עמודיה שבעה עו

וגומר וישמע ראובן ויצילהו מידם וגומר וישב ראובן אל הבור והנה אין יוסף בבור ויקרע את בגדיו ויאמר הילד איננו ואני אנה אני בא וארז"ל בעל החלומות הלזה עתיד היא להטעות לבעלים שראו ירבעם עתיד לצאת ממנו וקשה אם כן מאי וישמע ראובן הלא כולם שמעו ועוד אמרו רבותינו זכרונם לברכה וישב ראובן ששב אל שקו ואל תעניתו על שבלבל יצועי אביו מדקאמר וישב משמע שהפסיק בינתיים ולמה ואם נאמר מאחר שהלך אל הבור מי היה מעכבו על ידי זה שלא לעשות תשובה בשק על בשרו ובתענית והיה אפשר לקיים הכל ועוד הרי הכתוב אומר וישב ראובן אל הבור ואיך יוצדק לומר ששב לשקו ולתעניתו ועוד מאי לשון הילד איננו יוסף איננו הוי ליה למימר. והנה קושיא זו לבד יש לפרש על דרך מה שאמר האר"י ז"ל הוזכרו גם כן בעל שני לוחות הברית כשבא ראובן אל הבור וראה שיוסף איננו ראה בנבואה שעתיד בחטא זה שימסור הקב"ה עשרה הרוגי מלוכה ביד מלכות לכך אמר הילד אינני ואנ"י אנ"ה אני בא ראשי תיבת א"ל נ"קמות י"י א"ל נ"קמות ה"ופיע שבקש מהקב"ה שיעשה נקמה על עשרה הרוגים אלה עד כאן ויש לידע אם ראה שהיה בדין מאת ה' בחטא אבידת יוסף איך התפלל על הנקמ' אבל קושיא זו יהיה תשובה לקושיא ראשונה למה קרא עתה ליוסף בשם ילד כי יש לידע שהרוגי מלכות שנהרגו על מכירת יוסף נעשה בצדיקים האלה עיות הדין גדול מאד על ידי השטן שקטרג כל כך עד שהוכרחו עשרה נשמות הקדושים האלה לצאת מגן עדן כנזכר בזוהר איכה שכל זמן שהיו השבטים קיימים לא תבע הנחש דינם כי גדול היה זכותם ואחר שמתו קם ההוא מקטרגא קמי הקב"ה ותבע דינא ואמר הא כתיב בתורה וגונב איש ומכרו ונמצא בידו מות יומת אמר הקב"ה לנחש וגונב איש כתיב יוסף לא הי' איש כי היה בן י"ז שנה כאשר גנבו אותו ועדיין קטן שאינו בכלל איש והיה תובע שמונה מאות שנה ההוא דינא עד שנמסרו בעל כרחו כביכול ועל זה כתוב והתעוותו אנשי החיל שנעשה בם עוות הדין באנשי החיל האלה עיין שם בהאריכות ובזה תבין מה שאמר בזוהר ברוב מקומות ובפרקי היכלות איך עתיד הקב"ה לעשות נקמה בהשטן על הרוגי מלכות ואיך הקב"ה התרה בו שאל יפגע באותן קדושים וכיון שראה הקב"ה שאינו משגיח בכל התראות נטל קולמוס וכתב יום נקם ויש אומרים שהשטן בעצמו כתב על עצמו ועל עכו"ם גזירות רבות ורעות ועתיד הקב"ה לשוחטם כגדיים וטלאים עד כאן ואם כן אם היה הרוגי מלכות בחטא השבטים כמו שסוברים העולם אם כן למה התרה הקב"ה בו הרי הדין נותן כן וגם למה כתב יום נקם וכל שכן שהשטן בעצמו לא היה כותב עליו גזירות רבות אלא מה שאמרו רז"ל בחטא השבטים שעי"ז נתעורר הדבר שקטרג המקטרג ונמסרו למיתה אבל באמת לא חטאו הצדיקים אלה כי בתורה כתיב וגונב איש ויוסף לאו איש היה ונעשה עוות הדין בהרוגים אלה ולכך כתב הקב"ה יום נקם לשלם להם כגמול ידם וזה שאמר ראובן הילד איננו וא"ני אנ"ה אל נקמות ה' אל נקמות הופיע הילד דייקא ר"ל אחרי שיוסף הוא ילד ואיננו שמכרו אותו השבטים וע"כ אל נקמות ה' אל נקמות הופיע שתעשה נקמה בשטן שעתיד להרוג י' אבירי ישראל בשביל זה דבשלמא אם לא היה ילד והיה איש ודאי לא הייתי אל נקמות אחרי שהשבטים עברו על וגונב איש ודין הוא שימותו אבל אחר שהוא ילד ולא איש לא עברו השבטים כלום וא"כ כל מיתות שאני רואה בנבואה שיעשה להרוגים אלה יהיה הכל ע"י עוות הדין וקטרוג הגדול ע"כ אל נקמות ה' אל נקמות הופיע לשלם להם כמעשה ידיהם, ובדרך אחר יבואר עוד ויבוארו הספיקות הנ"ל ויבוארו גם פסוקים בישעי' מ' בהפטורה לך לך ואל מי תדמיוני ואשוה יאמר קדוש שאו מרום עיניכם וראו מי ברא אלה המוציא במספר צבאם לכלם בשם יקרא מרוב אונים ואמיץ כח איש לא נעדר למה תאמר יעקב ותדבר ישראל נסתרה דרכי מה' ומאלהי משפטי יעבור הלא ידעת אם לא שמעת אלהי עולם ה' וקשה וכי מי זה אשר ימלא לבו לדמות להקב"ה שהוצרך להגיד מי תדמיוני ואם נאמר שעלה כן בלב אדם וא"כ מאי