ערוך לנר ראש השנה נה
Aruch Laner Rosh Hashanah 55 · ערוך לנר ראש השנה · free full Hebrew text
Open in the reader →אבל ממתניתן דעל ז' חדשים שלוחים יוצאים פריך מתקנת ריב"ז ולכן אסיק בתיובתא:
הפ"י הביא בשם שמעתי מקשים אכתי ליעברי' משום ירקיא דהא אם חל יוה"כ באחד בשבת הו"ל ר"ה וסכות ביום ו' והוי משום ירקיא ותירץ בדוחק ולענ"ד י"ל דלקמן אמרינן דמ"ד מתיא לית ליה משום ירקיא דאפשר בחמימי ופי' רש"י שורה בחמין וחוזרת לקדמותן והנה זה שייך ביו"ט שמותר לשרות בחמין אבל בשבת ויוה"כ אי אפשר למיעבד הכי דהא תנן בשבת (דף קמ"ה) כל שלא בא בחמין בע"ש דהיינו שלא נתבשל מע"ש אין שורין אותו בחמין בשבת ולכן י"ל דלהך תירוצא דאיכא בינייהו יוה"כ שחל להיות אחר השבת הוי ס"ל דמ"ד משום ירקיא ג"כ רק לענין יוה"כ קאמר דהיינו כשחל יוה"כ בע"ש דבזה איכא משום ירקיא בשבת שאחר יוה"כ אבל משום י"ט שסמוך לשבת הוי ס"ל דליכא חשש דאפשר בחמימי וכמו דס"ל לפי המסקנא מ"ד משום מתיא אבל אחר דפריך דליעברי' משום מתיא והוצרך לתרץ איכא בינייהו י"ט הסמוך לשבת ע"כ הוצרך לומר דלמ"ד משום ירקיא לית ליה דאפשר בחמימי. שוב אחרי כתבי זאת מצאתי כדברים האלה בבעל המאור אלא שביארתי במה שקיצר ושמחתי שכוונתי לדעת הגאון:
א"ל דהתינח בי"ט הסמוך לשבת מאחריו אבל בסמוך מלפניו היאך אפשר בחמימי בשבת לפי מה שכתבתי שאין שורין בחמין בשבת די"ל דהא ע"כ לא שייך שיתיבשו הירקות אלא ביום שני אחר שנתלשו דאל"כ בכל שבת יהיה החשש זה וכיון דאפשר בחמימי בי"ט סמוך לשבת לא יהיו יבשים בשבת:
הט"א כתב דמזה מוכח דבשבת ויוה"כ אסור לקבור ע"י עממים והקשה דאמאי לא חשיב זה בדברים שבין שבת ליו"ט. ולענ"ד לק"מ עפ"י מה שכתבו התוס" בב"ק (דף פ"א) הביאו גם המג"א (סי' שי"א) דהטעם שאין קוברין ע"י עממי בשבת הוא משום כבוד המת שגנאי הוא לו שמחללין עליו שבת ע"ש. ולכן לא שייך מאין בין שבת ליו"ט דבזה לא חשיב רק במה שיש חילוק לענין מלאכה או שבות אבל הכא אין בזה משום שבות:
לשון אי הכי קשה וי"ל דה"ק דהא אפשר לפרש שהטיבותא בעיבור אלול היה שעי"ז יוכלו השלוחים לילך יום אחד יותר להודיע יוה"כ וסכות דאם יקדשו ביום ל' שהוא ביום ב' אזי לא יכלו לילך רק עד סוף יום א' אבל אם יעברו ב"ד ולא יקדשו עד יום ג' יש יום יותר להליכה לא בלבד בשאר חדשים שיוכלו לילך מבערב של ל"א אלא אפי' בניסן ותשרי אף שלא יכלו לילך עד שישמעו מפי ב"ד מקודש כדאמרינן לקמן (דף כ"א) מכ"מ יכולים להרחיק הליכתם כגון שביום ל' באו העדים בערב ואם אז יקדשו לא יתחילו הליכתם רק מבערב אבל אם יקדשו יום ל"א יקדשו מיד בבקר ויש להם כל שעות של יום לילך למרחוק יותר וישמעו כל הדרים במרחוק זה מתי קדשו ב"ד את החודש ויש בזה טיבותא להם ואם זה הטיבותא אז א"ש שהוא רק לבני בבל ולא לבני א"י שלהם יבואו השלוחים קודם יוה"כ וסכות בודאי גם אם לא יעברו אבל השתא דמפרש דהטיבותא היא משום ירקיא ומתיא לכן ש פריך אי הכי מ"ש לדידן:
הפ"י הקשה היאך שייך תיקון מועדים בניסן בשלמא בתשרי שייך משום אד"ו אבל בניסן מאי תיקון מועדים איכא והניח בצ"ע ולענ"ד י"ל עפ"י מה דאמרינן לעיל ואל יתקלקלו כולהו מועדות וכתבו התוס' דלמ"ד שמעברין משום ירקיא ניחא דשייך אכולהו דהיינו בין אסכות בין אפסח ושבועות וכמו שכתבתי לעיל וא"כ י"ל דאביי דמתרץ הכי הא בניסן ותשרי ס"ל כמ"ד משום ירקיא ולכן שייך תיקון מועדות גם בניסן:
