עמודיה שבעה לה

על איוב ולמאן דאמר לאחר מ"ת היה לא היו ראוין היסורין לבא על איוב. והנה פלוגתא זו אם יתרו קודם מתן תורה או לאחר מתן תורה היה פליגי בה רז"ל גם בע"ז פרק אין מעמידין והקשו התוספות אליבא דתרווייהו ח"ל למ"ד אחר מ"ת היה וא"ת א"כ ציפורה אשת משה לא באה אלא לאחר מ"ת ותיקשי על הא דאמרינן בפרק הבא על יבמתו ג' דברים עשה משה מדעתו והסכים הקב"ה על ידו וקחשיב פירש מן האשה ומאי קאמר הא לא היתה ציפורה עמו עכ"ל והנה מה שהסכים הקב"ה לפרוש מן האשה למדו רז"ל מדכתיב שובו לאלהיכם ואתה פה עמוד עמדי וא"כ מ"ד יתרו לאחר מתן תורה היה והאי הוא סבר שהקב"ה לא הסכים עם משה לפרוש מאשתו והא דכתיב פה עמוד עמדי היינו מטעם שלא היה אשתו עמו כי איהו סבר שיתרו אחר מתן תורה בא והביא ציפורה בתו אשת עשה אז עמו ולא מקודם לכן והכי מפרש לקרא שובו לכם לאלהיכם לנשותיכם ואתה משה שאין עתה אשתך עמך פה עמוד עמדי ובאמת לדעתו אם היה צפורה אז עמו לא היה מצוה לו שיפרש מאשתו. והנה תדע שהוא כמ"ד יתרו קודם מתן תורה היה ופי' הפסוק ואתה פה עמוד עמדי היינו שהסכים עמו לפרוש מאשתו. כי אחרי שענש הקב"ה את מרים בצרעת כמש"ה והנה מרים מצורעת כשלג וזה היה על שדבר' לשון הרע על משה שפירש עצמו מן האשה כמו שאמר רש"י בחומש מדוע לא יראתם לדבר במשה עבדי פה אל פה אדבר בו שיפרוש מן האשה והיכן דבר ואתה פה עמוד עמדי עד כאן לשונו ואם איתא כמאן דאמר יתרו אחר מתן תורה היה ופה עמוד עמדי לפי שלא היתה אשתו עמו וא"כ כדין דברה מרים שלא יפה עשה שפירש עצמו מן האשה ולמה ענשה הקב"ה שבשביל זה והנה מרים מצורעת כשלג אלא ודאי שסוגיא אזלי כמ"ד יתרו קודם מ"ת היה. והנה התוספות הנ"ל הקשו גם כן למאן דאמר יתרו קודם מ"ת היה והוכיחו כמ"ד דלאחר מ"ת היה ממשפט ודינין מדקאמר משה אל יתרו כי יבא אלי העם לשפוט והודעתי את חוקי אלהים ואת תורתיו והא עדיין לא נתנה תורה ועוד ממה שפירש רש"י בפרשת יתרו שלא היה שהות למשה לשפוט ישראל עד ממחרת יום הכיפורים עכ"ל והנה זה הוויכוח היה בין הקב"ה ואיוב שאמר מי יתן ידעתי ואמצאהו אערכה לפניו משפט ר"ל מי יתן ידעתי ואמצאהו למה הביא עלי יסורין אי משום שהקרבתי עולות ולא שלמים ותיפוק ליה שעולות דוקא הקריבו ואי משום דכתיב ויקח יתרו עולה וזבחים שמא כמ"ד יתרו אחר מ"ת הוה אלא ודאי איהו סבר שיתרו קודם מ"ת היה זה אי אפשר לומר וכל כך למה ואומר אערכה לפניו משפ"ט דייקא ר"ל מענין המשפט. תדע שאינו כן כי הרי וישב משה לשפוט העם היה למחרת יום הכיפורים וגם המשפט היה מדין תורה ואותו שעה לא ניתנה עדיין תורה אלא ודאי לאחר מתן תורה היה ולכך כתיב ויקח עולה וזבחים אבל קודם מתן תורה עולות דוקא הקריבו ולא היה באפשר להקריב לי שלמים וא"כ למה הוא מביא עלי יסורין וזה היה כוונת תחלת תרעומותו אבל אח"כ כאשר ראה המלך הקב"ה יושב בבימה סגר למטרונה זו מרים דכתיב והנה מרים מצורעת כשלג והיה קשה לו למה אי משום שדבר' לשון הרע על משה שפרש עצמו מן האשה ותיפוק שיפה דברה כי מהיכא היה לו ללמוד שהקב"ה מסכים עמו אי משום דכתיב ואתה פה עמוד עמדי דילמא הטעם הוא משום שלא היה צפורה עמו וכמאן דאמר יתרו לאחר מ"ת בא ובאמת אם היה אותה שעה עמו במחיצתו לא היה מצוה לו לפרוש מאשה אלא ודאי מוכח הוא כמאן דאמר יתרו קודם מתן תורה היה ואם איתא שעולות דוקא הקריבו קודם מתן תורה איך אומר הכתוב ויקח יתרו עולה וזבחים אלא ודאי קודם מ"ת עולות ושלמים הקריבו וראוי היה גם לי ליתן חלק לסיטרא אחרא ולהקריב גם שלמים ומדלא עשיתי כן כדין הוא שיבואו עלי יסורין ואין לי להתרעם ואחר שהתרעמתי שיכור הייתי. והנה אח"כ חשב איוב פן באים עלי הייסורים מפני שאני תרח שעבד ע"א כנזכר ומצא גם כן מקום להתרעה שאין מן הראוי שמטעם זה יבואו עליו יסורין וכיון שראה שהקב"ה טרד