אשר לשלמה קעו

וז"ל ותדע לך שכן הוא שיש לחלק בין כשגובין לפי שעה לתת לעניים מיד ובין כשגובין כדי לשים ביד הגבאין לחלק לעניים לכשיזדמן לפי העת והזמן וכדפרשנו לעיל ע"כ. משמע דכל כוונתו היא לומר דההיא דהרא"ש איירי בשגובין לחלק מיד וא"כ אנן סהדי דכוונתם לזכות להם מיד ואין קפידא בין ידועים לאין ידועים דכל היכא דכוונתם לזכות להם זכו

גם מ"ש המח"א ז"ל דהרמב"ם בפי' המשנה ומהר"מ שהביא המרדכי פ"ק דבתרא ס"ל דע"י גבאי שאני משום דהגבאי הוא מבורר אינו מוכרח דאפשר דס"ל כמ"ד דאד"מ למי שאינו מבורר וכמש"ל דאיכא לרבוותא דס"ל הכי ומכללם מר"ן ז"ל

ויש לתמוה דמדברי מוהריק"ו ז"ל מבואר שדעתו היא ושכן היא דעת הרא"ש ז"ל דכל היכא דאיכא זכייה לעניים אין לשנות אלא היכא דליכא פסידא לעניים אבל היכא דליכא פסידא ל"מ לשנות ואלו הטו' ביו"ד סי' רנ"ט ס"ב כ' משם הרא"ש ז"ל דאפי' בא ליד גבאי. יכולין לשנותו מהדבר שנדר אותו לצורכו לצורך מצוה אחרת אפי' לא יפרעו אחרת תחתיה ע"ש. ואמאי והא כיון שבא ליד גבאי הרי זכו עניים דיד גבאי כיד עניים ואין לך פסידא גדולה מזה שלא יפרעו אחרת תחתיה

והמח"א סי' הנז' הב"ד הרא"ש דר"פ שור שנגח ד' וה' דנראה מדבריו דטעמא דקתני משבאת ליד גבאי אי אתה רשאי לשנותה היינו משום דכבר זכו בו עניים וע"ז הקשה דבערכין אההיא דהאומר סלע זו לצדקה דמשבאת ליד גבאי אי אתה רשאי לשנותה ופי' הרא"ש דלדבר מצוה יכול לשנותה אפי' לא יפרענה עוד וכיון שכבר זכו בו עניים היאך מצי לשנותה ותירץ וז"ל דמ"ש הרא"ש דמצי הגבאי לשנותו למצוה אחריתי אפי' לא יפרענה עוד מיירי בשכבר קבוע לעניים לכל א' וא' כמה יטול בשבוע ואינם מוסיפים על קצבתה אפי' אם יותר בכיס ולהכי מצי הגבאי לשנותה שאם יחסר בכיס ישיבו הגבאים ויגבו להם כדי ספוקם וכיון דליכא רווחא לעניים. ע"י נדבתו של זה דבלאו הכי לא יותירו ולא ימעיטו מצי הגבאי לשנותו למצוה אחריתי ואע"פ שכבר הוקצה לצדקה אבל בזמן שאין הצבור מספקין צורכי העניים ועמד היחיד והקדיש לעניים להוסיף על קצבתם אינם יכולים לשנותם ואף בהסכמת הצבור משום דהוו גוזלים את העניים ע"כ. והשתא א"ש דברי רבינו הטור ז"ל

ובזה ניחא מ"ש הש"ך יו"ד סי' רנ"ט סק"ח שכ' וז"ל אבל לדבר מצוה יכול הגבאי לשנות כן דעת הרא"ש והטו"ר וכ"כ התוס' ונראה מדברי מהרי"ק שו"ה שכן עיקר ע"כ. והנה מריהטת דבריו וסתמיות לשונו משמע שהדין נותן כן אפי' זכו העניים ואיכא פסידא בדבר מדכתב כן דעת הרא"ש והטו"ר. ובהרא"ש והטו"ר מבואר אפי' לא יפרעו אחרת תחתיה. ושוב כ' שנראה מדברי מהריק"ו שו' ה' שכן עיקר ובמהריק"ו מבואר שדקדק מלשון הרא"ש ז"ל דפ"ק דבתרא שכ' ולכשירצו מעות לעניי עירם יגבו פעם אחרת משמע דלית להו פסידא הא פסדי עניים לא. ולכאורה הוא תמוה ואולם אם נאמר דדעת הש"ך כמ"ש המח"א אתי שפיר

או אפשר לומר דאיירי בשאינם ידועים וס"ל אין אד"מ למי שאינו מבורר והא דלא מצי ללוותם אע"ג דלא זכו היינו כמ"ש המח"א שם דחיישינן שמא יזדמנו עניים לשם וזה לא יוכל לפורעם מיד ע"ש

כלל העולה ממש"ל דלדידן דבתרי דמר"ן גרירנא דס"ל אד"מ למי שאינו מבורר כמ"ש הרב חקי חיים ז"ל וה' פרי הארץ והר' ראש"ל כמהר"א אשכנזי ז"ל וה' ישמח לב ז"ל ושכן היא דעתי בפשוט כמש"ל א"כ במאי דאנן קיימין ביה דאיכא קנין סודר ושח"ך דודאי כוונתו להקנות דאל"כ אמאי הקנה בקנין סודר. הא ודאי דזכו עניים. והגם שהקנה גם למי שאינו בא לעולם וגם למי שאינו מבורר. מ"מ מהני. דאי משום אין אד"מ למי שלא בא לעולם שם עניים אחד הוא וכמש"ל משם מוהריט"ץ ז"ל. ואי משום דאין אד"מ למי שאינו מבורר הרי כתבינן דדעת מר"ן ז"ל דבתריה גרירנא היא דאד"מ למי שאינו מבורר. וכיון שכן דהקנאה זו מהני וזכו עניים הא ודאי דלא מצו לשנות דהוי גוזל עניים ול"ד למאי דקאי ביה מוהריק"ו ז"ל דלא היה קנין סודר. אלא שהמתנדבים התנדבו שהקרן יהיה קיים ביד הגבאים. ומהריוח יחלקו לעניים אשר יזדמנו לפי העת ולפי הזמן מידי שנה בשנה. וגם יכולים להרבות לזה ולמעט לזה. דהא ודאי דאנן סהדי שהמתנדבים לא אסיק אדעתייהו לזכות להם מיד אם לא עד שיגיע בידם. ואין הגבאים הללו זוכים בעד העניים שאינו אלא פקדון בידם. וקושטא הוא דכאשר יהיה האופן כה"ג הא ודאי דהכי נקטינן. שכבר כתבנו משם רבינו הכנה"ג בתשו' חיו"ד סי' ר"ך ומהרש"ח בס' בני שמואל סי' ל"ה דליכא מאן דפליג עליה דמוהריק"ו. וגם מהרימ"ט ח"א סי' ס"ג הב"ד להלכה ע"ש. וגם להקת האחרו' פסקו כדבריו. ואולם בנ"ד דאיכא ק"ס דודאי נתכוון להקנות להם הרי זכו עניים ולא מצו לשנות משום גזל עניים. זהו הנלע"ד בקציר אמיץ ועם כי הדברים עתיקים. בספרן של צדיקים והיה מקום לישא וליתן בדבריהם דרבנן מ"מ הזמן גרמא. טרדי'ן עלי אדמה. וצויי"מ וימ"ן הכ"ד החו"ף פאס יע"א דהאי שתא התר"ס ליצירה

איש צעיר שלמה אבן דנאן הי"ו

סימן ל"ו

ז"ן שטר הורדה שהוזקקנו להעתיקו כדי לכתוב ע"ג פס"ד וז"ן אב"א תב"ת נלב"ע הי' יוסף ן' עטר בר עיוש נ"ע ויצאו עליו בע"ח רבים ומכללם הוציא כ"ר יעקב אזראד בר משה ג' שטרות שהיו לזכות הזולת ונמסרו לו בכתי' ומסי' כראוי וזה פרטן. א' עיס' מסך ל"ח דורוס פראנסיס שעולה בהם לערך רייאל בסך.. לי.. טי.. לכל א' סך. א"י. תי. פי. בי. ובנא"ג וכו' ובא"ח וכו' וזמנו בעשרה בשבט ש' תרכ"ו לפ"ק. ב. חוב נשאר בו סך א'.. קקס.. חי.. תי.. ובנא"ג וכו' ובאח' וכו' וזמנו בשמנה עשר יום לטבת ש' תרכ"ח לפ"ק. ג'. חוב הוא נגד משה דאנינו בכר' שלם ונכנס עק"ב בו יוסף הנז' מסך ב". קי.. ני.. ובנא"ג וכו' ובאח' וכו' וזמנו בששה ועשרים לסיון תרכ"ח לפ"ק. סך כל השטרות הנז' סך ה".. ולא נמצא ממה ליפרע בסך הנז' זולת מהקרקעות שהניח יוסף הנז'. הנה כי כן בקש ממנו יעקב הנז' להורידו לאיזה. קרקע מהקרקעות הנז' והותווכנו עמו להורידו לחלק וחצי מחמשה בחזקת