עמודי אש רמ

אליעזר שליח הי'. וראיתי בספר רביד הזהב (ד"ו ע"א) שהקשה ע"ז דהא אליעזר עבד הי' ואין העבד נעשה שליח ע"ש. אולם י"ל דהתוס' לשיטתם בב"ב (דקמ"א) שכתבו דלמ"ד עכו"ם מותר באחותו הי' רשאי יצחק לישא אחותו והיינו דסוברים דקודם מ"ת לא יצאו מכלל בני נח לגמרי והי' להם דין בני נח ממש [ע' פרשת דרכים דרוש א' וזה ג"כ דעת הראב"ד בביאורו לת"כ (פ' נגעים פ"א) דלכן נגעים שקודם מתן תורה מותרים אף לאחר מ"ת דזה דמי לנגעים שהי' לו לעכו"ם ונתגייר אח"כ דמותרים דקודם מ"ת הי' להם דין בני נח לגמרי. והן אמת שקשה לי ע"ז ממ"ש הראב"ד בביאורו שם (פ' אמור פי"ח) על מה שאמרו דהמגדף ממזר הי' וז"ל קסבר עכו"ם ועבד הבאו על הישראלית הולד ממזר ע"ש ואי ס"ד דס"ל דדינם כבן נח למה הי' לו למימר דקסבר כמ"ד כו' הא בלא"ה גבי ב"נ הדין דהולך אחרי הזכר וכמ"ש חכמי הצרפתים ההובא ברמב"ן פ' אמור וצע"ק. ועשו"ת פני ארי' (סי' ס"ב) שכ' דלענין שילוח אף נגעים שקודם מ"ת בעי שילוח ולפ"ד הראב"ד דדינם כעכו"ם הא גם בשילוח כתיב צו את בני ישראל וממילא מימעט אותם דקודם מ"ת. וע' בשיטה מקובצת לנדרים (ל"ד א') על מה דאי' התם וישראל מי נפיק מכלל בני נח כיון דאיקדש אברהם איתקרו על שמי' וכ' הש"מ שם בשם הרי"ף ז"ל וז"ל וקשה לי דהכא משמע שלא נקראו בני נח משעה שנתקדש אברהם ובפג"ה (ק"א ב') קאמר דג"ה נאסר לבני נח ומשמע שם בהדיא דעד סיני נקראו בני נח וצ"ע עכ"ל ולא ידענא מאי קושיא מהתם דהא בנדרים אמרינן קונם שאיני נהנה לבני נח מותר בישראל דשוב לא נקראו בני נח ואמרינן דמשעה שנתקדש אברהם נקראו על שמו בני אברהם וא"כ מאי קושיא מההוא דפ' ג"ה דהתם אמרינן אמרו לו לר' יהודא וכי נאמר על כן לא יאכלו בני יעקב והלא לא נאמר אלא בני ישראל ולא נקראו בני ישראל עד סיני וא"כ מבואר דאלו הי' כתיב בני יעקב הי' שפיר והיינו דמאברהם ואילך נעקר מהם שם ב"נ. ונקראו על שמו ואח"כ על שם יצחק ואח"כ על יעקב וא"כ לק"מ ועמ"ש התוס' בחולין שם] וא"כ לשיטות המ"ב דעכו"ם לעכו"ם יש שליחות ה"ה עבד לעכו"ם ושפיר כתבו התוס'

תם חלק ראשון