עמודי ירושלים על תלמוד ירושלמי קידושין א:ד:ט
Amudei Yerushalayim on Yerushalmi Kiddushin 1:4:9 (Amudei Yerushalayim on Jerusalem Talmud Kiddushin 1:4:9) · עמודי ירושלים על תלמוד ירושלמי קידושין · free full Hebrew text
Open in the reader →בכור שנטרף בתוך ל' יום כו'. עי' מראה הפנים שכתב שמוכח דלא כרש"י דהא קאמר כמו שמת ע"ש אולם ר' ישעיה הובאו דבריו בשיטה מקובצת לב"ק (די"א ע"ב) פי' דברי הירושלמי גם לרש"י דהרי הוא כמו שמת מעצמו יעו"ש. וראיתי בש"מ שם שכתב על דברי הפוסקים שהביא שהם סוברים דבנולד בטריפות חייב בפדיון וכתב ע"ז וז"ל יראה משמועה הזו שהזכרנו שלא נאמר כן אלא בטריפה של ב' ראשין מטעם דבגלגולת תליא רחמנא הא בשאר טריפות לא כו' עכ"ל נראה מדבריו דפי' הש"ס דדוקא בגלגולת התיר רתמנא ולא בשאר טריפות ומזה נראה דצדקו דברי הש"ך ביו"ד (סי' ש"ה ס"ק ט"ז) דבודאי טריפה אפי' חי כמה פטור מפדיון. וראיתי להגאון יעבץ במגדול עוז (בברכת הורי פלג א' ס"ל) שכתב דליתא דהא מבואר בש"ס דכיון דיותרת חי אח"כ אף דהוי טריפה עכ"ז חייב בפדיון וה"ה לכל העריפות עכ"ד. אולם לפ"ד המאירי א"ש דברי הש"ך דדוקא בגלגולת הדין כן דבגלגולת תליא רחמנא ולא בשאר טריפות וא"ש. וראיתי להער על מה שכתב בשו"ת שבות יעקב (ח"א סי' ד') שנשאל בנולדו ב' גופים מחולקין שכל הגוף היה מחולק רק שהראשים היו מחוברים מה דינם ע"ש באורך. ובהגהת הג' מהרי"ש שם כתב דהא דאסורים להנשא שכ' השבו"י משום דאסור לשמש בפני כל חי דלמה לא אמר משים אחות אשה. וכ' דלפמ"ש המהר"ח אלפנדרי דטריפה מותר משום אחות אשה ה"ה הכא והקשה על הרשב"א דסבירא ליה דיותרת חי יב"ח מש"ס מנחות דל"ז דמקשה שם דהא הוי טריפה ולפמ"ש הרשב"א דלמא כה"ג לא נפטר מפדיון עכ"ד. ולדעתי ליתנייהו לדבריו דמלבד דהדין דמהרח"א דבטריפה מותר משום אחות אשה אינו ברור לדעתי. וע' בקהלת יעקב (מדות חכמים סימן קכ"ב) שכתב דאסור וכן כתב במי נדה (ד"נ ע"א) יע"ש. וכן הוא לפי דעת רבינו תם שכתב הכ"מ פי"ג מהלכות גירושין דטריפות דאדם חי יב"ח אם כן לדידיה בודאי אסירה משום אחות אשה. ואמת שבברכת הזבח זבחים (קט"ז א') השיג על הכ"מ וכן הפר"ח בסי' ל"א תמה עליו וע"ש בת"ש. אולם הבית שמואל (סי' י"ז) והפלתי (סי' ל"א) קיימו דברי רבינו תם לפ"ד הכ"מ ואם כן אין הדין של מהרח"א ברור. אולם גם אם נודה לדבריו הא עיקר טעמו מה דסבירא ליה דטריפה מותר באחות אשתו דאינה אסורה אלא בחייה וטריפה אינה חיה אבל בנ"ד דגם אם ממא דהיא טריפה עכ"ז כיון דיוכל לחיות הרבה אם כן פשיטא דאיכא איסורא דאחות אשה וז"ב. גם מ"ש בפשיטות דבאופן שצייר השבו"י הוי בעל מום אינו נראה דא"כ עשית לאדם הראשון וחוה בעלי מומין דהא הם נולדו ממש דו פרצופין וכציור הזה והדבר פשוט דבכי האי גוונא אינו טריפה כלל ולא דמי לציור של הש"ס דהתם הוי גוף א' וב' ראשין הוי טריפה משא"כ בנ"ד דהם באמת ב' גופים אינו טריפה כלל. גם מה שהקשה על הרשב"א דאימא יותרת חייב בפדיון נראה דזה באמת תירוצו של הש"ס דכיון דהוי ב' גלגולת והוי רק יותרת לכן חייבים. ועי' בדברי הג' יעבץ במגדל עוז שם שפי' כן דברי הגמרא וז"ל טריפה כי האי חי משום הכי אינם בכלל טריפות דמיעט קרא עכ"ל. וע"ש שכתב שמזה סיוע להרשב"א והן אמת שלפ"ז לשון הש"ס דחוק מאד ויותר נראה כמ"ש בשם השיטה מקובצת ואם כן אתי שפיר בפשיטות. (ועי' בפרמ"ג בפתיחה להלכות טריפות שנסתפק אם יותרת מוליד ולכאורה קשה ע"ז דהא בתשב"ץ (ח"ב סי' קע"ב) מבואר דאינו מוליד ויש לומר דס"ל דהוא אינו חי) אחר כך נדפס שו"ת שואל ומשיב (ח"ג סי' י"ז) שהוסיף על דבריו דזה גרע מטריפה ע"ש ולא ניתנו דבריו להאמר כלל. ועיין בא"ז הלכות אבילות (סי' תכ"ד) שכתב כמה תמיהות איכא בתלמוד מה שאינו הוה בעולם כגון ההוא דס"פ הקומץ רבה דבעו מיניה פלימו מי שיש לו ב' ראשים כו' ע"ש ולא ידעתי מדוע חשב זה לנמנע הא חזינן דהוי בעולם וכמ"ש התוס' שם וכן היה בימי השבות יעקב. ועיין שו"ת תודת שלמים (סי' כ"ט) בשם ספר מעשה טוביה שהביא שהיה כן. ועיין שו"ת ח"ס חיו"ד (סי' צ"ח) שמשם סיוע לדברינו שכתבנו למעלה: