עמודיה שבעה סד

קרבנות כדי שיזכרו שהם נגד י"ג מדות הרחמים וא"כ בודאי לא יאמר האומר כזה שהרי יראה שרחמן גדול הוא שי"ג מדות רחמים יש בו וכלום יש רחמן מוסר מזונותיו לאכזרי ובזה תבין טוב טעם ודעת למה סדרו ברייתא דר' ישמעאל בי"ג מדות התורה נדרשת וכו' אחר סיום מעשה הקרבנות כי הי"ג מדות שהתורה נדרשת בהם היא מטעם שהם מי"ג מדות רחמים כנודע וכדי שלא יקשו על קרבנות לומר לאכילה היא צריך בא ר"י כמתרץ ואומר בי"ג מדות התורה נדרשת שהם נגד י"ג מדות הרחמים וא"כ ודאי לא לאכילה הוא צריך שאין רחמן מוסר מזונותיו לאכזרי וזהו ג"כ כוונת רז"ל בגמ' דמנחות פרק י"ג תניא אר"ש בן עזאי בא וראה מה כתיב בפרשת קרבנות לא אל ולא אלהים אלא לה' שלא ליתן פתחון פה לבעל הדין לחלוק וקשה מה היה בעל הדין חולק יותר אם היה נאמר בו אל או אלהים ועוד מאי לשון בעל הדין אבל הוא הדבר שדברנו שהמינין טועין ואומרים לאכילה הוא צריך וגם הרבה אפילו שאינן מינין היו טועין בזה אלא שיש להם תשובה שהקב"ה הוא רחמן ואם כן אם היה כתוב גבי קרבנות אלהים שהוא מדת הדין וגם אל שהוא לשון חוזק כמ"ש ואת אילי הארץ היה הדרא קושיא לדוכתה לפיכך כתיב ה' שבכל מקום ה' הוא מדת הרחמים כנודע להגיד שהקב"ה הוא רחמן ואין צריך בקרבנות לאכילה וז"ש שלא ליתן פתחון פה לבעל הדין לא אמר למינים ור"ל שלא למינים לבד היה פתחון פה אלא אפילו בעל הדין בעל מי שלומד שאלהים הוא מדת דין היה לו ג"כ פתחון פה לחלוק ולטעות ולפיכך כתבה התורה ה' שלא יטעו ונ"ל שזש"ה זובח לאלהים יחרם בלתי לה' לבדו ר"ל מי שזובח לשם אלהים יחרם כי בזה הוא נותן פ"פ לחלוק אלא כל כוונתו ודיבורו יהי' לשם ה' לבדו ולא לשם אחר אפילו לשם אל או שאר כינוי כי בשם הזה הוא יסיר הענן מפניו וזה שאמר יעקב חלמין חלמנא שבניי יקריבו קרבנות ואפשר שחלום זה הוא אמת ויש חלומות שוא ידברו ואפשר שגם הוא מכללם כי איך יצוה הקב"ה על קרבנות שמא יטעו הבריות ויאמרו לאכילה הוא צריך אבל אם יהיה אלהים עמדי וגו' והיה ה' לי לאלהים ר"ל ששם ה' יהיה לי במקום אלהים דהיינו שלא יכתב גבי קרבנות שם אלהים אלא שם ה' ודאי ידענא שהחלום הוא אמת דודאי לא יאמרו לאכילה הוא צריך שהרי גבי קרבנות כתיב שם ה' שהוא רחמן וכלום יש רחמן מוסר מזונותיו לאכזרי ועתה נתבארו כל הספיקות הנ"ל במאמר שהתחלנו וה' יראנו נפלאות מתורתו

(טז) בפ' וישלח בענין שכם בן חמור שבא על דינה והרגום בני יעקב כתיב ויאמר אל שמעון ולוי עכרתם אותי להבאישני ביושבי הארץ בכנעני ובפריזי ואני מתי מספר ונאספו עלי והכוני ונשמדתי אני וביתי ויאמרו הכזונה יעשה את אחותנו ע"כ. והנה יש בזה ספיקות מאי הכזונה אין לך זונה. ממש כזו ועוד מאי ל' מתי ועוד קשה בדרז"ל שאמרו במד' בפ' זו עכרתם אותי אמר יעקב צלולה היה החביות ועכרתם אותה וכו' והשיבו שמעון ולוי עכורה היה החביות וצללנו אותה הכזונה יעשה את אחותינו וקשה מאי צלולה היה החביות ואם הי' כן למה אמרו הם להיפוך עכורה הי' וצללנו אותה ובאיזה דבר היו מתווכחים וכדי להבין זאת יובן נמי עוד מדרש פלאי בפ' זו וז"ל וכחכי איש גדודים חבר הכהנים דרך ירצחו שכמה כי זמה עשו כשם שהלסטים הללו יושבים על הדרך והורגים ב"א ונוטלין את ממונן כך עשו שמעון ולוי לשכם אלא כחבר הכהנים אתמהא אלא כשם שכהנים הללו נחברין על הגורן ליטול את חלקם כך עשו שמעון ולוי בשכם שנ' דרך ירצחו שכמה מדרך ירצחו שמעון ולוי לשכם ופי' מ"כ בשם רש"י שבדרך ד"ת הרגו את שכם עכ"ל. וקשה בעל המד' שמתמה על שדימה אותם הכתוב לחבר הכהנים אחר שעשו מעשה ליסטים וא"כ מאי משני שנטלו חלקם שאם נטלו חלקם הראוי להם ככהנים על הגרנות למה מדמה אותם לליסטים שנוטלים שלא כדין וסוף הפסוק מוכיח שכדין עשו שנ' דרך ירצחו שכמה מדרך של תור' רצחו אותו משום שזמה עשו ועוד קשה מאי עשו ל' רבים עשה מיבעיא אחרי ששכם לבד