עמודיה שבעה ט

ולכך התרעמו על שני דברים אלה ביחד על אברהם. ועל ה' אלהינו והקדימו אברהם. להקב"ה ר"ל שמכח אברהם שהוא פרידה עקרה גרמה להם ג"כ לדבר על ה' אלהינו כי ע"י אברהם ראו וידעו שכן הוא הדבר וכדי להוציא מלבן טעותם שהרי הקב"ה משגיח ג"כ בתחתוני' אלא שמצד מעשיהם מסר אותם תחת המזלות והם חשבו שדרכו הוא בכך ולפיכך לפי שעה וירד ה' לראות את העיר וגו' ואף על פי שהי' יכול להביט משמים מכל מקום ירד לראות להודיע שהוא דר ג"כ עם התחתונים והשגחתו עליהם ואעפ"י שלא היו ראוי לכך כי לא קבלו וקיימו התור' מ"מ השעה הי' צריכ' לכך להודיע שהוא הקב"ה משגיח עליהם אלא שמעשיהם גורמין. ובזה יובן ג"כ מדרש תימה בילקוט תהלים דצ"ט ע"ב וז"ל לא ישבתי עם מתי שוא מדבר באברהם מתי שוא אלו דור המגדל באו ואמרו לאברהם בא וסייענו שאתה גבור ונבנה מגדול וראשו בשמים אמר הנחתם מגדול עוז שם ה' ואתם אומרים נעשה לנו שם מה עשה הקב"ה הפיצם והקב"ה משקיף עליהם ורואה אותם שנ' משמים השקיף על בני האדם וגו' אין עושה טוב אין גם אחד שלא הי' אברהם עמהם שנ' אחד הי' אברהם עכ"ל וקשה מה ראו לאברהם לומר לסייעם וכי לא היו גבורים כמוהו ועוד באמרו משקיף ורוא' כפל למה לי ואם נאמר שהשקפ' היא מרחוק וראיי' היא מקרוב כנודע יקשה מה הגיד לנו בזה ועוד באמרו שלא הי' אברהם עמהם ומביא ראיי' לסתור אין עושה טוב אין גם אחד משמע שגם אברהם הנקרא אחד לא הי' גם כן עוש' טוב. אבל הוא הדבר שדברנו שכל כוונתם הי' שלא רצו להיות תחת חיוב הכוכבי' והמזלות וטעו. שהקב"ה אינו משגיח בתחתונים וטעותם בא להם ע"י אברהם והם לא ידעו שלא היו ראוים מצד מעשיהם לכך ומעשיהם הרעים סלקו השגחת הקב"ה מעליהם ואע"ג שאברהם הי' צדיק ומ"מ הי' מזלו מחייב הטעם הוא כנ"ל שלא קיים כל התורה אבל אח"כ כאשר קיים הוציאו הקב"ה מתחת המזלות ולכך נ"ל שהוצרך הקב"ה להפיצם אז תחת ע' שרים כמ"ש בפרקי דר"א שהקב"ה בדור הפלג' הפיל גורלות ופזרם לע' שרים וישראל לקח לחלקו כי במדה שמדדו מדד להם הם כפרו ואמרו שהקב"ה אינו משגיח ואינו מנהיג התחתונים לפיכך נעקרו ונמסרו תחת השרים שהם מצד הכוכבים והמזלות כנודע ואע"פ שגם אברהם חשב זאת בלבו כנ"ל מ"מ לא הוציא מחשבתו למעש' אלא חקר בחקירות ואמר שמא כך או כך הוא ואחר החקיר' נודע לו האמת שהקב"ה הוא משגיח ולכך לקחו הקב"ה לחלקו ולפי שטעותם הי' ע"י אברהם לפיכך אמרו לאברהם בא וסייענו ר"ל אתה הוא המסייע לנו לעשות בנין זה כי בך אנו רואין שאנו נמסרין תחת המזלות וז"ש שאתה גבור ר"ל אתה גבור המתגבר על יצרו ואתה צדיק ואם איתא שהקב"ה משגיח בתחתונים מצד מעשיהם א"כ למה מסר אותך תחת חיוב המזל ולפיכך בא וסייענו והשיב להם אברהם הנחתם מגדול עוז שם ה' ואתם אומרים נעשה לנו שם ר"ל ודאי אם הייתם צדיקים גמורים דבוקים בהקב"ה ע"י תורתו ודאי הייתם ראויי' לעשות לכם שם כמלאכים ולהיות תחת ממשלת הקב"ה אבל אתם הנחת' אותו והלכתם אחר ההבל וא"כ אין אתם ראוים להיות תחתיו אלא תחת כוכבים ומזלות ולפיכך מסיי' המדרש מה עשה הקב"ה הפיצם ר"ל עשה להם מדה כנגד מדה אחר שעשו שלא כדין שלא להיות תחת כוכבים ומזלות שליטת השרים העליונים לפיכך הפיצם וסלקם לע' שרים, וא"ת אדרב' בזה נתחזק' טענתם והי' להקב"ה להראות להם שהוא מנהיג גם התחתונים לבל ישובו לכסל' לפיכך בא בעל המאמר כמתרץ קושיא זו ואומר והקב"ה משקיף עליהם ורוא' אותם שנ' השקיף וגו' ר"ל בתמי' הרי הקב"ה הי' משקיף עליהם מרחוק כמש"ה משמים השקיף וא"כ למה הי' רואה אותם שהראי' היא מקרוב ולמה עשה ככה לראות מקרוב ולירד משמים לראות העיר והמגדל אלא ודאי כוונת ירידתו הי' להראות להם שטעו בדבר והשגחתו הוא גם בתחתונים ולפי שעשו מעשה בפועל לפיכך הפיצם שיהיו