עמודיה שבעה לט

הבן אלא הנפש החוטאת היא עצמה תמות:

והחזקוני בפ' כי תשא כתב טעם ג' לזה בב"ד של מעלה כתיב פוקד עון וגו' אבל בב"ד של מטה לא יומתו וגו'. והנה בג' דיעות האלו היו מחולקים הקב"ה ומשה וקין קין היה למד פוקד עון היינו דוקא במזיד ובשוגג לא יומתו ומשה היה סבר פוקד בב"ד של מעלה ובב"ד של מטה לא יומתו והקב"ה היה סבר כדעת רז"ל בגמ' שפוקד באוחזין מעשה אבות בידיהן ובאין אוחזין לא יומתו רק נקדים תחילה הקדמה שזכרנו תחילה שקין לא חטא בהריגת הבל אלא שפקדו עון אבות עליו והיא הובאה בתיקונים תיקון ס"ט ובזוהר בראשית עמוד קס"ח וז"ל ויאמר ה' אל קין מה עשית קול דמי אחיך צועקים וגו' מ"ה דאיהו במספר אד"ם אביך גרם לך כל דא דאפיק מלאך המות לעלמא ודא איהו פוקד עון אבות על בנים וא"ת והא אתמר כשאוחזין מעשה אבותיהם בידיהם אלא כך הוה עובדי אבוה הוה בידיה על סבה דאשה הוה על תאומות של הבל וכו' איתת' גרמת מיתה לאדם וגרמת מיתה להבל עכ"ל והנה יוצא לט מזה שאם לא היה קין לוקח תאומת הבל ולא היה הסיבה ע"י אשה כמו חטא אדם שחטא ע"י אשה שפיתתו בעץ הדעת אז לא היה מעשה אבות בידיה בודאי לא היה הקב"ה פוקד עון אביו עליו והיה קין פטור ברציחת הבל אחרי שאדם אביו הוא הגורם. ונ"ל שלכך לא זכר לו הקב"ה חטא הבל שהרגו אלא אמר לו אם תטיב שא"ת שאת זו אשת שלא תחטא באשת הבל בתאומתו אז מוטב דאף שגלוי וידוע לפני שתחטא גם בהריגת הבל מ"מ אין לענוש אותך בשביל כך אחרי שאין אתה חייב בהריגתו כי אדם שהביא מלאך המות לעולם גרם זה ואף שי"ל פוקד עון אבות על בנים מ"מ אין לענוש אותך אחרי שפוקד עון אבות אוקמוה חכמים כשאוחזין מעשה אבותיהם בידיהם ואתה אם תטיב שאת זו אשת שלא תחטא בתאומתו לא יהי' מעשה אביך בידך ולכך מוטב שיתוקן הכל אבל אם לא תטיב שאת אשת ותקח אותה ועל ידה תהרוג גם הבל ודאי מעשה אבותיך בידיך כי כמו אביך כל חטאו בא ע"י האשה אשר נתתי עמו כך אתה וא"כ אז בדין לפקוד עון אביך עליך ועל כן לפתח חטאת רובץ ואני עתיד ליפרע ממך על ההריגה ג"כ. והנה בדרך זה יתיישבו עוד ב' מאמרים תמוהים הא' ברבה פ' תרומה וז"ל והנה איש מבנ"י בא ויקרב אל אחיו המדינית לעיני משה שהי' מקיש דברים כנגדו אמר זו אסורה או מותרת א"ל אסורה היא לך וכו' א"ל אף אשתך שנטלת אסורה וכו' התחילו בוכים א"ל הקב"ה משה בוכה אתה והיכן חכמתך שאמרת דבר ובלעה לקרח ועכשיו אתה בוכה עכ"ל. וקשה מה היה הבכיה אי משום שנתעלמה ממנו הלכה קנאין פוגעין בו מ"מ היל"ל אסורה דמה היה קשה בת יתרו מי התיר לך הי' לו להשיב שהיא תאומתו שגזלה ממנו קין ובא יתרו קני הנפרד מקין והשיב הגזילה כנזכר לפנינו ועוד מאמר אחר בפ' שמות כשבאו בנות יתרו ואמרו איש מצרי הצילנו אמר ואיו למה זה עזבתן את האיש קראן לו ויאכל לחם וארז"ל ישא א' מכם לשון נקיה דברה תורה וקשה מה עלה על דעתו שלא נסתפק בדבר כלל שמשה ישא בתו בת כומר לעכו"ם והנה ב' מאמרים אלה בארנו בעמוד ד' הנק' תורת משה קצת בסיגנון זה אלא קצרנו בו וכאן יתבאר יותר באריכות והוא הדבר שדברנו רק דע מ"ש בעל עשרה מאמרות חלק ג' מח"ה פ"ט והוא מדברי האר"י זלה"ה לפי שיתרו הוא קין ונקרא קני שנפרד מקין היה עוד חטא בידו שגזל תאומתו של הבל וגזילה אין לה תיקון עד שישיב הגזילה אשר גזל לפיכך הוכרח ליתן למשה צפורה כמו שהיא התאומה היתירה שגזלה קין ורז"ל אמרו בפ' שמות איש מצרי הצילנו וכי מצרי היה אלא איש שהרג את המצרי ולפיכך נ"ל שכאשר שמע זאת יתרו מיד אמר ואיו למה זה עזבתן את האיש קראן לו ויאכל לחם ישא אחת מכם דבשלמא בלא זה לא עלה על דעתי זאת כי מהיכי תיתי יקח את בתי לאשה אבל עכשיו שאני רואה שהוא האיש שהרג המצרי וקשה למה אי משום שהוא הבל ונקם נקמתו ותיפוק ליה שקין לא חטא בזה וצ"ל שפקדו עליו עון אבות וקשה והא אוקמוה דווקא כשאוחזין מעשה אבותיהם בידיהם וצ"ל שגם קין היה מעשה אבות בידו לפי שהיה המעשה ע"י אשה שגזל תאומה מהבל וא"כ אחר שמוכח שגזלתי ממנו תאומה ודאי דין הוא להשיב הגזילה ולתקן החטא לכך