עמודיה שבעה קלט

מה לילוד אשה בינינו ולא אמרו מה לבשר ודם כמו שהקשינו לעיל כי המלאכים סברו שאין משה ראוי להיות ביניהם אחרי שהוא ולד גרושה משניסת וזהו מה לילוד אשה ר"ל שיש בו פסול מצד אותו האשה שנולד ממנה ומה לו בינינו. והנה ודאי גם המלאכים לא למדו דיוקא דהוא תועבה שיהא משה כשר לפיכך השיב להם הקב"ה לקבל תורה בא ואם איתא כדבריכם אם כן למה אין אני נותן לכם התורה אלא ודאי זה ראיה גמורה והוכחה שמשה כשר הוא ואין לכם להטיל בו פגם

(ל) בפרשת אחרי מות כתיב וידבר ה' אל משה אחרי מות שני בני אהרן מה כתיב למעלה מן הענין והדוה בנדתה וקשה מה ענין נדה למיתת בני אהרן. ובמדרש תנחומא פ' מצורע וז"ל הנשים שהיו במדבר לא ראו דם נדה מפני אימת השכינה שהי' ביניהם וכשבאו לסיני הקדים הקב"ה הנשים לאנשים שנ' כה תאמר לבית יעקב אלו הנשים ותגיד לבני ישראל אלו האנשים ועליהם מפורש בקבלה איומה כנדגלות עכ"ל ודריש איומה לשון אימה שהי' עליהם אימת השכינה וקשה א"כ מאי כנדגלות ועוד שכתיב בתחילת הפסוק מי זאת הנשקפה כמו שחר יפה כלבנה ברה כחמה איומה כנדגלות ואיך יקושרו סוף דברי הפסוק הזה עם תחילתו ועוד וכי בשביל שלא ראו נדה הי' לקדמם במתן תורה ולהבין זאת נבאר תחילה מה שאמר משה בברכת אשר יהי רצוי אחיו ופירש"י שהיו בנותיו נאות ביותר וקשה א"כ למה התפלל עליהם שיהא רצוי אחיו מהיכי תיתי לא יתרצו. אבל ביאור הענין ע"ד משרז"ל בירושלמי שבת וז"ל אדם הראשון דמו של עולם הי' הדא הוא דכתיב שופך דם האדם וגו' וגרמה לו חוה מיתה לפיכך נמסרה מצות נדה לאשה שישופך דמה ופירש שם הכותב בעין יעקב בהאריכות וזהו תכלית עניינו כי נודע הוא אם אירע לאדם היזק בגופו ע"י איזה פרי או מאכל מהראוי הוא שלא יאכלם לעולם שלא יבא לו היזק עוד והנה חוה גרמה היזק לאדם הראשון בעלה שנגזר עליו מיתה והי' מהראוי להפרידה ממנו לגמרי שלא ישאנה כלל שלא חזיקיהו עוד אבל דבר זה הוא מן הנמנע שיהי' אדם בלא אשה כי לא תוהו בראה לשבת יצרה וגם להיות לו עזר כנגדו ונתן הקב"ה תיקון וגדר גדול שתהא האשה נזהרת ולא תגרום היזק לבעלה ושפך נדתה דוגמת היזק שגרמה לו ששפכה דמו כדי שתראה זאת תמיד כל היום ותהיה זהירה מלהוסיף פשע ויהא בטוח בה לב בעלה שלא יבא לו עוד היזק על ידה ע"כ ולכך נ"ל מסמיך הכתוב נדה למיתת בני אהרן כי ארז"ל לא מתו שני בני אהרן אלא על שלא הי' להם נשים. וא"כ בשלמא בלא זה בלא אזהרת נדה לאשה ודאי לא היו ראוין למות שני בני אהרן כי היו יכולין לומר שדין הוא שלא לישא אשה אחרי שהאשה היא גרמה כבר היזק לבעלה ויש לחוש שלא תגרום עוד ויש לפרוש ממנה אבל אחר שהזהיר הקב"ה על הנדה וכל זה הי' לעשות תיקון וגדר לבל תבא עוד מכשילה כזו מתחת ידה וא"כ ראויות הם להנשא ולפי שהם לא נשאו לפיכך מתו בני אהרן ודע משרז"ל בילקוט פרשת וזאת הברכה בפסוק כימיך דבאיך שבנות אשר לא הי' להם דם נדה והזקינו כבתולה ובתולה אין לה דמים. ולכך נ"ל שהתפלל עליהם משה יהי רצוי דבשלמא על אחרים לא התפלל כי מהיכי תיתי לא יתרצו בהם אי משום שהאשה מוחזקת שגורמת היזקות לבעלה הרי הקב"ה תיקן ועשה גדר לזה ושפך דם בנדתה ועל ידי זה היא נותנת אל לבה לבל תצא מכשיל' עוד על ידה אבל בנות אשר שלא הי' להם דם נדה ודאי ימנעו מהם הבריות מלישא אותם לפיכך התפלל עליהם שיתרצו אחיו גם עם בנותיו ובזה יבואר גם מדרש תנחומא הנ"ל כי הקשו רז"ל במדרש רבה פרשת יתרו למה הקדים הקב"ה בסיני הנשים לאנשים ותירצו אמר הקב"ה כשבראתי את עולמי לא צוויתי אלא לאדם הראשון ואח"כ נצטוית חוה ועברה וקלקלה את העולם עכשיו אם איני קורא לנשים תחילה הן מבטלות התורה ע"כ והנה הני מילי אם לא הי' שופך דם נידתם והי' לחוש פן יבא קלקול לבעליהם על ידם כמו שבא לאדם ע"י חוה אבל אחר ששפך הקב"ה דם נידתם וזה הי' תיקון