עמודיה שבעה קכב

רק נקדים הקדמה אחת מספר הפליאה והביא גם כן הילקוט ראובני בערך אורה (סי"ד) שמקשה הזוהר למה גבי אור כתיב ויהי אור ולא כתיב ויהי כן ותירץ גם כן כמו שתירץ הזוהר לפי שלא הי' כן לפי שנגנז האור אלא ששם הוא בסיגנון אחר שהקב"ה שאל את משה קושיא זו ומשה השיב התירוץ הזה וזה לשונו כשעלה משה לרקיע מצא הקב"ה שהיה אימר כתיב ויהי אור ולא כתיב ויהי כן אתמהה ואמר ליה למשה מאי האי אמר ליה רבונו דעלמא אלו אמר ויהי כן שמענו שהיא אור אחד עכשיו שהוא אומר ויהי אור משמע שני אורות אור שנגנז שאין העולם כדאי להשתמש בו ואור שמשתמש בו העולם עכ"ל. והנה צריך תחילה ליישבו אחרי שהקב"ה כתב כך בתורה ואם כן למה שאל את משה ואין לומר שלחדודי דמשה הוא דקא בעי קשה מאי שנא דבר זה מכל התורה כולה שהיא כולה מקשה ועוד מאי לשון כתיב כתבתי מיבעיא ליה ועוד היה לו לומר סתם דרך שאלה כתיב ויהי אור ולא כתיב ויהי כן למה אמר לו מאי האי אתמהה דמשמע שהיה כמתמיה ומתרעם על משה ועוד הרי גילה לו כל התורה וכל הקושיות ותירוצים גם פה היה לו להגיד הקושיא ותשובתם אבל ביאור הענין הוא שהתורה היה כתובה במרום אלפים שנה קודם בריאת העולם כנודע והיה כתובה אות באות כאשר היא עתה לפנינו אלא שבתורתו של הקב"ה היה כתיב יהי אור ויהי כן ולא היה כתוב ויהי אור כמו שהיא לפנינו והטעם הוא אע"פ שידע הקב"ה וצפה שיעמדו רשעים ויגנז האור מ"מ היה מעלים הדבר בפני מדת הדין חדא שהרי עדיין לא היה נגנז האור ועוד כי מלאכים שהם מצד מדת הדין לא היו מסכימים בבריאה אלא לפי שהקב"ה גילה להם שיעמדו צדיקים בעולם ואם הי' מגלה להם שגם רשעים יעמדו הי' מדת הדין מקטרג על בריאת העולם כמו שאמרו רז"ל במדרש בראשית על פסוק כי יודע ה' דרך צדיקים ודרך רשעים תאבד יודע ה' דרך צדיקים שגילה להם שיעמדו צדיקים בעולם ודרך רשעים תאבד אבדה מפני מדת הדין שאם הי' מגלה היו מקטרגים שלא לברוא אותם לפיכך אם פי' הקב"ה כותב בתורתו יהי אור ויהי אור כמו שהיא עתה לפנינו הי' לחוש פן יאמר מדת הדין למה לא כתיב ויהי כן והיה בהכרח להשיב שיוגנז האור בשביל רשעים והיה להם מקום לקטרג על כן הוכרח הקב"ה להסתיר הדבר בתורתו ובזה מיושבים המקראות על מכונם לא כן הרשעים וגו' על כן לא יקומו רשעים במשפט כי יודע ה' דרך צדיקים ודרך רשעים תאבד וקשה כי יודע ה' הוא נותן טעם לדברים הראשונים ומה טעם נותן ולפי דרכינו ניחא לא כן הרשעים ר"ל שהרשעים גרמו שלא יהיה כתוב מלת כן בתורה ועל כן לא יקומו במשפט כנ"ל אך קשה הרי גלוי וידוע הי' לפניו יתברך שיהיה כך ולמה תיכף לא כתב בתורתו ויהי אור ולמה כתב ויהי כן ובא הכתוב כנותן טעם ואמר כי יודע ה' דרך צדיקים וגו' ר"ל הקב"ה גילה בפני מדת הדין שיעמדו צדיקים בעולם ולא גילה להם שיעמדו רשעים כנזכר ואם היה כתוב ויהי אור בודאי ע"י זה הי' נגלה שיעמדו רשעים לפיכך לא בקש הקב"ה לכתוב כך בתורתו והנה כאשר בא אח"כ משה למרום והעתיק התורה היה מוכרח לשנות הדבר כי הוא הנקרא נאמן ואין ראוי לאיש נאמן לכתוב דבר דמיחזי כשקרא והי' כותב בתורה יהי אור ויהי אור כמו שהיה האמת שנגנז האור ולא הי' ראוי לכתוב ויהי כן אחרי שלא הי' כן כי כבר נגנז האור וגם מקיטרוג מדה"ד לא הי' לחוש שהרי כבר נברא העולם ומי יבא אחרי המלך מלכו של עולם אשר כבר עשהו והקב"ה בא כמתמיה ומתרעם עליו בדבר זה להודיע לכל אדם שכיון הדבר יפה ואמר לי' כתיב ויהי אור ויהי כן מיבעיא ליה ר"ל אתה כתבת בתורתך ויהי כן כמו שהיא כתובה לפני במרום מאי האי אתמהה ר"ל איך עלה כזאת על דעתך לשנות כאן יותר משאר כל המקומות והשיב לו הטעם האמיתי מפני שנגנז האור ואין ראוי לכתוב ויהי כן שלא יהא מיחזי כשיקרא והסכים הקב"ה עמו כי כך הוא האמת והנה זה הי' טעות מלאכי השרת שחשדו את משה שזייף ח"ו התורה כי אחר שראו שהקב"ה כתב בתורתו