ערוך לנר ראש השנה סו

דומיא דעשה ירח אבל לפ"ז לא שייך ירח לא ידע מבואו ולכן נראה דהדרשה מפרש ידע היודע מבני אדם מבואו אבל של ירח לא נודע לכל בני אדם כ"א למעמיקים בסוד העבור:

שם שלא קדשו ב"ד את החדש:

רש"י כתב שאין מספידין ביו"ט ואם כן ס"ל שר"ה היה ולא ידעתי מנין לו שהרי גם בראש החדש אין מספידין כמו שנפסק בטוש"ע א"ח (סי' ת"ך) רק לחכם בפניו ואולי הוקשה לרש"י למה הקפיד ר"ג כ"כ שידעו העם מיד שלא קדשו ב"ד את החדש שהרי ודאי יודע להם באיזה ימים שהרי אמרינן בלא"ה שלא יעבור חצי החודש עד שידעו כל העם מתי קדשו ב"ד את החודש ולכן פירש שר"ה היה ודאג ר"ג שמא יחשבו שהיום ר"ה ויעשו מלאכה לערב ומחר ולכן מיהר לעשות פרסום לדבר להודיע להם שלא קדשו ב"ד את החדש ושלמחר יהיה ר"ה:

שם אתם ג' פעמים:

הט"א הקשה שהכא ס"ל ר"ע יש אם למסורת ובסנהדרין (דף ד') גבי נפשות מת ס"ל יש אם למקרא והניח בקושיא ובמכ"ה לא נזכר שכבר עמדו התוס' סוכה (דף ו') בכיוצא בזה להקשות סתירה בדברי ר"ע ותירצו שהיכא שהמקרא לא סותר המסורה דורש ר"ע מקרא ומסורה ולכן גם הכא א"ש. [מבן המחבר וביותר קשה שהא במקומו בסנהדרין שם ג"כ האריכו התוס' להוכיח כן שהיכא שהמקרא לא סותר המסורה דורש ר"ע שניהם. ולענ"ד י"ל דהט"א באמת לא העלים עינו מסברת התוספות אכן המהרש"א והמפרשים כבר הקשו שהתוס' סתרו סברתם הנ"ל מתוך הראיות והקושיות שהקשו אח"כ [עיין מה שכתב גם אדמ"ו ז"ל בסוכה דף ו'] וכן לענ"ד גם שיטת הט"א. ולכן לא רצה לתרץ קושיתו ע"פ סברת התוס' אף שלא סתרה המסורה את המקרא כאן]:

שם אתם אפילו מזידין:

על שוגגים ומוטעין פירש רש"י אבל מזידין צריך ביאור וכי ס"ד שב"ד יקדשו במזיד החדש שלא כדין והתורה אמרה שמקודש החדש מב"ד כזה ואין לומר כדאמרינן לעיל מאיימין על העדים שלא בזמנן לקדשו או לעברו. אין זה מזיד כיון שע"פ החשבון או מפני טעם אחר צריכים הב"ד לקדשו או לעברו. וי"ל דאתם אפילו מזידין היינו כמו דהך מעשה דר"ג דכאן דאחר שקדש ר"ג את החדש ע"פ עדות העדים ידע שטעה כמו שאמר ר' דוסא ב"ה ואעפ"כ לא חזר בו מדכתיב אתם אפילו שוגגים ומזידים ומוטעים כמו שכתב הבעל המאור ולפ"ז אפילו שוגגים היינו כסבורים שהוא ראוי להתעבר וטעו ולא נודע להם טעותם ואפילו מוטעין היינו שהטעו אותם עדי שקר ולא נודע לב"ד שקרותם ואפילו מזידים היינו אפילו נודע להם ששגגו או שהטעו אותם העדים ויכולים לחזור מקידוש דהשתא מזידים הם שיודעים שהקידוש בטעות הוא ואעפ"כ אמרה התורה שהחדש מקודש. אכן ברמב"ם ה' קה"ח (פ"ב) כתב שוגגים מוטעים ואנוסים ולא כתב מזידים ונראה מזה שלפניו היה הגירסא אנוסים תחת מזידים ולא ראיתי מי שהעיר ע"ז. מבן המחבר וכן הגרסא בספרא פ' אמור וכבר העיר על הנוסחאות בעל הגהות מיימו' שם]:

שם נחמתני נחמתני:

מה שכפל עיין במהרש"א אכן גם סוף מכות מצאנו כן אמרו לו עקיבא נחמתנו עקיבא נחמתנו ע"ד הכתוב נחמו נחמו עמי נחמה בכפלים. אמנם יש לפרש ג"כ נחמתני שלא אעשה איסור לחלל יוה"כ שבחשבוני ושוב נחמתני שהורית לי שאני מחוייב לחוג את יוה"כ של ר"ג ע"פ מצות התורה ואם אחוג גם יוה"כ שלי הייתי עובר על בל תוסיף:

שם בתוספת ד"ה לאורתא. שיכולה לראות ביום:

