עמודיה שבעה קלו

תרומות הן עין יפה עין בינונית עין רעה ולת"ק עין יפה אחת משלשים בינונית אחת מארבעים עין רעה אחת מחמשים והלל סבר עין יפה אחת מארבעים עין בינונית אחת מחמשים עין רעה אחת מששים וצא וחשוב לעין יפה דת"ק יהיה למשה לחיות שני מאות שנה ולא חיה אלא ק"ך והי' לו לחיות עוד פ' שנה ונ"ל שכאשר רצה לבא לארץ ישראל ואמר אעברה נא השיב הקב"ה רב לך אל תוסיף דבר אלי עוד בדבר הזה עו"ד דייקא מנין שמונים. ולבינונית דתנא קמא הי' למשה לחיות מאה וחמשים שנה ולעין רעה דת"ק לא היה לו לחיות יותר, אלא ק"ך שנה. ולעין יפה דהלל היה למשה לחיות מאה וחמשים שנה כי עין יפה דהלל היא בינונית דת"ק ולבינונית דהלל לא היה לו לחיות אלא ק"ך שנה כי בינונית דהלל היא כעין רעה דת"ק ולעין רע דהלל שהוא אחת מששים לא היה למשה לחיות אלא מאה שנה ואם כן לפ"ז הוסיף לו קב"ה עשרים שנה ביותר על חלק שהגיע לו ולא היה מהראוי לחיות יותר על ק"ך כי גם ק"ך היה מצד החסד שהרי מצד הדין לא הי' לו לחיות אלא מאה שנה ואמרו רז"ל במדרש ילקוט פרשת קרח בדבר משה שאמר רב לכם בני לוי כך אמר משה לקרח למה אתם חולקין על הכהונה רב לכם יותר יש לכם מכהנים שהרי הכהן נוטל אחת מששים תרומה ואתם לוקחים מעשר אחד מעשרה. והנה משה שבא להראות לקרח שיש להם רב מכהנים למה הוצרך לו להגיד שהם נוטלים אחת מששים ותיפוק ליה שאם הי' מגיד להם שהם נוטלים אחת מחמשים או מארבעים גם כן חלק הלוים יותר עליהם אלא שבזה גילה משה דעתו ופיו הכשילו שהתרומה היא מצד עין רעה וז"ש הכתוב למשה לשון כפול רב, לך אל תוסף דבר אלי והכי קאמר רב לך ר"ל לפי דעתך שאתה סובר שהתרומה היא כעין רעה דהלל ואם כן כבר יש לך רב שנים יותר על חלק המגיע לך כי לפי"ז אין לך לחיות אלא מאה על כן אל תוסיף דבר אלי עוד ליתן לך שנים כי גם עשרים שנה משנותיך הם מצד החסד וכל שכן שאין לך לבקש עוד להוסיף ואחרי שכל זה גרם לו שפיו הכשילו ואמר לקרח רב לכם בני לוי וגילה דעתו שהתרומה אחד מששים וזשרז"ל ברב בישר את בני לוי רב לכם בני לוי וברב בישרוהו רב לך אל תוסיף דבר אלי. והנה נסתפק משה אחרי שנגזר עליו לחיות ק"ך שנה לא פחות ולא יותר מאיזה טעם הוא אם הוא מבינונית דהלל או מעין רעה דת"ק שהיא אחת מחמשים כעין בינונית דהלל ולפי שהוא הי' מצד עין יפה כי הוא מטטרון שהי' עינו יפה והסכים בבריאת עולם ממה נפשך לא נתן לו הקב"ה כראוי לפי מדתו כי אם היו הק"ך שנה מצד בינונית דהלל על כל פנים נחסר לו לפי מדתו כי מדתו עין יפה ולעין יפה דהלל הי' לו לחיות עוד שלשים שנה ואם הי' הק"ך שנה מצד עין רעה דת"ק ודאי שנתעוות דינו ח"ו שלעין יפה יתנו כעין רעה והיא פלוגתא רחוקה וז"ש משא רבש"ע כל מדותיך הם מדה כנגד מדה ובאיזה מדה שאדם מתנהג אתה נוהג עמו כמו שאמר הכתוב עם חסיד תתחסד וגו' וא"כ רבש"ע למה אתה נותן לי מדה רעה נגד מדה טובה כי מ"מ אתה עושה לי רעה כי אם חיותי מצד בינונית דהלל וא"כ מדה חסירה כנגד מדה שלימה ר"ל אע"פ שאתה נותן לי בינונית מ"מ כנגד מדתי שהיא שלימה שמדתי היא עין יפה ואיך אתה בא ליתן לי מדה חסירה מדה בינונית כנגד מדתי שלימה עין יפה כי מצד עין יפה דהלל יש לי לחיות עוד שלשים שנה ואם הק"ך שנה הם מצד עין רעה דת"ק וא"כ רבש"ע מדה צרה כנגד מדה טובה ר"ל היתכן לאדם כמוני שמדתי טובה עין יפה שיתנו מדה צרה מצד עין רעה וצרה אך חשב משה פן יאמרו מאן יימר שאתה מטטרון בעל עין יפה לפיכך בא להקדים בהוכחה גדולה ואמר בדבר שקלסתיך הן לה' אלהיך השמים כי איתא בפרקי היכלות שיש תתקנ"ה רקיעים ומטטרון יש לו רשות לעלות לתת"ק לבד ונ"ה אין לו רשות לעלות והם להקב"ה לבד וזהו הן לה' אלהיך השמים כמנין הן יש לה' אלהיך שמים אבל השאר תת"ק אינם לה' אלהיך לבד כי גם ממטרון עולה עד שם ועיין בגלאנטא מזה בהאריכות ורז"ל הקשו בפסוק זה דוד אמר השמים שמים לה'