עמוד העבודה פח

שעצם ענין הצמצום ביאר בעל שומר אמונים ביאור טוב ויפה ואמיתי אמנם מ"ש בעל שומר אמונים בביאור ענין שהצמצום היה באמצעותו גם מ"ש בביאור מקום פנוי אין נכנסים דבריו באזני הי נלע"ד שהם דחוקים גם מ"ש האריז"ל ואמנם מקום הצמצום הזה לא היה בצד מצדדיו לא ביאר בעל שומר אמונים כלל לגמרי ובאמת כל הפרטים אלו דהיינו ענין האמצע וענין המקום פנוי ומה שלא הי' הצמצום בצד מצדדיו צריכין ביאור היטב וליישב כל אלו הלשונות מה כיון האריז"ל להסתיר באלו הלשונות כדי לסתום פיות בעלי ריבונו האומרים שמלשונות הללו נסתייעו סיוע חזקה לומר שכוונת הצמצום הוא כפשוטו

והנה מתחלה אעתיק לך ביאור בעל שומר אמונים בעצם ענין הצמצום כי ביאורו בזה נלע"ד שהוא אמת נכון וז"ל שם בדף מ"א ע"ב בסימן מ"ג וז"ל דע מה שכתב האריז"ל כי טרם שהאציל המאציל את האצילות היה הכל עלא מאור א"ס כוונתו לומר שהיה הכל מכחו הבב"ת ומ"ש ולא היה מקים פנוי לברוא העולמות הכוונה היא כי כיון דכח הוא בב"ת לא היה מקום אפשרי להמציא עולמות ונמצאים בעלי תכלית כי מכח בב"ת קשה מאוד מציאת דבר בעל תכלית כי כפי הכח של הפועל כן ראוי שתהיה הפעולה ג"כ בב"ת וזהו דבר נמנע כי לפי שהנאצלים מחודשים לא יוכלו לסבול לקבל כ"כ אור עצום הבב"ת כמ"ש בעל שומר אמונים בויכוח ראשון דף ט"ז ע"ב מן סימן מ"ב עד סי' מ"ז וכמו שאתה בעצמך הסברת לי דברי בעל שומר אמונים שם ולכן כדי להמציא נמצאים בעלי תכלית הוצרך לפעול בצמצום כחו. ומ"ש ואז המשיך אור דרך קו ישר כעין צינור היינו שהאיר והופיע במדה ובמשקל כפי השיעור המספיק להם כדי שיוכלו הנמצאים לסבלו ויתקיימו ולא יתבטלו זהו סוד הצמצום כפי הנלע"ד עכ"ל בעל שומר אמונים. אמנם ממך אשאל אולי תוכל לבאר לי במ"ש האריז"ל שהצמצום היה באמצע אור א"ם מה כוונתו בזה אם אין הצמצום כפשוטו

אמר המשיב מוכרח אני להקדים לך מקצת הקדמות. דע שבעל שומר אמונים מביא בשם הראב"ד בויכוח ראשין דף ט"ז ע"א מ"ש הראב"ד בהקדמת פירושו לס' יצירה שהא"ס האציל את הנאצל הראשון בתכלית השלימות שהי' יכול לסבול כי אין כילות וצרות עין לפני הא"ס חיו כי הוא הטוב והמטיב בתכלית ההטבה והנה נצייר בדעתינו בחי' שני קצוות שהם דבר והפכו בתכלית ההיפוך דהיינו קצה א' הוא בחי' אפס ואין שאין שום מציאו' לדבר ההוא כלל לגמרי והקצה השני הוא מציאת דבר בב"ת דהיינו מציאות הא"ס שהוא מציאת בב"ת והנה הממוצע בין שתי קצוות אלו הוא בחי' מציאות בתכלית השלימות שהוא יכול לסבול והוא בחי' מציאת הנאצל הראשון שהוא כתר א"ק שקיבל שלימות מא"ס התכלית מה שהיה יכול לסבול והנה בחי' מציאות הזה שהוא בחי' מציאות בתכלית השלימות כמו שהוא רחוק ק הקצה הראשון שהוא אפס ואין ואין לו מציאות כלל לגמרי כמו כן הוא רחוק מקצה השני שהוא מציאות דבר בב"ת שהוא מציאות א"ס שהוא בב"ת וגם בחי' אפס ואין יש בו ג"כ בחי' בב"ת כי בבחי' מה שאין לו מציאות כלל לגמרי תוכל לומר עליו שהוא אפס ואפס ואפס ואין עד אין תכלית או תוכל לומר שהוא אין וא ואין ואפס כלומר שאין לו שום בחי' מציאות כלל לגמרי אפי' חלק אחד מאלף אלפי אלפים ורבבי רבבות מחוט השערה ג"כ אין לו מציאות נמצא בחי' מציאות בתכלית השלימות שיכול לסבול הוא ממוצע גמור בין בחי' מציאות בב"ת ובין בחי' אפס ואין גמור שזהו ג"כ בב"ת שזהו בלתי ב"ת בבחי' המציאות וזהו בב"ת בבחי' אפס ואין כלומר שמה שהוא אפס ואין הוא רחוק מאוד מאוד לאין שיעור מבחי' המציאות אף ממציאות היותר גרוע שבכל הגרועים שמציאות הגרוע אף שהוא היותר גרוע שבכל הגרועים מ"מ יש לו מציאות הגם שאין לו מציאות משובח מ"מ מציאות יש לו אבל מה שהוא אפס ואין לו שום מציאות כלל לגמרי אפי' מציאות היותר גרוע אין לו והנה בכל הנמצאים המחודשים המחודשים דייקא יש מדרגות מדרגות לאין מספר כי יש נמצא היותר גרוע מכל הגרועי' ויש נמצ' שהוא משובח מעט מן היותר גרוע שבכל הגרועים הגם שמדרג' השניה היא ג"כ גרועה מאוד מ"מ אינו גרוע כ"כ כמו הגרוע שבגרועי' ויש נמצא שהוא משובח מעט יותר מן המדרגה השניה וכן יש מדרגות רבות לאין מספר שזו למעלה מזו וזו למעלה מזו עד שנגיע אל נמצא מחודש שהוא היותר משובח מכל המשובחים והוא המדרגה הראשונה שבנמצאים המחודשי' המשובחי' שהוא משובח שבמשובחי' והוא בחי' הנאצל הראשון עם היות שהיא מחודש ג"כ מ"מ מציאות שלו הוא משובח ומאוד נעלה כי הוא הוא קבל מציאות בתכלית השלימות מה שהיה יכול לסבול והנה שיעור המרחק שבין המדרגה התחתונה שבמציאות דהיינו הגרוע שבגרועים ובין מה שהוא אפס ואין הוא יותר גדול מן המרחק שבין המשובח שבמשובחים ובין הגרוע שבגרועים כי אע"פ שזהו משובח שבמשובחים וזהו גרוע שבגרועים מ"מ שניהם שוים בבחי' המציאות ואין הבדל ביניהם כ"א בענין השבח והגריעות אבל בבחי' המציאות שוים הם שעכ"פ שניהם ישנם בעולם משא"כ המרחק שבין הגרוע שבגרועים ובין מה שהוא אפס ואין הוא יותר גדול שזה יש לו עכ"פ מציאות שהרי ישנו בעולם ומה שהוא אפס ואין אינו בעולם כלל לגמרי ואינם תחת סוג א' אבל המשובח שבמשובחי' והגרוע שבגרועים הם תחת סוג אחד שסוג המציאות כולל אותם יחד והנה אע"פ שהמרחק שבין הגרוע שבגרועי' ובין אפס ואין הוא גדול מאוד מ"מ המרחק שבין המשובח שבמשובחים ובי' אפס ואין הוא יותר גדול והנה כמו שההבדל שבין