון אם רשאי ראובן לרדת לדינא דגוא"א עם שמעון בעל החזקה. ואת"ל שאינו יכול אם ראובן יש לו בית באותה חצר שאין לשמעון בה חזקה אי מצי למינד ליה מכח אותה בית א"ל ומהו הדין גם בחזקת ישוב

תשובה הנה הצד הא' שבשאלה מפורש בדברי רבותינו הא' זיע"א שהרב מוהריב"ץ ז"ל שאלה זו שאל להרבנים כמוהר"ר וידאל הצרפתי ז"ל וכמוהר"ר מנחם סירירו ז"ל והשיבוהו דאינו רשאי ראובן לרדת לדינא דגוא"א עם בעלי החזקה הב"ד בס' משפט וצדקה ביעקב ח"א סי' קכ"א וכ"כ ה' מוהר"י ן' סמחון ז"ל משם מהריב"ץ ז"ל וז"ל ישראל הקונה קרקע מהעכו"ם אינו יכול לעשות גוא"א עם ישראל בעל החזקה שהרי כל מגמתם וכוונתם של חז"ל מתקני התקנה לא היתה אלא למען ידבקו בני ישראל איש בנחלתו ולפיכך תקנו החזקה בענין שלא ימצא העכו"ם לא למכור ולא להשכיר אלא לבעלים הרא' וכשיראה העכו"ם צרתו צרה יחזור וימכרנה לבעלים הראשו' בדמים מועטים ולפעמים תיפוק ארעא בלא כסף וא"ת שיכול הקונה מהעכו"ם לעשות דינא דגוא"א הרי בנקל בעל החזקה העני עומד בחוץ ונמצא תק' חז"ל בטילה מאליה ומה הועילו חז"ל בתקנת' אם ינחו הפתח פתוח לקונה למיגד ונמצא יציבא בארעא וגיורא בשמי שמיא וכן ראיתי הרבנים מוהרמ"ס ומוהר"ר רוי"ה דנים והולכים. ע"כ והנה שני מיני חזקות הם האחת היא בישראל המוכר קרקעו לעכו"ם דנשארה לו חזקת קרקע מדין דסקריקון דסי' רל"ו. והשנית שהיא חזקת ישוב דהיינו דהקרקע הוא של העכו"ם ובא ישראל ושכרו ממנו דיש לו חזקה להיותו שוכר ראשון שמנהג זה נתיסד מדין עני המהפך בחררה וא"כ יש להסתפק במה דאמרו דלא מצי קונה הגוף למיגד לבעל החזקה אם הוא דוקא כמין הראשון ולפ"ז עיקר הטעם הוא כי היכי דיחזור העכו"ם למוכרה לבעלים הראשו' ולא להוי יציבה בארעא וטעם זה לא שייך במין השני א"ד עיקר הטעם הוא כי היכי דלא תהוי תקנת חז"ל בטילה ומה הועילו וכו' וטעם זה שייך בכולהו וחזיתיה להרה"ג מוהרא"ה זלה"ה שכ' משם מוהריב"ץ ז"ל וז"ל ולענין אם רשאי הר"י מוריגון לרדת לגא"א עם הר"ס אנו רשאי שהרי כל כוונת התק' של החזקה היא שלא תסב נחלה וכו' וכאשר לא ימצא העכו"ם למכור לישראל אחר ולא להשכיר אלא לבעליה יחזור וימכרנה להם בדבר מועט ולפעמים בחנם ואם יש לו גא"א בנקל יסתלק בעל החזקה ונתבטלה תק' חז"ל ומה הועילו בתקנתם. ועוד הר"י הנז' לא עשה רצון חז"ל ונכנס בתחומו של חבירו ונעביד ליה תקנתא ונוסיף לבעל החזקה עלבון ע"כ והטעם השני פשוט דשייך גם במין השני. ונראה דהא דלא מצי למיגד לבעל החזקה ה"ד בכה"ג דקנה או שכר אותו הגוף שיש לזה חזקה בו. אבל מי שיש לו חלק בשאר גוף החצר מצי למיגד ליה כיון שאין לו בזה הגוף שום חזקה. ואולם מצאתי לה' ויאמר יצחק ז"ל חח"מ סי' כ"ז דאתשיל. בראובן ושמעון שיש להם בית ועליה קרו"ח ויש להם שות' עם לוי ויהודה בחזקה של הבית והעליה האחרת ומכר לוי חלקו של החזקה לזולת ורוצה ראובן לעשות גא"א