עמודיה שבעה עז

שאו וגו' האיך נלמד משם ראי' שאין לדמותו ועוד שארז"ל בזמן שנאבד יוסף אמר יעקב נסתרה דרכי מה' וקשה איך יהיה אדם כזה לא יאמין השגחה הפרטית ועוד כפל מה' ומאלהי וגבי אלוהי נקט יעבור לשון עתיד וגבי ה' נסתרה לשון עבר ואם נאמר שיעקב יפה אמר וא"כ למה מוכיחו למה תאמר יעקב וגו' הרי טעמו ונימוקו עמו ולהבין זאת נבאר מד' תימה מתנא דבי אליהו הובא בילקוט פ' ויצא כיון שנמכר יוסף התחיל יעקב לבכות כל הכ"ב שנה ואמר או לי שמא נתחייבתי שנשאתי שתי אחיות וקשה מה יום מיומיים בתחיל' ובסוף מאי קסבר ועוד מאי שמא נתחייבתי אבל ביאור הענין דע מה שאמרו רז"ל בגמ' דמגילה ויקרא לו אל אלהי ישראל הקב"ה קרא ליעקב אלהי אמר לי' אני אלוה בעליונים ואתה אלוה בתחתונים. והנה הדבר הזה לזר יחשב אצל איש ההמון אבל טעמו הוא עם מ"ש החסיד בעל שני לוחות הברית בהרבה מקומות בחבורו הגדול שהקב"ה הוא אחד ושמו אחד כי שם הוי"ה יש לו י"ב צירופי שמות ועם הקב"ה שהוא הכולל את כלם יחד הם מנין אחד כן היה יעקב ג"כ למטה דומה להקב"ה בדבר זה שהוא עם י"ב בניו היו מנין אח"ד כמ"ש לעיל בפסוק שנים עשר עבדיך אחים אנחנו כלנו בני איש אחד ר"ל איש שהוא בסוד האחד יחיד ומיוחד ומטעם זה הבטיח הקב"ה ליעקב שכל זמן שיחי' לא ימות אחד מבניו כדי שלא יהיה פירוד בבניינו שלמטה להורות לכל שהוא עם י"ב בניו נגד הקב"ה בי"ב צירופי שמו וכמו שהקב"ה יתברך שמו אין רע במגוריו וכולו טוב כן היה מטתו של יעקב שלימה בלי סיג כן כתב הרקנטי בפ' וישב שזו היה הבכיה של יעקב באבידת יוסף לפי שיעקב עם בניו היו בדוגמת בנין שלמעלה וחשב יעקב פן בהסתר בנין שלמטה נסתר גם הבנין שלמעלה ח"ו ולפיכך וימאן להתנחם וזהו ממש כוונת רבותינו ז"ל וימאן להתנחם אמר יעקב הרי נפרצ' ברית השבטים כמה יגעתי להעמיד י"ב כל מעשיו של הקב"ה כנגד י"ב י"ב שבטים י"ב מזלות י"ב שעות ביום י"ב שעות בלילה י"ב חדשים וכו' הרי בפירוש חזינן בדברי הרקנטי שכל בכייתו היה לפי שכל מעשיו של הקב"ה נגד י"ב בניו מפני שהוא למטה בתחתונים ג"כ אלוה חשב בהסתר בניינו למטה נסתר ח"ו גם למעלה ואיתא בציוני בפ' אחרי מות טעם לאיסור עריות מפני שכל פעולה שלמטה פוגמת הפעולה שלמעלה ובמרכבה עליונה מצוי כל כך יחוד הקורבה כי איש באחיו ידובקו בתכלית הקירוב והפוגם באחת מכל עריות משתמש בשרביטו של מלך וחייב מיתה שהרי המשתמש בשרביטו מלך ב"ו חייב קל וחומר בשרביט של מלך מלכים הקב"ה והקשה אם כן למה נשא יעקב שתי אחיות ותירץ שאני יעקב כי הקב"ה קרא לו אלוה אני אלוה בעליונים ואתה בתחתונים הותרה לו להשתמש בשרביטו של הקב"ה. ובזה נבא אל כוונת המדרש שבזמן שנאבד יוסף אמר יעקב אוי לי שמא נתחייבתי שלקחתי שתי אחיות דבשלמא קודם לזה הייתי סבור שכדין עשיתי דזיל בתר טעמא משום שאסור להשתמש בשרביט של הקב"ה הרי אני גם כן אלוה בתחתונים בי"ב בנים כמו שהוא למעלה בי"ב צירופים ולפי שבניינו למטה הוא נגד הבנין שלמעלה ודאי לי ראוי ביותר להשתמש בשרביטו משאר בני אדם אבל עכשיו שאני רואה שנסתר בנייני ואם איתא שאני אלוה בתחתונים למה נסתר בנייני שהרי מן הראוי שכל זמן שאני חי וקיים יהיו י"ב בני חיים וקיימים להורות על זה שאני אלוה בתחתונים אלא ודאי סוף מוכיח על התחילה שגם מתחילה לא הייתי ראוי להיות אלוה בתחתונים וא"כ אוי לי שנשאתי שתי אחיות ולפי שנסתפק יעקב פן בהסתר בנין שלמטה נסתר גם למעלה כנזכר ואם כן מצד זה אפשר לומר שהוא אלוה ומה שנסתר בניינו הרי גם למעלה נסתר הבנין ומ"מ אלוהותו הוא קיים לכך אמר שמא נתחייבתי שנשאתי שתי אחיות ולא היה הדבר בודאי אצלו ולכך כשנאבד יוסף אמר נסתרה דרכי מה' ומאלהי משפטי יעבור לא שתחשיב ח"ו שדיבר יעקב על ההשגחה שהסיר חס ושלום השגחתו מאתו הרי עיניו פקוחות על כל הברואים השפלים וכל שכן יעקב בחיר שבאבות אלא היא הדבר שדברנו שחשב יעקב