עמודי ירושלים על תלמוד ירושלמי ערלה ג:א:ו
Amudei Yerushalayim on Yerushalmi Orlah 3:1:6 (Amudei Yerushalayim on Jerusalem Talmud Orlah 3:1:6) · עמודי ירושלים על תלמוד ירושלמי ערלה · free full Hebrew text
Open in the reader →[כ"י] פתר לה כשקדמוהו הבעלים ושחטוהו עד שלא נגמר דינו כו'. כתב מהרא"פ וז"ל ושחטוהו לאחר שנגמר דינו גרסי' והכי איתא בש"ס שם וכן פירש"י בפ' משפטים וכיון דנוכל לפרש הקרא לאיסור אכילה לחודא ואע"ג דהאמת הוא דאסור נמי בהנאה אין הנאה שלו מחוור בלאו מפורש דאיכא לאוקמה כולה לאכילה אינו לוקה הכי הוא לפי גי' הש"ס זה וברש"י ז"ל סיים שם איסור הנאתו מבעל השור נקי כאדם שאומרים לו יצא זה נקי מנכסיו ואין בהן הנאה של כלום וכן מבואר בש"ס עכ"ל. וכתב הש"ק בפסחים (פ"ב ה"א) וז"ל בקונט' הגהתי משנגמר דינו דעד שלא נגמר דינו תנן בפ' שור שנגח ד' וה' ואם עד שלא נגמר דינו וכו' אם שחטו בשרו מותר והר"א בפי' לערלה הביא ראיה להגיה מדברי רש"י והש"ס דפירקין דגרס משנגמר דינו ונעלם ממנו דמתניתין היא: