עמודי ירושלים על תלמוד ירושלמי מגילה ב:ב:ו

הדא אמרה שהוא מותר בעשיית מלאכה נאמר בארבעה עשר בכרכים עי' ביאורו בקרבן העדה. ועי' ברא"ש במגילה פ"ב שלא הביא הדחי' נראה שלא היה בגירסתו וכמ"ש במראה הפנים. ובזה א"ש מה שתמה השירי קרבן על הכל בו שדחק א"ע ליישב קושית הירושלמי דמיירי בשלא היה לו מגילה דהא הירושלמי בעצמו מתרץ זה דאין אסור במלאכה אלא ביומו אבל בכרכים כשקורין בי"ד אינו אסור במלאכה ע"ש ויותר היה לו לתמוה על הכלבו במ"ש להלן וז"ל ונוכל לומר שאינו אסור במלאכה רק לבני יומן ולאותן שהקדימו לקרות שאסורין ביום י"ד עכ"ל דמה כתב ונוכל לומר הא מבואר כן להדיא בירושלמי דאינו אסור רק לכ"א ביומו גם מ"ש דאסור ג"כ לאותן שהקדימו לקרות הוא היפוך דברי הירושלמי דכרכים שהקדימו לקרות באמת מותרים המה בעשיית מלאכה. אולם לפמ"ש דבנוסחות הראשונים לא היה כתוב כן בירושלמי א"ש. וראיתי להישועת יעקב (סי' תר"צ סק"ו) שהוכיח מהירושלמי הזה דאם לא כיון במגילה של לילה יצא דאל"כ קשה על הירושלמי מה הקשה הא גם אם נימא דאסור במלאכה עכ"ז מותר בלילה ואינו אסור במלאכה רק ביום דהא לענין משתה ושמחה קיי"ל דאינו נוהג רק ביום ולא בלילה וה"ה במלאכה וא"כ דלמא מיירי המשנה דהיה כותבה בלילה אע"כ דא"כ איך סיים דאם כיון לבו יצא דהא בקריאה של לילה אף אם לא כיון יצא עכ"ד. ובאמת אינו מוכח כלל לא מיבעיא לפ"ד הראבי"ה ההובא במרדכי במגילה דס"ל לענין שמחה דנוהג גם בלילה דס"ל דהאי ימי משתה ושמחה הוא כלילי שבת ויומי ואחריו החזיק הב"ח (בסי' תרצ"ה) לקיים כן וכ"נ מדברי הרמ"א שם בודאי לא קשה קושית הישועת יעקב. אולם גם לפ"ד החולק על הראבי"ה הא כ' הטורי אבן במגילה (ד"ו ע"ב) דיש חילוק בין קום ועשה דאינו נוהג רק ביום ומלאכה שהוא בשוא"ת נוהג גם בלילה יעו"ש. ובלא"ה לק"מ דהא כ' התה"ד (סי' קי"ב) דמלאכה של שמחה מותר והקשה מההיא דירושלמי דהיה כותבה כו' דהא כתיבת המגילה הוי דבר של שמחה וכ' וז"ל מיהו נאמר דלא בעי לארויי אלא שלא קבלו עליהם יו"ט ממש כדאיתא התם בגמרא דאי הוי יו"ט ממש ודאי היה אסורה לכתוב עכ"ל וא"כ כיון דהירושלמי דחה רק דלא קבלו עליהם ליו"ט ממש בזה היה נוהג ג"כ בלילה כיו"ט וא"כ לא קשה קושית הישועות יעקב: