עמודיה שבעה קד

איך יעבור הנהר על הבטחת קודשא בריך הוא ולכך חזר ושאל אותו על דברים ואמרו כי יש כח ביד אותו הנהר להמית מבקשי נפש משה והא כתיב לו ישמעאל יחיה לפניך הי' תפלתו שיתקיים הטיפה שם ולא תסתלק והקב"ה הבטיחו ואיך עבר על זה ולכך בא ומתרץ לו בני למי היה מדבר אברהם והיה מבקש ממנו שהוא למעלה ממנו ואם כן הוא שגזר ר"ל אל תחשוב שהנהר מעצמו עשה זאת דודאי אין כח בנהר להוסיף או לגרוע ממה שעושה הקב"ה אלא הקב"ה בעצמו שהוא למעלה ממנו ומושל על הנהר הוא שגזר לסלק' כי מאתו יתברך היה אברהם שואל שאל' זו והבטיחו לברכו כרצונו וברצונו נותן וברצונו נוטל

(כד) איתא במדרש הנעלם בפרשת נח דף מ"ב ע"ב בזהר חדש וראינו להעתיקו בלשון הקודש אמר רבי אליעזר אע"פ שיהיה צדיק גדול ויאמר רעות לפני הקב"ה או דילטורין על ישראל עונשו גדול מאד ולא מצאנו צדיק טוב כאליהו בכל דור ולפי שא' דילטורין על ישראל דכתיב כי עזבו בריתך בני ישראל וגו' באותו שעה חטא חטא גדול בא וראה מה כתיב בזה וימצא מראשותיו עוגת רצפים מה הוא רצפים אמר הקב"ה כי כן ראוי לאכול מי שאמר דילטורין על בני אמר רבי אליעזר מאי דכתיב וילך בכח האכילה ההוא ארבעים יום וארבעים לילה ויבא עד הר האלהים חורבה וכי בכח אכיל' עגות רצפים הלך כולי האי אלא אמר ר' אליעזר השליך הקב"ה שינה על אליהו והראהו ענין משה שישב לפניו מ' יום ולילה שהיה שם וכיון שעשו ישראל עגל לא ירד משם עד שמחל להו הקב"ה א"ל אליהו כך היה לך לעשות ועוד היה לך להסתכל בישראל שקבלו התורה בסיני והיינו דכתיב וילך בכח האכילה ההוא ארבעים יום וארבעים לילה שראה בחלום ענינו של משה ששהה לפניו מ' יום ולילה וענין ישראל שקבלו התורה בהר חורב וזהו שכתוב ויבא עד הר האלהים חורבה אמר רבי אליעזר לא זז אליהו משם עד שנשבע לפני הקב"ה להורות זכות על ישראל עד כאן. והנה המאמר הזה אומר דרשני וכי בשביל שדיבר דילטורין לא היה ראוי לאכול עוגות ועוד דבשלמא מה שהראה לו שמשה התפלל אע"פ שחטאו ישראל הטעם הוא שיראה וילמד ממנו שחטא הוא שלא התפלל על ישראל אבל מה הראו לו בזה שהלך משה בכח האכילה מ' יום ולילה ועוד האיך אפשר שכח האכילה האמורה כאן בפסוק מדבר במשה ניתי ספר ונחזה במלכים א' סימן י"ט מה שכתוב שם ויישן תחת רותם וגו' וישב מלאך ה' שנית ויגע בו ויאמר קום אכול כי רב ממך הדרך ויקם ויאכל וישתה וילך בכח האכילה ההיא משמע שבאליהו מדבר שהרי כתיב וילך בכח האכילה ההיא ומלת ההיא משמע אכילה שנזכרה תחילה בפסוק אכילת אליהו באותו האכילה הלך מ' יום ולילה ועוד שהרי איתא בסודי רזא וכן בעשרה מאמרות במאמר המדות מדה השמינית שזה היה ההפרש שבין משה לאליהו כי אליהו אכל קודם עלייתו בהר ובכח האכילה הזו היה שם ארבעים יום ולילה אבל משה קודם עלותו להר לא אכל ונתמרק האכילה שבמעיו קודם עלותו בהר ועוד מה הראה לו הקב"ה קבלת התורה בסיני אדרבה זו היא שדיבר עליהן דילטורין שעזבו בריתו שכרת עמהם בסיני ולא קיימו מצותיו ועוד למה נשבע אז אליהו להורות בזכותן שבועה זו למה היה וכי לא היה יכול לקבל סתם על עצמו שלא לדבר עוד עליהן דילטורא. ולהבין זאת יבואר ג"כ גבי אברהם שאמר למלאכים ואקחה פת לחם וסעדו לבכם אחר תעברו כי על כן עברתם על עבדכם וארז"ל במדרש בפרשת זו וז"ל א"ר יהושע מיום שברא הקב"ה את עולמו הייתם מזומנים לבא אצלי עכ"ל. וקשה למה באמת כן ומה טעם יש בו וגם יבואר בזה מ"ש בתרי עשר במלאכי בריתי היתה אתו החיים והשלום ואתנם לו מורא וייראני ומפני שמי נחת הוא תורת אמת היתה בפיהו ועולה לא נמצא בשפתיו בשלום ובמישור הלך אתי ורבים השיב מעון כי שפתי כהן ישמרו דעת ותורה יבקשו מפיהו כי מלאך ה' צבאות הוא ודרז"ל הפסוקים הנ"ל על אליהו וקשה מאי מורא דקאמר ומפני שמי נחת הוא. ועוד אם תורת אמת היתה בפיהו ודאי לא היה