עמוד העבודה פג

אבל זה אפשר בטבע הרוחניו' לענשם מעט מעט ובלבד שלא ישאר שום פגם בשרשם למעלה וזהו אמרם מאריך אפי' וגבי דילי'

ונחזור לענינינו הראשון למה שכתבנו למעלה בשם של"ה הטעם על מה שנק' לשונינו לשון הקודש מפני שכל אות רומזות למעלה על אור עליון יהי' הדבר יותר מובן כל האומר שירה בעוה"ז זוכה ואומרה בעוה"ב הכוונה שישיג אותן האורות השכליות אשר המלות והתיבת שבשור' רומזים עליהם

ומעתה נבא לתרץ השאלה השני ששאלת להבינך מהות הכלי' של הספירות ומה משמשי' ולמה נק' בשם כלים הנה כתב האריז"ל בס' מבוא השערים הכלי' הם בחי' הדין המגביל את החסד שלא יתרבה כמו הכלי המגביל אח המים לבלי יתפשטו חוצה וזה עיקר פירוש מלת כלי' עכ"ל האריז"ל. והנה דברי' אלו סתומי' הם. (אמר המסדר מחמת שיצאתי מכאן באמצע הענין חסר ולא מצאתי בין הליקוטים שיתחיל בכאן גלל כן אמרתי לסדר בכאן מה שמצאתי בקונטרסים מדברי' מאותו ענין) כתב האריז"ל הנה אף הכלי' של הספירות הם רוחניים אלא לפי שהאור שבתוכם הם יותר רוחניים ויותר דקי' מהם לכן בערך האור שלה' נק' הכלים בשם כלים והנה להסביר לך הענין הזה מה הם מהות הכלים הרוחניים הנה כבר ביארנו שהאורות העליונים דהיינו הספירות הם אור השכל עמוק עמוק מי ימצא' ומי ישיגם והנה כשהרב רוצה להסביר לתלמיד איזה ענין שכליי עמוק ונעלם מהתלמיד בהכרח יסביר לו עפ"י איזה משל ודוגמא הידועים ומושגי'. אצל התלמיד ומתוך הדוגמא והמשל ישיג הנמשל שהוא יותר עמוק מן המשל והנה לפעמי' המשל ג"פ הוא ענין שכליי אלא שהנמשל הוא יות' עמוק ויותר דק מהמשל והנה המשל הוא מכונה בשם כלי לפי שע"י המשל נתפס ציור השכלי של הנמשל בשכל התלמיד כמו שהמים נתפסים ע"י הכלי ומחזיקים הנה התבאר לך שהמשל הוא הכלי והנמשל הוא האור שבתוך הכלי והנה אף שהנמשל הוא אור שכל דק ועמוק יתהפך הנמשל ההוא למשל שנמשל יותר דק ועמוק ממנו וכ"כ האריז"ל בכל עולם יש חומר וצורה אלא שחומר עולם העליון הוא אור וצורה בערך חומר של עולם שלמטה הימנו והנה כמו שהנמשל יתהפך למשל בערך אור דק ממנו כן יתהפך משל לנמשל בערך שכל גס מחר ממנו עד שהשכל הגס ממנו יהי' משל להשכל הדק ממנו והנה לעולם א"א שיושג הנמשל עפ"י המשל ודוגמא על בוריו כמו שהוא בעצם שכל ברור ועמוק אלא מעט מהנמשל הוא מושג בשכל התלמיד עפ"י המשל רי בלא המשל לא היה יכול התלמיד להשיג מהנמשל אפי' משהו ועתה יכול עפ"י המשל להשיג מהנמשל אבל לא כל הנמשל כמות שהוא הנמשל במליאותו האמיתי בעצם ר"ל הנמשל והנה אותה הבחינה המועטת המושגת לתלמיד ע"י המשל הנה היא לבדה מלובשת בכלי היטב שהוא המשל והעודף מהנמשל שהוא אור ושכל יותר דק אינו מושג לתלמיד ע"י המשל כי אין הכלי שהוא המשל יכולה להכיל ולסבול בתוכה האור הרב ההוא והנה אותה הבחי' מן האור נקרא אור מקיף שהוא מחוץ לכלי והבחינה המועטת המושגת לתלמיד ע"י המשל נקרא בשם אור פנימי שמצומצמת ומלובש' היטב בתוך הכלי והכלי ההוא יכולה לסבול בתוכה אותה הבחי' המועטת וכ"כ האריז"ל אור המקיף הוא מחוץ לכלי לפי שאין הכלי יכולה לסבול אותו והאור הפנימי הוא מצומצם בתוך הכלי והנה האור למען חשקו להתגלות להיות מושג לכן מאציל הוא את הכלי והדוגמא למען יושג למי שלמטה ממנו אף מעט מזעיר עפ"י הדוגמ' כי בלא הדוגמ' לא היה מושג ממנו כלל לגמרי כי א"א להתחלק ולהפריש ממנו שיעור מועט מהאור בכדי שיוכל להיות מושג כי האור הרוחני הוא אחדות פשוט ושלם כי הוא אור אחד שכל עמוק אבל הכלי היא הגורמת הבדלה והפרשה מן האור הרב אור מועט בכדי שיוכל להיות מושג המשל בזה מי שהוא חלוש הראות אינו יכול להביט באור השמש לפי שהוא אור גדול זך ובהיר ומבהיק מאוד ואין יכולין להבדיל ולהפריש מאור השמש הגדול שיעור אור מועט בכדי שיוכל להשיגו חלוש הראות אלא משימן מסך ודרך המסך נתמעט אור השמש עד שהחלוש הראות יוכל להביט באורו ויוכל ליהנות ממנה והנה באמת אור השמש בעצמו כמות שהוא במציאותו לא נשתנה אורו ולא נתמעט מכמות שהוא אלא המסך הוא גרם המעטת האור בעיני המקבל שהוא האדם החלוש הראות וזהו עיקר תועלת הגדול והחכמה של מציאת הכלים והמסכים להמעטת האור אע"פ שאין האור בעצמו מתמעט באמת כמו כן המשל שהוא הכלי ממעט את האור הגדול ונשאר ממנו שיעור מועט בכדי שיוכל התלמיד להשיג ומשום זה לא נשתנה האור הגדול משיעורו אלא שלגבי התלמוד נראה כאילו נתחלק ונפרש ממנו שיעור מועט ועפי"ז תבין היטב מה שכתבתי במקום אחר ביאור הקדמה אחת שכתב האריז"ל שכל הספירות הי' כמוסות וגנוזות בעצמות א"ם ובספר שומר אמונים הרבה להשיב תשובות וחקירות ע"ז והנה ביארתי במקום אחר שבאמת אור א"ס הוא אחדות פשוט ממש אלא הכוונה שהשכל הקטן נכלל בתוך השכל הגדול באחדות פשוט כמו שהארת השמש נכלל בעצם אור השמש באחדות פשוט

הנה ידוע מציאת כת הכופרים בחידוש העולם ואומרים שהעולם קדמון וטעמם כ"א הי' העולם מחודש א"כ יש בהכרח שינוי רצון אצלו ית' מדלא ברא את העולם קודם לזמן הזה ש"מ שבתחלה הי' רצונו שלא לברוא את העולם ונשתנה רצונו ורצה לברו' העולם וברא את העולם כרצונו והנה הם ברחו משינוי רצון ונפלו ביותר גרוע שהוא קדמות העולם אמנם ארז"ל ודע מה שתשיב