שם בתוס' ד"ה מאי טיבותא. כדי שלא יהיה תרי יומין מספק:
ק"ק דהא ע"כ הוצרכו לעשות ב' ימים מספק כמו שכתבו התוס' לעיל (דף י"ח) דדלמא עברוהו לאלול וכדאמרינן לעיל בסוגין מימות עזרא ואילך לא מצאנו אלול מעובר לא מצינו דלא אצטריך הא אצטריך מעברין ליה ובשלמא על פי מה שכתב רש"י שם דהא אצטריך פירושו משום ירקיא ומתיא שפיר י"ל דקאמר מאי טיבותא איכא כיון דמימות עזרא ואילך לא היה אלול מעובר לא הוצרכו לעשות ב' ימים ועכשיו שעברוהו צריכים לעשות ב' ימים ועל זה משני טיבותא הוא משום ירקיא ומתיא ולכן זה מכריע הקלקול שצריכים לעשות ב' ימים אבל לפי מה שכתבו התוס' לעיל בפירוש הא אצטריך דלאו משום אד"ו אלא דזימנין דלא ראו העדים הלבנה ביום שלשים ולכן הוצרכו לעשות ב' ימים ר"ה מספק איך פירשו הכא מאי טיבותא דמוטב שלא יעברו שלא יצטרכו לעשות תרי יומא מספק הא אפילו לא יעברו לטובתם ג"כ היו צריכים לעשות ב' ימים דדלמא לא ראו העדים הלבנה ביום ל':
שם ד"ה בין מלפניו. יום הכפורים באחד בשבת:
לכאורה היה אפשר ליישב הגירסא שהרי למ"ד משום ירקיא לא בלבד משום י"ט של ר"ה ושל סכות מעברינן אי מיקלע י"ט סמוך לשבת אלא גם בשאר י"ט כמו שכתבו התוס' לעיל בד"ה ואל יתקלקלו וא"כ י"ל דמה דקאמר הכא י"ט הסמוך לשבת בין מלפניו בשאר י"ט קאמר ולא בר"ה וסכות אבל לי א"ע נראה דז"א דגם לענין שאר י"ט דהיינו פסח ושבועות אי אפשר לפרש או מלפניו דאם נפרש כגון שהיה ל' אדר ביום ו' ואם לא יעברו ויעשו היום ר"ח ניסן יהיה פסח ביום ו' שהוא לפני שבת ולכן מעברין משום ירקיא דז"א דמה מרויחין בזה דאם מעברין עד שיהיה יום ראשון בשבת הרי יש הפסד בזה לענין שביעי של פסח שעי"ז יחול שביעי ביום ו' לפני השבת ויש הפסד ירקיא ואם לא יעברו יהיה הפסד ביום ראשון אבל לא ביום שביעי וא"כ למה יעברו משום ירקיא דמאי חזית לחוש משום ירקיא יותר ביום ראשון מביום השביעי וגם אין לפרש לענין י"ט של שבועות כיון דתלי בפסח שהוא לעולם ביום חמשים של עומר ולכן קאמר אם בלא עבור אדר יהיה שבועות ביום ו' לפני שבת מעברין אדר כדי שיחול שבועות בשבת דז"א דאז יום ראשון ש"פ ביום ו' וא"כ מה שחששנו לעבר משום ירקיא לגבי שבועות יש הפסד לגבי פסח דאם לא נעבור יהיה פסח ביום ה' ושבועות ביום ו' ואם נעבר יהי' שבועות בשבת ופסח ביום ו' ומאי חזית לחששות משום ירקיא לגבי שבועות ולא לגבי פסח לכן לענין שאר י"ט דהיינו פסח ושבועות למ"ד משום ירקיא אי אפשר למצוא בחל י"ט לפני שבת שיעברו ולכן אי אפשר לישב הגירסא או מלפניה ואולי י"ל דמשכחת בחל יום ל' של אדר בשבת ואם נתקדשו בו ביום יהיה ראשון ש"פ בשבת ושביעי ש"פ ביום ו' ושבועות ביום א' ויש משום ירקיא בשביעי ש"פ מלפניו ובשבועות מאחריו ואם יעברו ויהיה ר"ח ניסן ופסח ביום א' אז יהיה משום ירקיא רק בראשון ש"פ מאחריו אבל לא בשביעי שהוא בשבת ולא בשבועות שהוא ביום ב' ולכן מעברין דמוטב לחוש לירקיא בשני מועדים מבמועד א' וע"ז קאמר י"ט הסמוך לשבת בין מלפניו בין מלאחריו. אחרי כתבי זאת מצאתי רוב דברים האלה בבעל המאור ע"ש אלא שכ' בקצרה. ולענ"ד ביארתי הדברים ע"פ כוונתו. מיהו מריטב"א נ' דחביל עלמא לא שייך רק בתשרי שהוא סוף קייטא ולא בעצרת וא"כ כש"כ דלא שייך בפסח: