עמודיה שבעה כט

ולא נטמא באשת. אדוניו אלא הפריד חלק הטוב מהרע וחלק הרע לבד עזב בידה ולכך אמר יש לי רב טוב דייקא ר"ל חלק הטוב הוא יש לי עודנה ולא נתערב באשת פוטיפר כי בני חי שהוא צדיק הנקרא חי ועמד בצדקו ובזה יבואר מה שאמר שלמה בספר משלי אשת חיל מי ימצא ורחוק מפנינים מכרה בטח בה לב בעלה ושלל לא יחסר גמלתהו טוב ולא רע כל ימי חייה דרשה צמר ופשתים ותעש בחפץ כפיה דרשו רבינו זכרונם לברכה כל זה על שרה מפנינים מכרה זה עיבורה כמאן דאמר ומכורותיך ומולדתיך דרשה צמר ופשתים בין יצחק וישמעאל גרש האמה הזאת ואת בנה כי לא יירש זה עם בני עם יצחק וקשה מה עלין ופי' עיבור' ואיך מדמה עיבור' לפניני' ומה ענין צמר ופשתים אל יצחק וישמעאל ועוד אם גמלתהו טוב ודאי לא גמלתהו רע אבל דע מ"ש האר"י ז"ל שישמעאל היה משורש קין ויצחק היה משורש הבל וראוי היה הבל תחילה להיות נעקד בקדושה אלא שהציץ בשכינה ונהרג זכה יצחק במקומו ונעקד בן ל"ז שנה כמנין הבל כמ"ש מזה ביונת אלם פכ"ב. וכבר זכרנו מזה בסי' הקודם לזה בשם הזוהר שקין והבל היו כלאים ברחמה של חוה ולא הצליחו וטעמו הוא כי כל ענין כלאים הוא כדי להפריד הטוב לעצמו והרע לעצמו שלא יתערבו הכוחות מין בשאינו מינו וכאשר מתחברים יחד צדיק ורשע לא יצליחו לעולם כי מין בשאינו מינו חוצץ ונקרא כלאים ולכך כאשר. ראה שרה את בן הגר המצרית מצחק וארז"ל אין צחוק אלא ע"א גילוי עריות ושפיכת דמים. שבודאי זה אינו ממין בני יצחק ולא יצליחו ולכך אמרה גרש את האמה ואת בנה שלא יתחבר לבני כי לא יירש זה עם בני עם יצחק יירש דייקא ר"ל שודאי ירושתם לא יהיה שוה כי זה הוא רשע רע היורש גיהנם ובני יורש גן עדן ומין בשאינו מינו חוצץ לכך גרש אותה ודבר זה גילוי לנו רז"ל כי גם להם היה קשה מ"ט אמרה שלה לגרש את ישמעאל מעל יצחק לכך אמרו דרשה צמר ופשתים בין יצחק וישמעאל ר"ל היא דרשה למה אסרה התורה צמר ופשתים יחד אלא כדי שלא לערב כוחות הקדושים מצד הבל בכוחות הטמאים מצד קין ולפי שגם יצחק וישמעאל הם הבל וקין לכך אמרה להפרידם זה מזה. ודע מ"ש האר"י בענין שרה והגר שכתיב בפסוק ותקח שרי אשת אברם את הגר המצרית וגו' ותתן לאברם אשה לו לאשה ולמה עשתה שרה כזאת ואמר כי הגר היא היתה חלק הרע של שרה ושרה היתה כולה מצד הטוב ואברהם היה עודנו מעורב טוב, ורע כשאר כל האדם ולפיכך לקחה את שפחתה בידה שיבא אברם ויפלוט חלק הרע שבו בשפחתה ויצא ע"י ישמעאל מצד הרע וישתייר גם חלק אברהם כולו טוב ויצא יצחק טהור בלי סיג וכמו שהאריך מזה רבינו צמח בספרו משיבת נפש וטעם שני הוא ג"כ עם מ"ש כי אחר שקין והבל היו כלאים שלא הצליחו ברחמה של חוה לא רצה שיהיו שני מינים יוצאים מרחמ' לפיכך מסרה שפחת' בידה ממש לאברהם. וזה שאמר שלמה אשת חיל שרה מי ימצא ורחוק מפנינים מכרה עיבור' ר"ל עיבורה שנתעברה והולידה את יצחק היה רחוק מפנינים לא כזהב או כסף שיש בו איזה סיגים אלא מפנינים שאין בהם סיג כלל כך היה עיבורה שנתעברה מאברהם והולידה את יצחק בלי סיג כפנינים. בטח בה לב בעלה ושלל לא יחסר ר"ל לב בעלה אברהם בטח בה לבד ולא בקש מעצמו לבא אל הגר כדי ששללה שהם הבנים של אשה שנקראים שללה כנודע לא יחסרו ויולד גם ישמעאל ממנה אבל היא מעצמ' לקחה ונתנה שפחתו וכל כך למה ואומר גמלתהו טוב ר"ל עי"ז גמלתהו טוב כי עד עתה היה אברהם מעורב טוב ורע וכשבא אל הגר והוליד ישמעאל ע"י זה הפליט הזוהמא והרע שבו ונשתייר טוב וא"ת ולמה לא בקשה שיצא ממנה ישמעאל שיפלוט גם היא הזוהמא והרע שבה אחרי שכל אדם הוא מורכב מטוב ורע לכך אומר ולא רע כל ימי חייה דייקא ר"ל שרה כל ימי חייה על האדמה לא היה בה תערובת רע כי הגר שפחתה היא חלקה הרע שנפרדה כבר ממנה אבל אברהם לא היה כל ימי חייו טוב אלא מאותו שעה שבא אל הגר והוליד ישמעאל אז פלט הרע ונשתייר חלק הטוב ועוד תירץ שני דרשה צמר ופשתים ותעש בחפץ כפיה ר"ל שרת דרשה צמר ופשתים