עמודי ירושלים על תלמוד ירושלמי קידושין א:ב:כט
Amudei Yerushalayim on Yerushalmi Kiddushin 1:2:29 (Amudei Yerushalayim on Jerusalem Talmud Kiddushin 1:2:29) · עמודי ירושלים על תלמוד ירושלמי קידושין · free full Hebrew text
Open in the reader →ויבא לידי כרשינה כו' השירי קרבן כתב וקשה הא קיימא לן דהמטיל מום בקדשים הרי זה לוקה כדאיתא בפרק פסולי המוקדשים ולא יגרע אדם מן הבהמה ועוד כיון דכתיב בכהנים וקדשתו בע"כ פשיטא שמצוה שלא לעשותו בעל מום כו' ע"ש ולענ"ד לא קשה מידי דמה שהקשה דהמטיל מום לוקה ויליף אדם מבהמה ונראה מדבריו דיש מלקות במטיל מום באדם. ואני תמה על זה דהא בש"ס בכורות (מ"ג א') איתא דאדם מקדשים לא יליף שכן הוא בעצמו קרב לגבי המזבח. וע"ש בתוס' שכתבו דלגבי איזה נקרא מום ילפינן מהדדי דכיון דגלי גלי אבל לגבי שאר מילי לא ילפינן מהדדי. וע' בת"כ פ' אמור (פרק ג') לענין שעבר מומו שיהיה כשר לעבודה ומצרכינן קרא באדם דלא נוכל ללמוד מבהמה וא"כ גם לגבי שיהיה אסור להטיל מום באדם לא נוכל ללמוד מבהמה. ומה שהקשה מעשה דוקדשתו. הנה לדעת כמה פוסקים הוי אסמכתא בעלמא וכמ"ש לעיל. וגם אם נאמר דהוי דאורייתא יש לומר דבזה לכולי עלמא הוי דרבנן כיון שכבר הוא מחולל דנשא שפחה ואם כן בודאי קאי הרציעה גם עליו. ועשו"ת שואל ומשיב (ח"ג סי' ט"ז) מה שחקר אם מותר לחתוך יותרת אצבע בכהן ע"ש ותמהני שלא העיר מדברי המל"מ ה' עבדים (פ"ג ה"ח) דבבעל מום מותר להטיל מוס ע"ש. ואם כן בעובדא דידיה היה מותר לחתכו. אך בזה"ז בודאי דבלא"ה מותר להטיל מום בכהן: