עמודי ירושלים על תלמוד ירושלמי מגילה ב:ב:ה
Amudei Yerushalayim on Yerushalmi Megillah 2:2:5 (Amudei Yerushalayim on Jerusalem Talmud Megillah 2:2:5) · עמודי ירושלים על תלמוד ירושלמי מגילה · free full Hebrew text
Open in the reader →מנשה הוה יתיב כו'. במרדכי פ"ג דמגילה הגירסא מעשה בחד דהוי יתיב כו' וכתב דאיכא למימר דלא פליג אמתני' דאם קראה מתנמנם מאחר שהוציא בפיו אבל אם שמעה מתנמנם לא יצא. וראיתי להשירי ברכה בא"ח סי' תר"צ סק"א שכ' בשם הראב"ן שכ' דאם קראה מתנמנם דיצא וה"ה לשומע ממתנמנם וא"כ איך יפרש הירושלמי הזה דלא יהיה נגד המשנה וע"ש מה שדחק בזה. אמנם לפמ"ש הקרבן העדה חזור לך דלא כוונית נראה דאק"ש קאי ובתוספותיו ביאר דק"ש קבלות עול מלכות שמים בעינן שיהיה ער ממש שיתכוון בכל לבו עכ"ל. א"כ לק"מ דבמגילה גם הירושלמי מודה וא"ש בפשיטות. ועשו"ת משכנ"י חא"ח (דף ס' ע"ג) שכ' וז"ל ואהא מייתי בירושלמי שאם קראה מתנמנם וצוה לחזור משום שלא כיון ומתני' דמכשיר איירי שכיון לבו בעת שהוא ער וכו' ומתורץ קושיות המרדכי ע"ש עכ"ל ולפ"ז א"ש ג"כ קושיות השיורי ברכה דהראב"ן מיירי כשכיון בעת שהיה ער אך דבריו לא נהירין דמנין היה יודע ר' זעירא שלא כיון דהא כוונה אינו יודע רק האיש בעצמו והנכון כמ"ש הקרבן העדה: