עמודיה שבעה קס

הקב"ה להביא כל עכו"ם שבעולם ויאמר להם שאלוהיהם יגדרו הרוח הזה וידעו כולם שאין בהם ממש וקשה למה עשה הקב"ה באמת כן וכי לא הי' יכול להראות בדברים אחרים שאין בהם ממש ובעלי פילוסיפים אלוהות קראו לרוח צפון רוח אלהים לפי שמצפון תפתח הרעה וכל הדינים משם באים ומדת הדין נקרא אלהים וזהו רוח אלהים ולפי דרכינו נקרא רוח אלהים לפי שרוח הזה מורה על הקב"ה שהוא אלהים יגדור זה הרוח אבל עכו"ם לא יהי' להם כח לגדר אותו רוח וקשה סוף כל סוף למה בא התורה לרמז זה הרוח כאן אחרי שנרמזת כבר באות ב' דבראשית כנ"ל ועוד שארז"ל והארץ היתה תוהו וגו' אלו מעשיהם של רשעים וקשה רשעים מאן דכר שמיה. ובמשנה תורה כתיב כי המצוה הזאת אשר אנכי מצוך היום לא נפלאת היא ממך ולא רחוקה היא לא בשמים היא לאמר מי יעלה לנו השמימה ויקחה לנו וישמיענו אותה ונעשנה ולא מעבר לים היא לאמר מי יעבור לנו אל עבר הים ויקחה לנו וישמיענו אותה ונעשנה כי קרוב אליך הדבר מאד בפיך ובלבבך לעשותו ראה נתתי לפניך היום את החיים ואת הטוב ואת המות ואת הרע ע"כ ויש לידע למה הזכיר דווקא השמים והים שהרי מסוף העולם עד סופו הוא גם כן מרחק כמו מארץ לשמים ולהבין כל זאת נבאר תחלה מה שאמר דוד. יורדי הים באניות עושי מלאכה במים רבים המה ראו מעשי ה' וקשה מדקאמר המה משמע שאחרים אינם רואים כלום ממעשי ה' והרי רואים שמים וארץ וכל הנבראים ואם בא לומר שיורדי הים רואים ביותר ואם כן מאי מלת המה שמשמע שבא למעט אחרים. ועוד קשה מה הי' צריך לומר עושי מלאכה במים רבי' דודאי אם יורדי' בים באניות ודאי שמלאכתם הוא במים רבים ולא במים מועטים אבל נ"ל ביאור הענין בדברים נפלאים יסוד כל התורה כולה ושורש האמונה כי חכמי פילוסופי תלמידי אריסטוטלוס והנלוים אליו כולם כפרו במעשי ה' בבריאת שמים וארץ ואמרו שהעולם לא נברא אלא הוא צל של הקב"ה והוא נעשה מצד חיוב כמו שאם יעמוד אדם נגד החמה יתחייב שיהי' צל מעצמו כך מעת שנמצא אלוהותו יתברך אשר אין עת אל מציאותו מאותו שעה נעשה צל זה שהם השמים והארצות וכמו שהקב"ה חי וקיים לעד כך יהי' העולם לעולמי עולמים כי כל דבר שנברא כמו האדם ושאר בעלי חיים הוא כלה בסופו אבל הארץ לא נבראת ולא יכלה לעולם ומטעם זה כופרים בכל התורה כולה ובשכר ועונש כי התורה אומרת בראשית ברא וגו' והם אומרים שלא נברא ומדהא ליתא כל התורה ליתא ח"ו וגם אומרים שאין שכר ועונש כי בשלמא המודים שהעולם נברא מרצון הטוב של הקב"ה שעשה כן לבריותיו להטיב להם שיעבדו לו כעבדים לרב ודאי מודה שהעובד השם והולך בדרכיו ובמצותיו יש לו שכר טוב בעמלו ולפיכך ח"ו יש לו עונש אבל הכופרים האלה האומרים שנעשה בחיוב לדבריהם אין שכר ואין עונש וכוונתם הוא לא להטיל חסרון בהקב"ה יתברך שמו אלא אדרבה כל טענתם הוא מאחר שהקב"ה הוא בלי שום שינוי וחסרון מזה יצא להם טענה זו שהעולם לא נברא כי מצד הבריאה בהכרח הוא לתלות בו כביכול איזה חסרון וזה דרכם כסל למו וטענתם כי אחרי שבריאת העולם הוא טוב יותר מן העדרו והוא טובה לבריות וכמו שאמר הכתוב ישמח ה' במעשיו ואם כן למה לא בראו אלפי אלפים שנה קודם כמו שלו כביכול אין עת וזמן למציאתו כך הי' מן הראוי שיהיה עת הבריאה כן ואם תאמר שלא רצה אז להטיב או לא הי' יכול או שמתחלה לא עלה במחשבה לפניו אם כן בהכרח היא לתלות בו חסרון שלא רצה להטיב או לא הי' בעל יכולת או שינוי ברצונו ואין ראוי לתלות בו שום חסרון כי כתיב אני ה' לא שניתי אלא ודאי שטוב הוא לומר שלא נברא העולם מלתלות בו איזה חסרון עד כאן. והנה כל בעל פילוסופיא אלוהות והרמב"ם במורה נבוכים כל אנשי חיל לא מצאו ידיהם ורפו ואומרים שסכנה גדולה היא להכניס ראשיהם בדברים אלה כי לא מצאו טענה ומענה בפיהם להכחיש הדברים הבדוים האלה ואפילו שיש להם איזה טענות נגדם מכל מקום יראים לחוות דיעה כי פן האחרים אשר יבאו אחריהם יסתרו