עמודיה שבעה כא

שם וז"ל כל רעיה בגדו בה א"ר יעקב דכפר תנן זה מיכאל וגבריאל עכ"ל וקשה מה קינן בזה המקונן שאם הדין הי' נותן ליחרב ב"ה מה לי מי הצית אש בציון וכדי לבאר אלה יבואר אגבו מאמר נפלא בילקוט קהלת וז"ל ראיתי עבדים רוכבים על סוסים זה נבוכדנצר שהחריב ב"ה ולא נכנס בתוכו שהי' מתיירא מה עשה מיכאל ירד ואחז בסוסו והכניסו לתוך קודש קדשים ורוח הקודש צווחה ראיתי עבדים רוכבים על סוסים זה נבוכדנצר ושרים הולכים כעבדים על הארץ זה מיכאל שהוליך במתג הסוס עכ"ל והנה הדבר תמוה אחרי שנודע שמיכאל איהו שר ישראל ופרקליטינו היושר העומד עלינו להצילנו מכל הקמים איך עשה כזאת שאפי' נבוכדנצר השונא לא בקש להחריב ואם נאמר שכוונת נבוכדנצר הי' שלא להחריב ב"ה כדי שיכלה הקב"ה חמתו בישראל ח"ו כנודע שזה הי' טעם החורבן ולפיכך מיכאל שר הרחמים אוחז במתג הסוס והכניסו שיחרב ביה"מ וישפוך הקב"ה חמתו על העצים ואבנים וא"כ ביותר קשה על מאמר המוקדם לזה למה קונן המקונן על מיכאל שהחריב בית המקדש שהרי כוונתו הי' לטובה. אבל דע הקדמה נפלאה כי בבריאת העולם הי' הקב"ה מייעץ בפמליא של מעלה לברוא האדם ומלאך מטטרון שהוא מצד החסד והרחמים הסכים לברוא אותו ועז"א ועז"אל עם כת שלהם שנשתתפו עמהם שהם כולם מצד הדין לא הסכימו בבריאתו ויוסף איהו למטה נגד מטטרון ברקיע וכמו שמטטרון מסר לו הקב"ה כל אוצרותיו בידיו רק ותחסריהו מעט מאלהים כן השליט פרעה למטה את יוסף על הכל רק הכסא גדול ממנו והאחים היו למטה מן אותה כת שנשתתפו עם עז"א ועז"אל שאמרו אל יברא ולאו שהם ח"ו עז"א ועז"אל בעצמן אלא מאותו כת שנשתתפו עם עזא ועזאל לפיכך ויבא יוסף את דבתם רעה והדבה היתה שהן מן הכת עזא ועזאל שלא הסכימו בבריאת אדם והסכימו לומר מה אנוש כי תזכרנו ולכך היו האחים שונאים את יוסף וחלקו עליו כמו שעשו בראשונה בתחילה בריאת עולם כמ"ש בזהר בראשית דמ"ד ע"א כל זה בהאריכות והנה הוויכוח שהי' בין יוסף ואחיו הוא מחלוקת שמאי והלל בערובין שרבו ב' שנים ומחצ' אם נוח לאדם שנברא או לא ואחי יוסף היו סוברים נוח לאדם שלא נברא על כן נשתתפו עם עזא ועזאל ואמרו מה אנוש כי תזכרנו ויוסף דאיהו מטטרון שהסכים בבריא' היה סבר נוח לאדם שנברא כי עדיין לא נמנה ונגמר כמו בימי שמאי והלל כדעת האומר נוח שלא נברא והיה הלכה זו רפויה בידם אלא האל יתברך היודע הכל ידע את אשר צדיק בריבו והנה אחרי שראינו בעינינו שהחריב הקב"ה ב"ה בחטא השבטים כנזכר לעיל ודאי הוא סבר שהדין עם יוסף דסבר נוח לאדם שנברא והאחים ששנאו אותו בשביל זה שנאת חנם היה ולפיכך ויצת אש בציון ועתה תבין למה בכה הקב"ה בחורבן כנ"ל במסתרים תבכ' נפשי מפני גוה מפני גאותן של מלאכי שרת שאומרים מה אנוש כי תזכרנו כי בשלמא קודם לכן היו יכולין לומר שהדין עמהם אבל אחר שהחרבתי ביתי קשה למה וצריך לומר בשביל חטא השבטים ששנאו את יוסף שנאת חנם ואם איתא כדבריהם דנוח לאדם שלא נברא א"כ לאו שנאת חנם הי' אלא ודאי מזה מוכח שנוח לאדם שיברא ואם כן למה גם עתה הם מתגאים ואומרים מה אנוש כי תזכרנו א"נ דה"ק למה במסתרים תבכה ופשיעת' על החורבן כל זה בא מפני גוה מפני גאותן של מלאכי שרת שאמרו מה אנוש כי תזכרנו כי אם לא היו אומרים זאת והיו כולם מסכימים בבריאת האדם לא היו האחים נוטרים שנאה ליוסף ולא הי' ב"ה חרב ועם זה תבין מ"ש בילקוט איכה שבזמן החורבן בא מטטרון ואמר רבש"ע אתה לא תבכה אני אבכה ונ"ל הטעם כי אחרי שמטטרון איהו יוסף כנזכר שעל ידו בא כל החורבן והשממ' ודי בזה והנה פלוגתת שמאי והלל חזינן סתם אבל אין אנו יודעין מי האומר נוח לאדם שנברא או נוח לאדם שלא נברא ותסתיים דהלל הוא דאמר נוח לאדם שנברא כי איתא בזוהר חדש שמיכאל וגבריאל הם תרי מלאכים דפליגי ברקיע והם נגד מחלוקת שמאי והלל והמכריע ביניהם הוא אוריאל והלל הוא נגד מיכאל כי מיכאל הוא שר החסד לכך גם