עמודיה שבעה קנ

אבל עכשיו שיצחק אינו מברך בשביל עשו ודאי אינו ראוי היה ליתן לו ונענשה שהיתה יצאנית שכל כבודה בת מלך פנימה וא"כ ודאי הנשים מואביות לא חטאו בזה שלא הקדימו לנשים ומותר אני לבא בקהל כי אין בי פסול ועל כן ודאי לי נאה לברך. ובזה תבין עוד מאמרים אחרים רק יש ליישב תחילה קושיא גדולה מה ראה יעקב שלא בירך בשביל אחיות א"כ מתחילה מאי קסבר דבשלמא האחרים שלא ברכו אם היה בידם הבחירה ודאי אברהם לא היה בוחר שיצא ממנו ישמעאל וכן כולם אבל יעקב בתחילה ובסוף מאי קסבר ונ"ל שבאמת הי' ליעקב טעם מתחילה מה לקח אותם וכשראה שיצחק אינו מברך בשביל שיצא עשו ממנו מטעם הנ"ל בזה ראה שטעה מתחילה ליקח שתי אחיות ותחילה נבאר וויכוח איוב ואשתו כשראתה ייסורין שלו אמרה לו ברך אלהים ומת והשיב לה כאחת הנבלות תדברי גם את הטוב נקבל מאלהים והרע לא נקבל וארז"ל שאשת איוב היה דינה בת יעקב דכתיב בה כי נבלה עשה בישראל ששכב עמה שכם בן חמור לפיכך אמר לה כאחת הנבלות תדברי וקשה מה ראתה לומר ברך אלהים ומה ראה איוב לזכור פה ענין שכם וכי בשביל זה לא הי' לה לדבר ועוד מאי גם את הטוב וגו' מלת גם הוא כמיותר ויבואר זה בשני דרכים דרך אחד ע"ד מ"ש בהאריכות גדול בעמוד השלישי עפר יעקב ע"ש סי' ט"ז נפלאות מזה וזה קיצור עניינו מדברי פה קדוש האר"י זללה"ה איוב הוא תרח שחטא ובא על אשתו אמתלאי בימי נדתה והמשיכו על עצמם זוהמת נדה והוצרכו להתגלגל להסיר מהם זוהמתן חלק הרע שיהיו בכי טוב ונתגלגל תרח באיוב ואשתו אמתלאי בדינה וע"י יסורין שבאו על איוב הוסר זוהמת רע ונשתייר טוב ודינה ע"י שבא שכם עליה וסברו הבריות שטימא אותה ואדרבה עי"ז נטהרה מזוהמת נדתה ונשארה טוב. ולכך נ"ל כאשר אמרה לאיוב ברך אלהים בשביל היסורין ומת לא עלה על לבה זאת וחשבה שהיסורין באו עליו במקרה ובא איוב וגילה לה סוד הדבר וא"ל כאחת הנבלות תדברי ר"ל אחרי שאתה נעשית בעיני הבריות כאחת הנבלות שבא עליך שכם וכל זה היה בשביל למרק זוהמתך שהי' בך תחילה וא"כ למה תדברי כי גם ממני מהראוי הוא למרק הרע ולהיות בכלל כי טוב וז"ש גם את הטוב נקבל מאלהי והרע לא נקבל גם דייקא ר"ל כמו שאתה נעשית בעיני הבריות כנבלה כדי שיוסר ממך הרע וישתייר הטוב גם אני ע"י היסורין ג"כ את הטוב נקבל שיזוכך חלקי ויהי' טוב והרע לא נקבל שיסולק ממני ואין לי להתרעם על היסורין אחר שהם לטובתי. וזהו דקדוק לשון כאחת הנבלות ולא אחת ועל פי זה מה טוב ונעים מה שאמרו המפרשים שני פירושים על הנבלות האחד מלשון נבלה והאחד מלשון נבל וכינור כי מי שידע סוד הדבר הי' אצלו המעשה כנבל וכנור המסלק רעיונות רעות מבני אדם ומי שלא ידע הי' אצלו המעשה כנבלה. ובדרך אחר יבואר עוד כי שבעים פנים לתורה ויבואר אגב מאמר נפלא בילקוט תהילים רגזו ואל תחטאו אמרו בלבבכם על משכבכם ודומו אמר דוד לשבטים עד מתי אתם מבזים אותי שאני פסול שבאתי מרות המואביה רגזו ואל תחטאו אמרו בלבבכם על משכבכם שבאתם מאיסור שתי אחיות ודומו סלה וקשה מה ענין זה לזה ולמה דומו סלה בזכרם בשתי אחיות ועוד רגזו ואל תחטאו מאן יימר שקאי על ענין רות רות היכא רמיז כאן הנה קושיא זו לבד י"ל כי ראשי תיבות של ר"גזו ו"אל ת"חטאו היא רות הנ"ל בדבר רות שאתם אומרים שהיא פסולה אל תחטאו. וביאור הדברים האלה ע"פ מ"ש בעמוד שלישי עפר יעקב בסופו בהאריכות גדול שהיסורין שבאו על איוב משום שהוא הי' גלגול יעקב שחטא בשתי אחיות ולפיכך באו עליו היסורין ע"ש נפלאות בוויכוח איוב וחביריו איך היו נושאים ונותנים בדבר זה וכבר כתבנו גם שם בשם הציוני שמה שאסרה התורה עריות דקורבה מפני שהוא שרביטו של הקב"ה שבמרכבה עליונה מצוי יחוד הקורבה שמקבלין דין מדין ופניה אשה אל אחותה ואיש באחיו ידובקו והמשתמש בהם משמש בשרביטו של מלך הקב"ה והמשתמש בשרביטו מלך בשר ודם חייב מיתה כל