נ"ל שצ"ל ביום ל'. ופי' דבריהם דאם לא יהיה המולד קודם י"ח שעות שהוא קודם חצות היום של ל' אז לא תראה הלבנה עוד קודם ליל ל"א שהרי שש שעות מכסי סיהרא חדתא לבני מזרח אבל כשיהיה המולד קודם י"ח שעות דהיינו קודם חצות יום ל' אז יכולה ליראות ביום ל' דאחר שש שעות עדיין יום ל' הוא ויקדשו החדש:

שם בא"ד שמא לא היה כ"כ שחרית:

צ"ל ושמא ותירוץ הוא על קושיתם אבל לא זכיתי להבינו דמה בכך שכבר יצא השמש בגבורתו הרי יותר מכ"ד שעות לא מכסי סיהרא לא לבני מזרח ולא לבני מערב והלא מן שחרית של כ"ט עד מעט קודם חצות של ל' הוא יותר מכ"ד שעות ואם כוונתם שכיון שיצא השמש בגבורתו לא נראה הלבנה עוד הרי רבי חייא ראה אותה הרי שהיתה ראויה להראות לבני מערב ועוד דרש"י כתב ד"ה זיל לפי שראו הישנה כל יום כ"ט משמע שאפשר שתראה הלבנה גם ביום:

שם בא"ד כדפרישת פרק קמא:

פי' שכתבו שם דהישנה אי אפשר להראות בתחלה אלא בסוף הלילה:

שם ד"ה זיל. שם היו קבועים לקדש החדש:

וא"כ מזה יקשה על רש"י ומורו שכתבו שמשום לעז או משום גזירה לא רצה רבי לקדש במקומו. אבל לענ"ד הוכיח רש"י דע"כ היו מקדשים החדש במקום ישיבת ראש ב"ד ורק מפני טעם אחר לא קידש אז רבי החדש דאם היו רגילים לקדש בעין טב למה לא הלך רבי לשם הלא עיקר מצות החדש תלוי בו כדאמרינן לעיל ראש ב"ד אומר מקודש ומפני זה אמרינן לקמן (דף ל"א) שהיו העדים הולכים למקום ישיבת ראש ב"ד מפני שעיקר מצות החדש תלוי בו אע"כ דלעולם קדשו החודש במקום ישיבת הב"ד הגדול שהיה במקום ראש ב"ד כנראה שם ממה דאמרינן עשר גליות גלו סנהדרין וקחשיב בהם בית שערים צפורי וטבריא מקומות של רבי ורק אם היו צריכים לקדש במקום אחר היו מקדשים בעין טב:

שם ע"כ בגמרא ואומר ובאת אל הכהנים:

הא דמייתי ואומר י"ל דבראיה ראשונה לא סגי די"ל דאף שלא נתפרשו שמותם של זקנים מכ"מ הראשי ב"ד היו גדולים שהיו משה ואהרן אבל אכתי לא מוכח דגם היכי דהראשי ב"ד אינם חשובים כמשה ואהרן לזה מייתי מויאמר שמואל וגם מזה אין ראיה כ"כ די"ל דאף דלא חשובים כמשה ואהרן ושמואל מ"מ היה להם החשיבות שהיו מושיעים לישראל מאויביהם לזה מייתי מובאת אל הכהנים ואכתי שמא תאמר שהימים הראשונים היו טובים מאלה ולכך יש לשמוע לראשונים יותר עכ"פ מלאחרונים לזה מייתי ואומר אל תאמר שהיו ימים ראשונים טובים מאלה:

שם היו טובים מאלה:

עיין פי' רש"י והמהרש"א כתב שאין לפירושו המשך לדרשת הגמרא ולענ"ד י"ל דרק עפ"י דרשת הגמרא יש לפרש מה דאמר הכתוב כי לא מחכמה שאלת על זה ולא מפרש למה אין כאן חכמה אבל י"ל ע"פ מה דאמרינן סוף עירוכין לחד מ"ד פרנס לפי הדור ועיין בזוהר פ' חוקת שמבואר כן לכן אם תשאל מה היה שהימים הראשונים היו טובים מאלה דהיינו הפרנסים היו טובים מפרנסי דור זה הלא יכול להשיב לך שזה היה מפני שהדור היה הגון יותר ופרנס לפי הדור ולכן לא מחכמה שאלת על זה שפגמת בכבוד עצמך שגם אתה בן הדור הזה ואפשר שזה כוונת רש"י מפני שהדורות היו טובים וצדיקים לפיכך היו הימים הראשונים טובים דהיינו לפי מה שדרש זה על הפרנסים שאי אפשר שיהיו פרנסים אחרונים כראשונים באשר שאין הדורות טובים וצדיקים כראשונים:

שם ק"ו קטנים לגדולים:

יש לומר דזה אמר ר"ג לר' יהושע להתנצלות שמה שגזר עליו כן לא היה לפגום בכבודו אלא למען ילמדו הקטנים ק"ו ממנו: